הרצאתה של פרופ' רחל אליאור, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
החלומות בעולם העתיק נחשבו למקור ידע מקודש, מהימן ובעל סמכות אשר מקורו בגילוי אלוהי מחוץ לישותו של החולם. החלומות נתפסו בדרך כלל כאמצעי תקשורת ראשון במעלה עם עולמות עליונים וכגילוי של עובדות אובייקטיביות בעלות משמעות עמוקה, העשוי לגלות לחולם את הצפון לו בעתיד ולחשוף בפניו אירועים בעלי חשיבות מכרעת לעתידו ולעתיד משפחתו, הקשורים בממד אלוהי נעלם ובהיסטוריה ידועה מראש.
לעומת זאת במציאות המודרנית יוחד לחלומות מקום מרכזי בהבנת ההתנהגות האנושית, מאחר שהחלום נתפס כמשקף את חייו הפנימיים של החולם ולא את העולם שמעבר לו. החלום, כידוע, נחשב בעידן המודרני כרב משמעות בחשיפת עברו של החולם ובגילוי העצמי הנחשף בחלום.
ההרצאה תעסוק בחלומות המשקפים מרחבי תודעה המתרקמים מעבר לגבולות הנודעים בעולם החושים, ובדרך בה הפרשנות התרבותית של תופעות אלה, שנוצרה בעולם המסורתי מהעת העתיקה ועד לראשית העידן המודרני, עשתה שימוש יוצר בחלומות, מכאן, ובדיבוקים, מכאן, בהרחבת מממדי הידע ואופקי התודעה הפתוחים בפני בן אנוש. אופקים חדשים אלה, אשר גילו לחולמים ידע בעל משמעות על העתיד (חלום), או חשפו סודות נסתרים מן העבר (דיבוק) היו תלויים בפריצת גבולות הזמן והמקום, הנפתחים בפני בן אנוש בעולם החלומות, המגלה את העתיד, בפני החולם המאמין במקורו האלוהי של החלום, ובעולם המתים, החושף את סודות העבר המושתק, בפני אחוז הדיבוק ושומעי דברו.
לצד העיון בהבדל בין תופעת החלום בעולם העתיק שלכאורה מתרכזת בראש וראשונה בחשיפת העתיד או האלוהי או הנעלם, לבין התפישה הפרוידיאנית הרואה בחלום כלי להגיע לחשיפת העבר או העצמי, נדון בממד הזמן הייחודי לחוויית הלא מודע, המעמיד בפנינו זמניות אחרת שאיננה כפופה לחוקיות הרגילה של העבר, ההווה והעתיד, המשותפת לחולמים ולאחוזי דיבוק.
הדיבוק, בדומה לחלום הפורץ את גבולות הזמן והמקום ביחס לעתיד, הוא תופעה החוצה את גבולות הזמן והמקום ביחס לעבר, שכן דיבוק הוא הפרעה שבה מתרחשת פלישה של העבר, בדמות קול מעולם המתים, להווה חסר שליטה, שבו רוח מת (קול זר) משתלטת על אדם חי (גוף מוכר) ומדברת מגרונו בשם עולם המתים, על הנסתר מידיעת החיים.
ההרצאה תעסוק במידע הנגלה בדברי חולמים ואחוזי דיבוק, שמן הנמנע להתווכח עמו, ובמשמעותו ההיסטורית בהקשרים תרבותיים שונים.
(המשך…)

הרצאתה של פרופ' רחל אליאור, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: ההרצאה תעסוק בנסיבות ההיסטוריות המשבריות שהביאו לצמיחת השבתאות בשליש האחרון של המאה השבע-עשרה, ולצמיחת החסידות בשליש השני של המאה השמונה-עשרה ובמקומה המכריע של הקבלה המשיחית בהתפשטות תנועות אלה. הדיון יכלול הערכה חדשה על יחסי שבתאים ומתנגדים לאור המשיחיות הקבלית השבתאית והארה חדשה על יחסי חסידים ומתנגדים לאור החשד בשבתאות שהטיחו המתנגדים המחרימים בחסידים המוחרמים. עוד תוצע זווית ראייה חדשה על המניעים שעמדו מאחורי החרמות שהטילה ההנהגה הרבנית הנודעת בשם מתנגדים, על חוגי המקובלים-השבתאים והחסידים במאה השמונה-עשרה.
ההרצאה תעסוק בבעש"ט ובבני דורו שעמדו במוקד המחלוקת במאה השמונה-עשרה: ברוכיה רוסו, ר' נחמיה חיון, ר' לייב פרוסניץ, ר' יהונתן אייבשיץ, ר' יעקב יהושע פאלק, ר' יעקב עמדן, ר' חיים רפפורט, יעקב פראנק ומנהיגי ועד ארבע ארצות ר' יצחק מביאלי, ר' אברהם יוסקעס מליסא, ר' אברהם הכהן מזאמושט וברוך בן דוד מביאלי.
30/12/2012
(המשך…)

הרצאתה של פרופ' רחל מילשטיין, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: במאה הראשונה לאסלאם, בסוף המאה השביעית לספה"נ, תוכננה הקמתו של מרכז דתי מרכזי ומפואר על מתחם הר הבית בירושלים. בתחילה הוקם מבנה כיפת הסלע, ואחריו, בראשית המאה השמינית לספה"נ, נוספו לו מסגד גדול לתפילה בציבור ומבני ממשל מפוארים מדרום למתחם.
מדוע נבנו כל אלו בירושלים, בשעה שעיר הבירה אז הייתה דמשק? מה משמעותה של כיפת הסלע, בעלת הצורה המתומנת ועיטורי הפסיפס המרהיבים? מדוע היה שמה הרשמי הראשון של ירושלים "איליא" ואחר-כך "אל-קודס"? מדוע נהרו אליה צליינים גם לאחר שמרכזי השלטון האסלאמי עברו מזרחה, לעיראק ואיראן, מה גרם לאצולה הממלוכית לבנות בתים ומוסדות בירושלים, ומה הטעם להשקעה העות'מאנית בחומות העיר ובהר הבית? במילים אחרות – מה הייתה משמעותה של ירושלים לאורך ההיסטוריה של עולם האסלאם?
תשובות לשאלות שהצגנו כאן ניתן לחפש בין השורות של טקסטים כתובים, אך לא תמיד נמצאים כאלו בידי החוקרים, וגם הטקסטים הקיימים נגועים לעיתים במגמתיות או שכחה. על-כן תסתמך הרצאתנו על מקור נוסף — האמנות החזותית בתור עדות היסטורית. בשיטה זו נבדוק מה מספרים האתרים הירושלמיים עצמם, ומה מוסיפים לידיעתנו תיאורים מצוירים של הר-הבית ואתריו. כמו בכל עניין חברתי והיסטורי, נראה כיצד אמונות דתיות ואינטרסים פוליטיים, דת רשמית ואמונות עממיות מעורבים זה בזה בתהליך היצירה של ערכים תרבותיים, וניווכח עד כמה היו שלוש הדתות המונותיאיסטיות קרובות זו לזו.
15/04/2012
(המשך…)