הרצאתה של פרופ' רחל אליאור, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
החלומות בעולם העתיק נחשבו למקור ידע מקודש, מהימן ובעל סמכות אשר מקורו בגילוי אלוהי מחוץ לישותו של החולם. החלומות נתפסו בדרך כלל כאמצעי תקשורת ראשון במעלה עם עולמות עליונים וכגילוי של עובדות אובייקטיביות בעלות משמעות עמוקה, העשוי לגלות לחולם את הצפון לו בעתיד ולחשוף בפניו אירועים בעלי חשיבות מכרעת לעתידו ולעתיד משפחתו, הקשורים בממד אלוהי נעלם ובהיסטוריה ידועה מראש.
לעומת זאת במציאות המודרנית יוחד לחלומות מקום מרכזי בהבנת ההתנהגות האנושית, מאחר שהחלום נתפס כמשקף את חייו הפנימיים של החולם ולא את העולם שמעבר לו. החלום, כידוע, נחשב בעידן המודרני כרב משמעות בחשיפת עברו של החולם ובגילוי העצמי הנחשף בחלום.
ההרצאה תעסוק בחלומות המשקפים מרחבי תודעה המתרקמים מעבר לגבולות הנודעים בעולם החושים, ובדרך בה הפרשנות התרבותית של תופעות אלה, שנוצרה בעולם המסורתי מהעת העתיקה ועד לראשית העידן המודרני, עשתה שימוש יוצר בחלומות, מכאן, ובדיבוקים, מכאן, בהרחבת מממדי הידע ואופקי התודעה הפתוחים בפני בן אנוש. אופקים חדשים אלה, אשר גילו לחולמים ידע בעל משמעות על העתיד (חלום), או חשפו סודות נסתרים מן העבר (דיבוק) היו תלויים בפריצת גבולות הזמן והמקום, הנפתחים בפני בן אנוש בעולם החלומות, המגלה את העתיד, בפני החולם המאמין במקורו האלוהי של החלום, ובעולם המתים, החושף את סודות העבר המושתק, בפני אחוז הדיבוק ושומעי דברו.
לצד העיון בהבדל בין תופעת החלום בעולם העתיק שלכאורה מתרכזת בראש וראשונה בחשיפת העתיד או האלוהי או הנעלם, לבין התפישה הפרוידיאנית הרואה בחלום כלי להגיע לחשיפת העבר או העצמי, נדון בממד הזמן הייחודי לחוויית הלא מודע, המעמיד בפנינו זמניות אחרת שאיננה כפופה לחוקיות הרגילה של העבר, ההווה והעתיד, המשותפת לחולמים ולאחוזי דיבוק.
הדיבוק, בדומה לחלום הפורץ את גבולות הזמן והמקום ביחס לעתיד, הוא תופעה החוצה את גבולות הזמן והמקום ביחס לעבר, שכן דיבוק הוא הפרעה שבה מתרחשת פלישה של העבר, בדמות קול מעולם המתים, להווה חסר שליטה, שבו רוח מת (קול זר) משתלטת על אדם חי (גוף מוכר) ומדברת מגרונו בשם עולם המתים, על הנסתר מידיעת החיים.
ההרצאה תעסוק במידע הנגלה בדברי חולמים ואחוזי דיבוק, שמן הנמנע להתווכח עמו, ובמשמעותו ההיסטורית בהקשרים תרבותיים שונים.
(המשך…)

הרצאתו של פרופ' אלכסנדר ויינשטיין, המכון למדעי הצמח וגנטיקה, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, האוניברסיטה העברית בירושלים במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: האוכלוסייה האנושית הגדלה מכלה במהירות את אספקת המזון העולמית וכך לא נוכל להוסיף ולהסתמך אך ורק על חקלאות מסורתית.
בעזרת שילוב של גישות מדעיות ממגוון תחומים יחד עם ביוטכנולוגיה נוכל לפתוח אופקים חדשים עבור העולם המתפתח.
בהרצאה זו אדגים כיצד חקר ריח הורדים הוביל לפיתוח שמרים המשמשים להכנת יינות משובחים, שבתורם אפשרו לנו להגות אסטרטגיות להפיכת צמחי טבק לבתי חרושת ביולוגים לייצור תרופה נוגדת מלריה.
12/05/2013
(המשך…)

הרצאתו של פרופ' נסים גרתי, מכון קזאלי לכימיה יישומית, הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, האוניברסיטה העברית במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
ההרצאה תעסוק בהצגת התפיסה הבריאותית המודרנית, מקום המזון שאנו צורכים והקשר שלו להתפתחותן של מחלות שונות:
• יוסברו ההקשרים של החסרים הנוצרים במרכיבי מזון חיוניים בגופנו כתוצאה מאכילה לא מאוזנת ומזון תעשייתי.
• יעשה דיון מדוע יש צורך ומתי בתוספות בריאות בצורת טבליות או קפסולות.
• יובהרו מושגים כמו: Food Supplements, Nutraceuticals.
• יוצגו מספר תוספי בריאות חיוניים לעומת אלו שהיצרנים מנסים לשכנע אותנו לצרוך בלא סיבה מספקת.
• תידון השאלה מתי תוסף כלשהו ימצא מועיל ומתי יש לבחון היטב את אמינותו, תיפקדו וביעור הסכנות הכרוכות מתוספים המוגדרים כתוצרי מיצוי.
• יוסבר הקשר בין תוצאות מחקרים אפידמולוגים לביולוגיים ופיזיולוגים.
• יעשה דיון סביב השאלה מה הקשר בין תוספי מזון נתמכי מחקר מדעי אמיתי ואמין לאחיזת עיניים או אשליה.
• יודגם תפקידן של רשויות הבריאות בארץ ובעולם בהקשר הרגולטורי לאישורים ואיסורים ויודגם מדוע יש המתייאשים מנטילת תוספי בריאות.
לבסוף תשאל השאלה המשמעותית ביותר "אז איך נדע"?
10/03/2013
(המשך…)

הרצאתו של פרופ' אלי פיקרסקי, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
ההרצאה תעסוק בשינויים שחלו בהבנתנו את מחלת הסרטן לצורותיה השונות. נתאר את ההיסטוריה שהביאה לתובנות הקיימות היום, את השינויים בדרכי ההסתכלות על המחלה ובגישות הטיפוליות. יוצגו ההישגים במחקר הסרטן בעידן המהפכה הגנומית, התרומה של מחקר בבעלי חיים מהונדסים גנטית, וההבדל בין תרופות מהדור הישן לתרופות החדשות. נלמד כיצד החזון שגובש בתחילת המאה הקודמת מתחיל היום להפוך למציאות שמשנה את דרך הטיפול בחולים ועשויה לשנות את התייחסותנו למחלה נפוצה זו.
17/2/2013
(המשך…)