הרצאתו של פרופ' יורי פינס, הפקולטה למדעי הרוח, האוניברסיטה העברית.
תקציר: עלייתה של סין והפיכתה לאחת המעצמות המובילות בעולם היא בעיני רבים ההתפתחות המרתקת והמשמעותית ביותר במישור הגלובלי המתרחשת לנגד עינינו. מדובר בשינוי מרחיק לכת הן במישור הכלכלי, הן במישור יחסי הכוחות הבינלאומיים, והן, אולי בעיקר, בסין עצמה, אשר אוכלוסייתה עברה תוך שנות דור תמורות בהיקף בלתי נתפס, כאלה שלקחו באזורים אחרים של העולם מאה שנה ויותר. בהרצאתי אסקור את הרקע ההיסטורי לתקומתה המחודשת של סין, את הדפוסים וההכרעות אשר הובילו ל"נס הסיני", וכן את האתגרים הדמוגרפיים, האקולוגיים והבינלאומיים העומדים בפני סין בדרכה לשוב אל מעמד מעצמת-העל.
(המשך…)
Posts Tagged ‘האוניברסיטה העברית’
עלייתה של סין: הישגים ואתגרים
יום שני, יוני 4th, 2012האם זה רציונלי להיות אלטרואיסט?
יום רביעי, מאי 16th, 2012הרצאתו של פרופ' עוזי מוטרו, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: על פי ההבנה הפשטנית של התיאוריה הדרוויניסטית היינו מצפים למצוא בטבע התנהגות שהיא אנוכית לחלוטין. אך לא תמיד כך הוא המצב, ותינתנה דוגמאות, אחדות מני רבות, לתופעות של אלטרואיזם ועזרה הדדית. כיצד ניתן להסביר תופעות כאלה על פי התיאוריה הדרוויניסטית? שאלה לא פשוטה זו עמדה במרכז התעניינותם של חוקרי ההתנהגות האבולוציונית בעיקר בשנות הששים, השבעים והשמונים של המאה העשרים. הוצעו הסברים שונים, ועל כך נרחיב, וכמובן נוסיף הרהורים וערעורים, פולמוסים ופלוגתות עכשוויים (כלומר ממש מהשנתיים האחרונות).
מאי 2012
(המשך…)
30 שנה למלחמת לבנון הראשונה – יום עיון
יום שישי, מאי 11th, 2012יום עיון בנושא: 30 שנה למלחמת לבנון הראשונה – מבט מחודש, המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס, המחלקה ליחסים בינלאומיים והמחלקה לתקשורת ועתונאות
יום רביעי, י' באייר תשע"ב, 2 במאי 2012
(המשך…)
כל מה שרצית לדעת על אלרגיה ולא העזת לשאול
יום רביעי, מאי 2nd, 2012הרצאתה של פרופ' פרנצ'סקה לוי שפר, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: מחלות אלרגיות כגון אסטמה, נזלת אלרגית, דלקת עורית אלרגית ואלרגיה למזון פוגעות בכ-5-20% מכלל אוכלוסיית העולם. שכיחותן עולה עם הזמן, בעיקר בקרב ילדים.
לתופעות האלרגיה קיים בסיס גנטי מורש וביטוין מושפע משילוב הגנטיקה וגורמים סביבתיים רבים.
במרבית המקרים, אלרגיה פוגעת ברמות שונות באיכות חיי החולה ובמקרים קשים עשויה אף לגרום למוות. אלרגיה מהווה מוקד מחקרי נרחב וכיום קיימים טיפולים תרופתיים רבים המצליחים להחליש את הסימפטומים האלרגיים. חלקם, כגון סטרואידים, מחלישים גם את הבסיס הדלקתי של המחלה. יחד עם זאת, חלק מהחולים, בייחוד חולי אסטמה קשים, לא מגיבים לכלל הטיפולים הקיימים. כתוצאה מכך, תרופה אופטימאלית שתמנע ו/או תעכב משמעותית את הופעת הסימפטומים ואת הבסיס הדלקתי של האלרגיות הקשות – עדיין חסרה ונדרשת.
המטרה העיקרית של המחקרים הנעשים במעבדתנו היא לפתח תרופה מקורית שתוכח כיעילה כנגד כל סוגי המחלות האלרגיות, ללא תופעות לואי משמעותיות. במטרה להשיג זאת, אנו חוקרים לעומק את התאים העיקריים הפעילים במחלות האלרגיות — תאי פיטום (mast cells) ותאים אאוזינופילים, על מנת למצוא מטרות שבעזרתן נוכל לעכב ו/או לעצור את פעילות התאים.
עד כה הצלחנו לזהות שתי מולקולות חוץ תאיות טבעיות — האחת מפעילה את התהליך האלרגי והשנייה מעכבת אותו. על ידי עיכוב המולקולה המפעילה או הפעלת המולקולה המעכבת אנו מקווים להצליח ולמנוע את התפתחות או החמרת הדלקת האלרגית ובכך לנצח את המחלות האלרגיות.
29/04/2012
(המשך…)
סטטיסטיקה: בין אקראיות, שיטתיות וסיבתיות
יום שלישי, אפריל 24th, 2012הרצאתו של פרופ' יוסף רינות, מהמחלקה לסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית, במסגרת סדרת הרצאות 'אשנב לרציונאליות'.
תקציר: סטטיסטיקה עוסקת בשיטות לאיסוף נתונים ותכנון ניסויים ובהסקת מסקנות מהנתונים.
בהרצאה יידונו שאלות כגון: מהן הסיבות לדגימה מקרית (random sampling) או להקצאה מקרית של נבדקים לקבוצות ניסוי? למה הסטטיסטיקאי משחק בקוביות?
כאשר מתגלה קשר בין משתנים, כגון פעילות גופנית ומצב בריאותי, כיצד נתן לקבוע אם יש קשר סיבתי, ומהו הגורם והמסובב? מהן הבעיות הסטטיסטיות בהוכחת קשר בין מקור זיהום למשל, כגון נחל הקישון, ובין תחלואה של קבוצות אוכלוסיה? מה ההבדל בין קשר מובהק לקשר סיבתי?
לעתים לא ניתן לקבל מידע על חלק מהאוכלוסייה מסיבות שונות, או שהרכב המדגם שונה מהרכב האוכלוסייה. מה קורה ומה ניתן לעשות כאשר האוכלוסייה הנדגמת אינה אוכלוסיית המטרה אותה רוצים לחקור?
מטרת ההרצאה אינה לעסוק במחקר העדכני ביותר בסטטיסטיקה, אלא להסביר מהן שאלות המחקר בתחום ולהפריך את הרושם שמדובר בעיסוק יבש במספרים.
בהרצאה יידונו השאלות הנ"ל, יובאו דוגמאות לתרומת הסטטיסטיקה למדע (כגון גנטיקה), יודגמו טעויות סטטיסטיות ומצבים פרדוקסליים, הקשר בין הסתברות וסטטיסטיקה וכיצד משמשים חוקי ההסתברות את הסטטיסטיקה.
(המשך…)
עיר ללא יהודים – פנטזיה אנטישמית או נבואה שהתגשמה?
יום שני, אפריל 16th, 2012ערב עיון בנושא: "עיר ללא יהודים – פנטזיה אנטישמית או נבואה שהתגשמה?" של המרכז הבינלאומי לחקר האנטישמיות ע"ש וידאל ששון, האוניברסיטה העברית.
משתתפים:
פרופ' רוברט ויסטריך – ראש המרכז לחקר האנטישמיות ע"ש וידאל ששון
פרופ' יהודה באואר – האוניברסיטה העברית, יועץ אקדמי של יד ושם
ענת וארון – מלגאית התוכנית לדוקטורנטים ע"ש פיליקס פוזן, המרכז לחקר האנטישמיות ע"ש וידאל ששון
21.3.2012
(המשך…)
מוסיקה וטכנולוגיה: שותפים או אויבים
יום שלישי, אפריל 3rd, 2012הרצאתו של פרופ' אדוין סרוסי, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר ההרצאה: אנו חיים בעידן בתולדות המוסיקה שאך לפני שנים מעטות היה דמיוני: הלכה למעשה, כמעט כל מוסיקה נגישה לרוב אוכלוסיית העולם בכל רגע נתון ובכל מקום בגלובוס. יתרה מזאת, כל בעל מחשב עם גישה לתוכנות פשוטות יחסית יכול לחבר, לשכפל, לערוך, לערבב ולשלב קטעי מוסיקה משלו ומשל אחרים.
האם הקידמה הטכנולוגיה הזאת תורמת לחיי המוסיקה? לכאורה כן, אבל מאז ומעולם הטכנולוגיה הייתה לחרב פיפיות עבור עולם המוסיקה. למשל, המצאת אמצעי ההקלטה בשלהי המאה ה-19 הביאה למשבר עמוק ולשינוי דרסטי במעמד גופי הביצוע, בתעשיית הפסנתרים, בסגנונות ועוד.
אז מהו עתידה של המוסיקה? האם המושג "מוסיקה" עצמו יחזיק מעמד בעידן של "הנדסת סאונד" ו"ארכיטקטורת צליל"?
01/04/2012
(המשך…)
עשרת הדברות על תרבות ישראלית (קורס)
יום שני, אפריל 2nd, 2012מרצה: פרופ' גד יאיר, סדרת הרצאות 'אבני פינה' של האוניברסיטה העברית.
תיאור הקורס: בקורס זה נחקור קודים עמוקים בתרבות הישראלית ונבחן כיצד הם מכוננים את הזהות הישראלית. הקורס מניח כי ישנה "זהות ישראלית" קולקטיבית, וכי לזהות זו יש מאפיינים יציבים יחסית מעבר לקבוצת מוצא ומגדר. הקורס יתבסס על ניתוח של מגוון חומרים – חלקם ישנים וחלקם חדשים – כאשר בכל זירה או אתר שנבקר נחלץ את המאפיין התרבותי העמוק של הישראליות (למשל, ב"ארץ נהדרת"). הקורס יתבסס על דיונים סביב חומר הקריאה, ויצריך מאמץ שבועי באיסוף חומר אמפירי ובניתוח.
(המשך…)
כימיה כמשחק לגו (קורס)
יום שישי, מרץ 23rd, 2012הרצאות של פרופ' ששון צחייק במסגרת סדרת הרצאות 'אבני פינה' של האוניברסיטה העברית.
תיאור הקורס: המונח כימיה מעורר נחיל של מילים כמו זיהום אויר, אסונות כימיים; דברים נוראיים.. במילה אחת תדמית הכימיה היא נמוכה. במהלך ההרצאות, אנסה לעשות תפנית של 180 מעלות ולקחת אתכם למסע שיראה את הפן האוניברסאלי של הכימיה. כימיה היא "החלון" שניתן למין האנושי להציץ לעבר הוויתו החומרית ולתפקד במסגרת מגבלותיה. אנו נשוחח על הקשר הקיים בין "החומר הכימי" לבין אהבה, מין, עצב, התמכרות- כל התכונות הקרויות אנושיות. במהלך הקורס, נלמד לבנות מולקולות מאבני בניין כבמשחק לגו. נלמד על מולקולות החשובות לחיים ואלה אשר משפיעות על חיי היומיום. אנו נלמד איך לחזות את מבניהן התלת מימדי ואת תכונותיהן.
(המשך…)
תמורות בחברה החרדית
יום רביעי, מרץ 21st, 2012פורום בנושא: "תמורות בחברה החרדית", מרצה: ח"כ חיים אמסלם, יו"ר תנועת עם שלם.
20.3.2012
(המשך…)
מבוא לאסתטיקה של הקולנוע (קורס)
יום ראשון, מרץ 18th, 2012קורס מבוא לאסתטיקה של הקולנוע של ד"ר רעיה מורג, במסגרת סדרת הרצאות 'אבני פינה' של האוניברסיטה העברית.
תיאור הקורס: הקורס יציג מבוא לאסתטיקה של הקולנוע. התשובה לשאלה איך עלינו לנתח סרט תתברר על ידי העמדת העקרונות הבסיסיים של הצורה בקולנוע, בחירת צורות נרטיביות ולא נרטיביות, הבהרת המרכיבים המאפיינים את הקולנוע כמדיום ותפקודם בסרט כשלם, וניתוח האפשרויות האומנותיות הגלומות בארבעה המרכיבים המרכזיים: מיז-אן-סצנה, צילום, עריכה וקול. הקורס יכלול ניתוח סרטים ספציפיים מן הקולנוע הקלאסי ומן הקולנוע בן זמננו.
(המשך…)
מדיניות פיסקאלית לגבי משאבי טבע
יום רביעי, מרץ 14th, 2012הרצאתו של פרופ' איתן ששינסקי, במסדרת סדרת הרצאות 'אשנב לרציונאליות' של האוניברסיטה העברית בירושלים.
11/03/2012.
תקציר ההרצאה: מדינת ישראל העניקה זיכיונות ליזמים פרטיים להפקת הכנסות ממשאבי הטבע: גז ונפט, אשלג, פוספטים, מחצבות, מים (בבקבוקים) ועוד. במרבית הזיכיונות לא קבלה המדינה תמורה עבור הענקת הזיכיון אם כי בחלק מן המשאבים הזיכיון קבע חובת תשלום תמלוגים למדינה. עם עליית מחירי המשאבים (בעיקר בגלל הביקוש במדינות כמו סין, הודו ומדינות אסיאתיות נוספות), רווחי הזכיינים עלו באופן דרסטי. האם יש לממשלה, כנאמן של אזרחי ישראל, זכות לשנות את הכללים הפיסקאליים לגבי התשלומים למדינה (ע"י תמלוגים, מסים על רווחי יתר והיטלים אחרים)? התשובה העקרונית והמשפטית היא חיובית אולם יש להתחשב ב"מידתיות" של כל מקרה. חשוב גם להבטיח שליזמים הפרטיים תהיה תשואה נאותה על השקעותיהם תוך לקיחה בחשבון של הסיכונים הכרוכים בהשקעה.
נסקור את דו"ח ועדת ששינסקי, היתרונות והחסרונות של מכשירים פיסקליים שונים והפתרון לגבי מאגרי הגז שהוצע ואומץ בחקיקה ע"י הכנסת.
כארבעים מדינות בעולם הקימו קרנות משאבי טבע (Natural Resource Sovereign Funds), במטרה שההכנסות שמדינה מקבלת יישמרו לדורות העתידיים ויוכלו גם לשמש כביטוח נגד אירועים חיצוניים שליליים. עתה החליטה ממשלת ישראל להקים קרן כזו בארץ.
נסקור, בהסתמך על הנתונים בעולם, את היתרונות והחסרונות של קרנות אלו.
(המשך…)
אבולוציה והתנהגות בעולם החי (קורס)
יום שלישי, מרץ 13th, 2012סדרת הרצאות של פרופ' יוסף הלר, במסגרת סדרת 'אבני פינה' של האוניברסיטה העברית.
במהלך הקורס נדבר על הנושאים הבאים: מהן תפיסות היסוד בבסיס המיון של המגוון העצום שבטבע? כללי יסוד באבולוציה (כללי דרווין) – מה הרקע ההיסטורי בו גובשו? תהליכי שינוי אבולוציוניים: מתי התפתחו חיים רב-תאיים על פני כדור הארץ? למה חולייתנים היו לגדולים שבבעלי-החיים? אלו קבוצות חולייתנים עלו ליבשה? מה הייתה ממלכת הזוחלים? מדוע התמוטטה? כיצד התפתחו העופות? היונקים? האם ליישם את עקרונות האבולוציה של דרווין על חברת האדם? – מבט היסטורי תוקפנות בעולם החי. מתי היא אלימה ומתי טקסית? מה מצית אותה? מה משמעותה המרחבית? מהו מסדר דומיננטיות, כיצד הוא נוצר ולמי הוא מועיל? מה לדומיננטיות ולקרבה משפחתית? חיזור והזדווגות בעולם החי מה בין אופני רבייה לטיפול הורי? הסביבה מעצבת אופני רבייה? מתי נוצר הרמון נקבות? מהו עקרון ההכבדה? מהן זירות הזדווגות? מתי זכר ונקבה מתחלפים בתפקיד? אלטרואיזם קיים בעולם החי? מה ההסברים לו? אבולוציה של חברתיות: מיחידאות ועד לחברתיות מתקדמת בעולם החרקים.
(המשך…)
יחסים בין לאומיים בעידן הגלובליזציה (קורס)
יום ראשון, מרץ 11th, 2012סדרת הרצאות של פרופ' אריה קצוביץ, במסגרת סדרת הרצאות 'אבני פינה' של האוניברסיטה העברית.
תיאור הקורס:
מגוון הנושאים אשר ניתן לחקור כיום תחת הכותרת של "יחסים בינלאומיים בעידן הגלובליזציה" הוא עצום, ומובן שלא ניתן ולא רצוי לכסותו במסגרת קורס אחד. יחד עם זאת, מטרתו המרכזית של הקורס היא להקנות לכם את הכלים הבסיסיים אשר יאפשרו לכם לגשת בהמשך לכל נושא יחב"לי שהוא ולבחון אותו בצורה שיטתית וביקורתית, גם אם אינכם תלמידי המחלקה ליחב"ל.
לפיכך הקורס סוקר מספר נושאים: ראשית נלמד על השחקנים המרכזיים בזירה הבינלאומית ואמצעי פעולתם. נתמקד במדינת הלאום ובעלייתם של שחקנים לא-מדינתיים, ונדון במושג החשוב של "עוצמה". לאחר מכן נדון במושג המערכת הבינלאומית- מהי על פי גישות שונות, ומה מידת ואופן השפעתה על התנהגות השחקנים השונים הפועלים בתוכה. הנושא הרביעי מתייחס לסוגיה של מדיניות חוץ ואת הגורמים השונים המשפיעים על עיצובה. הנושא החמישי בוחן את האתגרים השונים לשיתוף פעולה בינלאומי והדרכים השונות בעזרתן ניתן להתגבר עליהם. כאן למעשה מסתיים הדיון הכללי שלנו במושגי היסוד של התיאוריה היחב"לית, ומכאן נעבור לדון בתחומי נושא יותר ממוקדים: הנושא השישי יתמקד בסוגיות של קונפליקט ושתוף פעולה בתחום הביטחון הבינלאומי: מהם סכסוכים בינלאומיים, מדוע פורצות מלחמות, מה ההבדל בין מושג הביטחון בעולם הראשון ובעולם השלישי, מהי המשמעות של הרתעה גרעינית בימינו ומהם התנאים למעבר ל- וייצוב של שלום, ולאפשרות של שינויים בדרכי שלום (באזורנו ובכלל). הנושא השביעי של הקורס פותח בפניכם צוהר לתחום המחקר הרחב של הפוליטיקה של הכלכלה הבינלאומית. כאן נבחן כיצד ניתן ליישם את מושגי היסוד שנלמדו קודם לכן גם על התחום הכלכלי, נדון במספר תיאוריות מרכזיות בתחום המסבירות את היחסים הכלכליים מאז 1945, ונעריך את יחסי צפון-דרום. הנושא האחרון של הקורס ירחיב את היריעה לדיון בשאלות הנובעות מהפיכתה של המערכת ממערכת "בינ-לאומית" למערכת "גלובאלית". כאן נבחן את מושג הגלובליזציה, ונדון באתגרים של שתוף פעולה וקונפליקט הקשורים בהתמודדות עם בעיות גלובאליות כמו איכות הסביבה, טרור והפרות זכויות אדם.
(המשך…)
ממוח הדבורה לצלחת
יום שבת, מרץ 10th, 2012הרצאתו של פרופ' שרון שפיר, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית בירושלים.
תקציר: דבורת הדבש מייצרת דבש, מוצר בעל תכונות ייחודיות, אשר נחשק על-ידי בני האדם עוד מימי קדם. יחד עם זאת, תרומתן העיקרית של הדבורים לבני האדם היא דווקא במתן שירותי האבקה: כשליש מהדיאטה האנושית נסמכת על שירותי ההאבקה של דבורים.
דבורים חופשיות לעוף ולבחור לבקר בפרחים שונים ברדיוס של מספר קילומטרים מהכוורת. תנובת גידולים חקלאיים רבים תלויה בבחירות אלו של הדבורים, ובהעדפותיהן. בזמן שהן משחרות אחר מזונן, על הדבורים לערוך חישובים כלכליים של עלות-תועלת כדי לבזבז מינימום אנרגיה ולבחור בפרחים המתגמלים ביותר.
דבורים מתקשרות זו עם זו באמצעות שפה סימבולית מורכבת ביותר של מעין "ריקוד". ניתן לפענח את ה"ריקודים" הללו, ועל-ידי כך לבצע אומדן של ההערכה הסובייקטיבית של דבורה מסוימת את מקור המזון שמצאה, מידע אותו היא מעבירה לאחיותיה בכוורת. להפתעתנו, בדומה לבני-אדם, דבורים מושפעות מגורמים כגון אי-ודאות שבקבלת גמול ומההקשר של הבחירה, וכך מקבלות לעתים החלטות בדרך לא רציונאלית.
בהרצאה תודגם החשיבות הרבה של הדבורים, ובפרט החשיבות בהבנת הקוגניציה שלהן: יכולות למידה וזיכרון, תפיסה, הערכה של משאבים, תקשורת ובחירה. במקרים אחדים הדבורה משמשת מודל להבנת תהליכים דומים בבעלי-חיים אחרים, כולל באדם. במקרים אחרים הבנת התהליכים אצל הדבורה תורמת לייעול תפקודה כמאביק של גידולים חקלאיים שונים ולהגדלת היבולים.
באזורים רבים בעולם חלה ירידה באוכלוסיית הדבורים ונחלשות הכוורות, ולכך גורמים רבים ושונים. בד בבד עם ניסיונות להציל את אוכלוסיות הדבורים, אנחנו מנסים להעמיק ולחקור תהליכי קבלת החלטות של דבורת הדבש כדי להבטיח את מזוננו.
תאריך: 04/03/2012
(המשך…)
הרפורמות בקרקע ובתכנון: מבט כוללני וביקורתי
יום רביעי, פברואר 29th, 2012הרצאתו של פרופ' ערן פייטלסון, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית בירושלים.
הממשלה הנוכחית אישרה בשנת 2009 רפורמה בניהול מקרקעי ישראל ומתעתדת לאשר השנה רפורמה גדולה בתחום התכנון והבניה. הרפורמות מקודמות בשם היעילות. אך נשאלת השאלה מהי יעילות? האם הכוונה רק למשך הזמן של הטיפול ביוזמות בקרקע, או שמא יש להתייחס ליעלות משקית. בהקשר אחרון זה, השאלה הבאה היא מה צריך להיכלל בדיונים בכדי להבטיח יעילות משקית. הטענה היא שיש להתייחס בהקשר זה לתפיסות של פיתוח בר קיימא, הבאות לאזן בין שיקולים כלכליים, חברתיים וסביבתיים (צמיחה, צדק חברתי והתחלקות בין-דורית).
מתוך תפיסה זו מזוהים קריטריונים להערכת הרפורמות המדוברות. לשם כך יתוארו השינויים העיקריים שמוצעים במסגרת הרפורמות, וידונו הסוגיות העולות מהרפורמות לאור הקריטריונים של פיתוח בר קיימא.
לבסוף, נדון בשאלה מדוע מקודמות הרפורמות, מנקודת ראות של יחסי כוח ואידיאולוגיה.
מתאריך: 26.2.12.
(המשך…)
ננוטכנולוגיה ועתיד הרפואה: המדע והאמנות של שבבים חיים
יום רביעי, פברואר 15th, 2012הרצאתו של פרופ' יעקב נחמיאס, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: ננוטכנולוגיה שינתה ללא היכר את המציאות הסובבת אותנו. שבבי סיליקון ורכיבים זעירים הנחבאים מתחת למכסה המנוע של כלי רכב, וטלפונים סלולרים, חוללו מהפכה של ממש בכל תחומי החיים. רכיבים שגודלם כאלפית השערה מצליחים לחשב, לזכור ולהעביר מידע שכמותו ואיכותו נדמו בעבר כמדע בדיוני.
עם תחילת המאה ה21, מהפכה דומה מתרחשת גם בעולם הביולוגיה ובמקצועות הרפואה עם פריצתו של תחום הנדסי חדש. שדה המחקר המהפכני שזכה לשם מערכות ביו−מיקרו−אלקטרו−מכניות (BioMEMS) מציע גישה רב-תחומית ליצירה של מבנים תלת ממדיים, תצורות זעירות וזרימה מקרוסקופית. השילוב של פיסיקה וכלים ביולוגיים מאפשר סריקה רחבת פס של עשרות אלפי תנאים תוך שליטה מוחלטת על הסביבה התאית, ויכולת גילוי וריפוי מחלות בתנאי שטח קשים.
מערכות BioMEMS ראשונות כבר הגיעו לשוק ושינו בצורה מהותית את עולם הרפואה. לדוגמא ה-©GeneChip הוא שבב בגודל של בול דואר המפשר סריקה של כל הגנום האנושי מביופסיית עור פשוטה או טיפת דם. מערכות אחרות מאפשרות הפרדה של חלבונים, תאים, או מטען גנטי ברזולוציה גבוהה ותוך דקות ספורות, ומאפשרות גילוי מהיר של גורמי מחלה מסוכנים. העבודה במעבדה של ד"ר נחמיאס מתמקדת בטכנולוגית אדם על שבב המייצרת מודלים זעירים של פיזיולוגית האדם על ידי אינטגרציה של רקמות אנושיות על שבבים מיקרוסקופיים. טכנולוגית אדם על שבב עתידה להחליף ניסויים בבעלי חיים, שהם אבן הפינה בפיתוח תרופות ומוצרי קוסמטיקה.
(המשך…)
מה קדם למה: הצופן הגנטי או מוצריו?
יום שלישי, פברואר 7th, 2012מה קדם למה: הצופן הגנטי או מוצריו? ומחשבות על תוחלת החיים.
הרצאתה של כלת פרס נובל לכימיה לשנת 2009, פרופ' עדה יונת, מכון ויצמן למדע.
תקציר: הריבוזום הוא רכיב תאי מורכב ביותר המתרגם את הצופן הגנטי שבדנ"א לחלבונים.
החלבונים הם רכיבי התא המבצעים את רוב תהליכי החיים ופעילותם תלויה במבנה המרחבי שלהם המוכתב על פי הרצף של הגנים המקדדים אותם.
הריבוזומים מייצרים את החלבונים במהירות רבה, המוכתבת על-פי צורכי התא, ובדיוק מפתיע. הם צברים גמישים הבנויים ממספר רב של מרכיבים (חלבונים ורנ"א) המאורגנים בשתי יחידות משנה – גדולה וקטנה. לאחר פיענוח מבנה הריבוזום נמצא שכל פעילויות הריבוזום ובכללן קריאת הצופן הגנטי, "בחירת המשתתפים", תרגום הצופן ובניית הקשר החלבוני, מתבצעות על-ידי רנ"א. עוד נמצא שהאזור בו מתבצע חיבור החומצות האמיניות (שגודלו אחוזים בודדים מתוך הריבוזום העכשווי) שהינו אלמנט מבני בעל ארכיטקטורה ייחודית, השמור לכל אורך האבולוציה. על כן אנו מניחים שהינו מייצג מכונה כימית שפעלה בעולם הרנ"א, לפני התהוות החיים ועדיין פועלת בצורה דומה בתוך הריבוזום העכשווי. אנו מנסים להוכיח שהמכונה העתיקה יצרה "חלבונונים" בעלי רצפים אקראיים, מהם שרדו אלה שביצעו תפקידים משמעותיים בעולם הרנ"א. הצורך בהם גרם להיווצרות צופן גנטי "התחלתי" שלאחר מכן התפתח במקביל להתפתחות הריבוזומים והחלבונים.
עקב חשיבותם הרבה, הריבוזומים משמשים מטרה לאנטיביוטיקות רבות. הבנת אופן פעולתן והדרך בה חיידקים מחוללי מחלות מפתחים עמידות לאנטיביוטיות מסבירה את תרומת תהליכים אלה לאורך החיים הממוצע מחד, וכן משמשת אבן דרך בפיתוח תרופות יעילות יותר, מאידך.
(המשך…)
תגלית הגבישים הקוואזי-מחזוריים (אנגלית)
יום חמישי, פברואר 2nd, 2012הרצאתו של פרופ' דן שכטמן, זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 2011, בפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע של האוניברסיטה העברית.
פרופ' שטכמן מדבר על "תגלית הגבישים הקוואזי-מחזוריים" עליה זכה לאחרונה בפרס הנובל לכימיה היוקרתי לשנת 2011.
(המשך…)
יתרונות של מגבלות קוגניטיביות
יום רביעי, פברואר 1st, 2012הרצאתו של פרופ' יעקב קריב, האוניברסיטה העברית בירושלים.
תקציר: קיבולת המוגבלת של הזיכרון לטווח קצר היא אחד המאפיינים המבניים החשובים ביותר של המערכת הקוגניטיבית. מגבלה זו שבה אנשים בוגרים מסוגלים להתייחס בו- זמנית ל2±7 פריטים קובעת אספקטים רבים של התפקוד הקוגניטיבי. בהקשר הנוכחי, מגבלה זו קובעת את גודל המדגם עליו יכולים אנשים להתבסס בבואם להסיק מסקנות לגבי מאפייני העולם בו הם פועלים.
מכיוון שהסתמכות על נתוני מדגם קטן עלולה להביא לאפיון שגוי של העולם נראה, במבט ראשון, כי מגבלת הזיכרון לטווח קצר פוגעת בתפקוד הקוגניטיבי. בחינה מדוקדקת יותר מגלה, עם זאת, כי הניתוח שלעיל פשטני מדי. מסתבר כי הסתמכות על מדגם קטן גורמת לראיית מתאמים בין משתנים כחזקים יותר מאשר הינם באמת, וראיית השונות סביב הממוצע (ומכאן, תפיסת הסיכון) כקטנה יותר מאשר היא באמת.
מחקר אמפירי גילה כי אנשים אינם מתקנים הטיות סטטיסטיות אלה, דבר הגורם לתפיסת העולם כמסודר יותר מאשר הינו באמת. ייתכן מאד שהטיה זו אינה מפריעה, ואולי אף עוזרת לתפקוד. נוסף לכך, הסתמכות על מדגם קטן של אירועים אחרונים עשויה לסייע, לא לפגוע, בגילוי שינויים בסביבה — אחד מהתפקידים החשובים של המערכת הקוגניטיבית.
לבסוף, הסתמכות על מדגם קטן יכולה להביא להתנהגות בחירה הנראית קפריזית ושגויה, אך דווקא התנהגות כזו עשויה לעודד סוכנים המעוניינים להיבחר על-ידי מקבל ההחלטה להשתדל יותר ולהציע מוצרים בעלי איכות גבוהה יותר.
מכלול האפקטים הללו מצביע על-כך שהקיבולת המוגבלת של הזיכרון לטווח קצר מציעה מספר יתרונות העשויים לאזן את החסרונות הנובעים ממגבלה זו.
(המשך…)