הרצאתו של פרופ' ערן פייטלסון, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית בירושלים.
הממשלה הנוכחית אישרה בשנת 2009 רפורמה בניהול מקרקעי ישראל ומתעתדת לאשר השנה רפורמה גדולה בתחום התכנון והבניה. הרפורמות מקודמות בשם היעילות. אך נשאלת השאלה מהי יעילות? האם הכוונה רק למשך הזמן של הטיפול ביוזמות בקרקע, או שמא יש להתייחס ליעלות משקית. בהקשר אחרון זה, השאלה הבאה היא מה צריך להיכלל בדיונים בכדי להבטיח יעילות משקית. הטענה היא שיש להתייחס בהקשר זה לתפיסות של פיתוח בר קיימא, הבאות לאזן בין שיקולים כלכליים, חברתיים וסביבתיים (צמיחה, צדק חברתי והתחלקות בין-דורית).
מתוך תפיסה זו מזוהים קריטריונים להערכת הרפורמות המדוברות. לשם כך יתוארו השינויים העיקריים שמוצעים במסגרת הרפורמות, וידונו הסוגיות העולות מהרפורמות לאור הקריטריונים של פיתוח בר קיימא.
לבסוף, נדון בשאלה מדוע מקודמות הרפורמות, מנקודת ראות של יחסי כוח ואידיאולוגיה.
מתאריך: 26.2.12.
(המשך…)

הרצאתו של פרופ' יעקב נחמיאס, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: ננוטכנולוגיה שינתה ללא היכר את המציאות הסובבת אותנו. שבבי סיליקון ורכיבים זעירים הנחבאים מתחת למכסה המנוע של כלי רכב, וטלפונים סלולרים, חוללו מהפכה של ממש בכל תחומי החיים. רכיבים שגודלם כאלפית השערה מצליחים לחשב, לזכור ולהעביר מידע שכמותו ואיכותו נדמו בעבר כמדע בדיוני.
עם תחילת המאה ה21, מהפכה דומה מתרחשת גם בעולם הביולוגיה ובמקצועות הרפואה עם פריצתו של תחום הנדסי חדש. שדה המחקר המהפכני שזכה לשם מערכות ביו−מיקרו−אלקטרו−מכניות (BioMEMS) מציע גישה רב-תחומית ליצירה של מבנים תלת ממדיים, תצורות זעירות וזרימה מקרוסקופית. השילוב של פיסיקה וכלים ביולוגיים מאפשר סריקה רחבת פס של עשרות אלפי תנאים תוך שליטה מוחלטת על הסביבה התאית, ויכולת גילוי וריפוי מחלות בתנאי שטח קשים.
מערכות BioMEMS ראשונות כבר הגיעו לשוק ושינו בצורה מהותית את עולם הרפואה. לדוגמא ה-©GeneChip הוא שבב בגודל של בול דואר המפשר סריקה של כל הגנום האנושי מביופסיית עור פשוטה או טיפת דם. מערכות אחרות מאפשרות הפרדה של חלבונים, תאים, או מטען גנטי ברזולוציה גבוהה ותוך דקות ספורות, ומאפשרות גילוי מהיר של גורמי מחלה מסוכנים. העבודה במעבדה של ד"ר נחמיאס מתמקדת בטכנולוגית אדם על שבב המייצרת מודלים זעירים של פיזיולוגית האדם על ידי אינטגרציה של רקמות אנושיות על שבבים מיקרוסקופיים. טכנולוגית אדם על שבב עתידה להחליף ניסויים בבעלי חיים, שהם אבן הפינה בפיתוח תרופות ומוצרי קוסמטיקה.
(המשך…)