הרצאתה של ד"ר ענבל גושן, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
מחלות נוירופסיכיאטריות (כגון דיכאון, PTSD, אוטיזם, סכיזופרניה…) מאובחנות בכחצי מיליארד אנשים בעולם ומשפיעות בעקיפין על רבים יותר. מחלות אלו מתווכות על ידי מנגנונים מורכבים, ולעתים חופפים, וגם לאחר עשורים של מחקר, לרובן לא קיים טיפול רפואי יעיל.
ההרצאה תעסוק בשיטות מהפכניות המשולבות בשנים האחרונות במחקר המדעי המוח, והפוטנציאל הגלום בהן לפריצות דרך מדעיות הנוגעות להפרעות נוירופסיכיאטריות שונות:
- אופטוגנטיקה הינה שיטה המשתמשת בחלבונים רגישים לאור ממקור מיקרוביאלי להפעלה או שיתוק של אוכלוסיות תאים ייחודיות במוח בזמן אמת. שיטה זו מאפשרת לראשונה להצביע באופן סיבתי על תרומתם של סוגי תאים שונים באזורי מוח מובחנים להתנהגויות מורכבות.
- בסוף ההרצאה תוצג שיטה חדשה (CLARITY) שפורסמה בחודשים האחרונים להדמיה אנטומית תלת-ממדית של מוחות שלמים, ויידונו דרכים בהן תוכל שיטה זו לתרום אף היא להבנת המנגנונים המורכבים העומדים בבסיס הפרעות נוירופסיכיאטריות שונות.
03/11/2013
(המשך…)

הרצאתו של פרופ' איל וינטר, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: ההרצאה תעסוק בספר "רגשות רציונליים" שיצא לאור בסתיו בהוצאת זמורה ביתן. נעסוק בקשר בין המערכת הרגשית שלנו לזו הרציונלית והשלכות קשר זה על מגוון סוגיות מתחום הכלכלה והחברה. כדוגמא לקשר זה נתמקד בתופעת הנתינה והאמפטיה. בהקשר זה נשאל מה ההבדל בין תועלות חומריות לתועלות נפשיות ורוחניות? מהו אלטרואיזם? כיצד משרתים הנתינה והאלטרואיזם את האינטרס האישי (החומרי (שלנו? נעסוק בדוגמאות לנתינה בקרב בעלי חיים. נספר על "הורמון האהבה" האוקסיטוצין ותפקידו האבולוציוני ונסכם במספר תובנות הקשורות למדניות רווחה ולמחאה החברתית.
13.1.2013
(המשך…)

הרצאתו של פרופ' מיכה ספירא, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: הפוטנציאל הטמון בחיבור ישיר בין מוח למכונה מצית את דמיוננו מזה עשורים. כיום בעידן הטכנולוגיות המתקדמות בתחום המחשבים, הרובוטיקה והנוירו-ביולוגיה קל לדמיין:
* כיצד ניתן להחליף אברים פגועים כגון עניים בהתקנים אלקטרוניים.
* לאחות אזורים שנפגעו בחוט השדרה והמוח וע"י כך לתקן שיתוק.
* כיצד לחבר למוחו של משותק התקנים שיקלטו גלי מוח וישדרו אותם לרובוטים שיבצעו פעילויות חיוניות ב"שם המשותק".
הדמיון לא פוסח כמובן על היתרונות והעניין הרב שמעוררת האפשרות ליצור מחשבים היברידיים שמנצלים את יתרון המהירות של התקני סיליקון והיצירתיות של המוח.
המרחק בין הדמיון והמציאות בתחום זה הולך ומצטמצם אך עדיין קיימות שאלות בסיסיות וטכנולוגיות לא פתורות. מדובר בעיקר בקושי ליצור ממשק יעיל בין שני עולמות שנבראו ע"י ישויות שונות, בעזרת תהליכים בלתי תלויים, על צירי זמן שונים, תוך שימוש בתהליכים פיזיקאליים וכימיים שאינם מתיישבים זה עם זו: עולם החי (יציר הבריאה או האבולוציה) ועולם הסיליקון (יציר האדם).
בהרצאה יוצגו הסוגיות המדעיות והקשיים הטכנולוגיים העומדים בפנינו ביצירת ממשק אפקטיבי, אמין והדיר בין נוירונים (תאי עצב) ובין התקנים אלקטרוניים ומה צופן העתיד.
06/01/2013
(המשך…)

הרצאתו של פרופ' עוזי מוטרו, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: על פי ההבנה הפשטנית של התיאוריה הדרוויניסטית היינו מצפים למצוא בטבע התנהגות שהיא אנוכית לחלוטין. אך לא תמיד כך הוא המצב, ותינתנה דוגמאות, אחדות מני רבות, לתופעות של אלטרואיזם ועזרה הדדית. כיצד ניתן להסביר תופעות כאלה על פי התיאוריה הדרוויניסטית? שאלה לא פשוטה זו עמדה במרכז התעניינותם של חוקרי ההתנהגות האבולוציונית בעיקר בשנות הששים, השבעים והשמונים של המאה העשרים. הוצעו הסברים שונים, ועל כך נרחיב, וכמובן נוסיף הרהורים וערעורים, פולמוסים ופלוגתות עכשוויים (כלומר ממש מהשנתיים האחרונות).
מאי 2012
(המשך…)

הרצאתו של פרופ' שרון שפיר, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית בירושלים.
תקציר: דבורת הדבש מייצרת דבש, מוצר בעל תכונות ייחודיות, אשר נחשק על-ידי בני האדם עוד מימי קדם. יחד עם זאת, תרומתן העיקרית של הדבורים לבני האדם היא דווקא במתן שירותי האבקה: כשליש מהדיאטה האנושית נסמכת על שירותי ההאבקה של דבורים.
דבורים חופשיות לעוף ולבחור לבקר בפרחים שונים ברדיוס של מספר קילומטרים מהכוורת. תנובת גידולים חקלאיים רבים תלויה בבחירות אלו של הדבורים, ובהעדפותיהן. בזמן שהן משחרות אחר מזונן, על הדבורים לערוך חישובים כלכליים של עלות-תועלת כדי לבזבז מינימום אנרגיה ולבחור בפרחים המתגמלים ביותר.
דבורים מתקשרות זו עם זו באמצעות שפה סימבולית מורכבת ביותר של מעין "ריקוד". ניתן לפענח את ה"ריקודים" הללו, ועל-ידי כך לבצע אומדן של ההערכה הסובייקטיבית של דבורה מסוימת את מקור המזון שמצאה, מידע אותו היא מעבירה לאחיותיה בכוורת. להפתעתנו, בדומה לבני-אדם, דבורים מושפעות מגורמים כגון אי-ודאות שבקבלת גמול ומההקשר של הבחירה, וכך מקבלות לעתים החלטות בדרך לא רציונאלית.
בהרצאה תודגם החשיבות הרבה של הדבורים, ובפרט החשיבות בהבנת הקוגניציה שלהן: יכולות למידה וזיכרון, תפיסה, הערכה של משאבים, תקשורת ובחירה. במקרים אחדים הדבורה משמשת מודל להבנת תהליכים דומים בבעלי-חיים אחרים, כולל באדם. במקרים אחרים הבנת התהליכים אצל הדבורה תורמת לייעול תפקודה כמאביק של גידולים חקלאיים שונים ולהגדלת היבולים.
באזורים רבים בעולם חלה ירידה באוכלוסיית הדבורים ונחלשות הכוורות, ולכך גורמים רבים ושונים. בד בבד עם ניסיונות להציל את אוכלוסיות הדבורים, אנחנו מנסים להעמיק ולחקור תהליכי קבלת החלטות של דבורת הדבש כדי להבטיח את מזוננו.
תאריך: 04/03/2012
(המשך…)