הרצאתו של פרופ' אדוין סרוסי, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר ההרצאה: אנו חיים בעידן בתולדות המוסיקה שאך לפני שנים מעטות היה דמיוני: הלכה למעשה, כמעט כל מוסיקה נגישה לרוב אוכלוסיית העולם בכל רגע נתון ובכל מקום בגלובוס. יתרה מזאת, כל בעל מחשב עם גישה לתוכנות פשוטות יחסית יכול לחבר, לשכפל, לערוך, לערבב ולשלב קטעי מוסיקה משלו ומשל אחרים.
האם הקידמה הטכנולוגיה הזאת תורמת לחיי המוסיקה? לכאורה כן, אבל מאז ומעולם הטכנולוגיה הייתה לחרב פיפיות עבור עולם המוסיקה. למשל, המצאת אמצעי ההקלטה בשלהי המאה ה-19 הביאה למשבר עמוק ולשינוי דרסטי במעמד גופי הביצוע, בתעשיית הפסנתרים, בסגנונות ועוד.
אז מהו עתידה של המוסיקה? האם המושג "מוסיקה" עצמו יחזיק מעמד בעידן של "הנדסת סאונד" ו"ארכיטקטורת צליל"?
01/04/2012
(המשך…)

הרצאתו של פרופ' יהואש הירשברג, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית בירושלים.
תקציר:
האופרה היא יצירת אמנות משולבת, הכוללת סיפור עלילה, הצגה בימתית על ידי זמרים-שחקנים, מקהלה, ותזמורת.
המרכיב החשוב ביותר באופרה הוא קול האדם – האמצעי הקמאי להבעה ישירה של רגשות.
נושא ההרצאה יהיה האריה – צורת הביטוי החשובה ביותר באופרה האיטלקית. האריה היא צורה פיוטית הכתובה במשקל
ובחרוזים והיא מבטאת את עולמה הפנימי של הדמות, בין כמונולוג הפונה אל הקהל, בין כפנייה אל דמות אחרת.
באמצעות האריה מעצב ומציג המלחין את כל עולמה הפנימי של הדמות ומערך יחסיה עם הדמויות האחרות במכלול אמצעים עשיר,
כגון מבנה הקו המלודי, הדגשה של מלים ומשפטים רגישים במיוחד. בה בשעה מהווה האריה כלי לביטוי של וירטואוזיות קולית
ו"שירה יפה" (בל-קנטו) – המרכיב הסגנוני החשוב ביותר באופרה האיטלקית.
בהרצאה יוצגו שתי אריות גדולות וינותחו מכלול האמצעים הפיוטיים, דרמטיים ומוסיקליים של כל אחת מהן.
ההרצאה תכלול ביצועים של האריות על ידי זמרת הסופרן ולריה פוביני-ונטורה והפסנתרנית סוניה מזר.
(המשך…)