הרצאתה של פרופ' דבי לינדל, הפקולטה לביולוגיה, הטכניון
1. תפקידם האקולוגי של וירוסים בים
2. מעבר גנים אופקי בין חיידקים ווירוסים
3. ברירה טבעית של חיידקים עמידים להדבקה וירלית
18.3.2013
(המשך…)
Archive for the ‘ביולוגיה’ Category
אבולוציה בזוגות: יחסי גומלין בין וירוסים וחיידקים בים
יום שלישי, נובמבר 12th, 2013סודות הגנום האנושי (קורס)
יום שבת, אוקטובר 26th, 2013סדרת הרצאות של ד"ר אן סעדה-רייך במסגרת הרצאות 'אבני פינה' של האוניברסיטה העברית.
קורס נלמד את באופן פשוט ובהיר העקרונות תורשת האדם, המבנה וביטוי גנים תוך כדי הסבר על שיטות אנליטיות. נעסוק ביתר בהרחבה , בהבנת בסיס המולקולרי של (כמה) מחלות תורשתיות תוך כדי התייחסות סוגיות אתיות שונות. קורס בסיסי זה בהחלט מיועד גם למי שטרם נתקלו במושגים מדעיים בסיסיים. (סילבוס)
(המשך…)
כל הביולוגיה על רגל אחת (קורס)
יום שבת, אוקטובר 26th, 2013החקלאות הביולוגית-אורגנית: חזון והגשמתו המעשית
יום רביעי, יוני 26th, 2013החקלאות הביולוגית-אורגנית: חזון והגשמתו המעשית, הרצאתו של מריו משה לוי מחלוצי החקלאות האורגנית בישראל ומקבל התואר "דוקטור לשם כבוד" לשנת תשע"ג.
ההרצאה התקיימה במסגרת מושב חבר הנאמנים ב-12 במאי 2013, אוניברסיטת בר-אילן.
(המשך…)
הנדסת גנים: מניחוח הפרח, דרך היין ועד לתרופה למלריה
יום ראשון, מאי 26th, 2013הרצאתו של פרופ' אלכסנדר ויינשטיין, המכון למדעי הצמח וגנטיקה, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, האוניברסיטה העברית בירושלים במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: האוכלוסייה האנושית הגדלה מכלה במהירות את אספקת המזון העולמית וכך לא נוכל להוסיף ולהסתמך אך ורק על חקלאות מסורתית.
בעזרת שילוב של גישות מדעיות ממגוון תחומים יחד עם ביוטכנולוגיה נוכל לפתוח אופקים חדשים עבור העולם המתפתח.
בהרצאה זו אדגים כיצד חקר ריח הורדים הוביל לפיתוח שמרים המשמשים להכנת יינות משובחים, שבתורם אפשרו לנו להגות אסטרטגיות להפיכת צמחי טבק לבתי חרושת ביולוגים לייצור תרופה נוגדת מלריה.
12/05/2013
(המשך…)
מה הוא המוח החיידקי?
יום ראשון, מאי 26th, 2013הרצאתה של פרופ' חנה אנגלברג-קולקה, המכון למחקר רפואי ישראל-קנדה, המחלקה למיקרוביולוגיה וגנטיקה מולקולרית, בית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. ההרצאה במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: מקובל לחשוב כי החיידקים הינם יצורים חד-תאיים. ואכן כך הם נראים כאשר מסתכלים עליהם במיקרוסקופ. בהרצאה זו, תובאנה ראיות כי לאוכלוסיית החיידקים ישנן תכונות רב-תאיות. הדגש יושם על שתי תכונות שהתגלו במעבדתנו:
• יכולת תקשורת בין חיידקים.
• קיומן של שתי מערכות מוות מתוכנת בחיידקים.
מערכת מוות מתוכנתת אחת מכונה mazEF, היא ייחודית לחיידקים ומהווה מערכת בקרת-על (שתתואר "כמוח החיידקי"), למוות, חיים ולהתנהגות רב-תאית של אוכלוסיית החיידקים.
מערכת המוות השנייה מכונה ALD, היא דומה למערכת המוות המתוכנת המצויה בתאים עילאיים ומהווה מערכת גיבוי ל-mazEF.
יוצע כי קיומן של שתי מערכות מוות מתוכנתות אלה יכולות לשמש מודל לשמירת התנהגות אלטרואיסטית.
(המשך…)
ננו-טכנולוגיה למחקר גנטי – מיפוי אופטי של כרומוזומים בודדים
יום שני, מאי 20th, 2013מרצה: ד"ר יובל אבנשטיין
מתוך סדרת ההרצאות "בצהרי היום" של אוניברסיטת תל-אביב.
(המשך…)
הגנום האנושי ורפואת העתיד
יום שני, מאי 20th, 2013הרצאתו של ד"ר נועם שומרון, מנהל היחידה לגנומיקה יישומית באונ' ת"א, במסגרת הרצאות WIZE.
ההרצאה נערכה בסטורג'
4.5.2013
(המשך…)
מיזמי האפיגנום: עוד מפתחות קסמים?
יום רביעי, אפריל 17th, 2013הרצאתה של פרופ' חוה יבלונקה, המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן, אוניברסיטת תל-אביב, במסגרת יום עיון בנושא "עשור למיזם הגנום" : הישגים מדעיים בצד השלכות חברתיות ואתיות – מה הלאה?
3/4/2013
(המשך…)
המחשב הביולוגי: חדשנות בעולם המִחשוּב
יום חמישי, פברואר 21st, 2013הרצאתו של ד"ר תום רן ,מכון ויצמן למדע.
מסגרת כנס"האדם הלומד בעידן הטכנולוגי" לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה ע"ש צ'ייס 19-20.2.2013
(המשך…)
ראיה בעולם החי
יום שני, דצמבר 10th, 2012הרצאתו של פרופ' רון עופרי במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
למה הכלב שלי לא רואה טלוויזיה? למי יש ראיה טובה יותר, לסוס או לחתול?
(המשך…)
ביומימטיקה – חומרי העתיד
יום חמישי, נובמבר 22nd, 2012הרצאתו של פרופ' עודד שוסיוב במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
צמחים ובעלי חיים מתפקדים לעיתים באופן מעורר השתאות, למשל, יכולת הקפיצה לגובה המרשימה של הפרעוש פי 400 מגובהו, או חוזקו המדהים של קור העכביש שאם ניתן היה לייצר ממנו חבל בעובי עיפרון בלבד היה מסוגל לעצור מטוס ג'מבו במעופו.
מדע החומרים המשלב הנדסה גנטית וננוטכנולוגיה מאפשר לנו היום לחקות את מערכות ייצור החומרים המופלאים האלו בטבע ולייצר אותם בכמויות גדולות לשימוש האדם ברפואה, ספורט, תעופה וחלל.
18/11/12
(המשך…)
השתקת הגנים
יום שלישי, אוגוסט 28th, 2012הרצאתו של פרופ' חיים סידר במסגרת סדרת הרצאות 'תגליות מדעיות', הטכניון, 2012.
מי מבקר את המידע הגנטי שלנו?
איך מתפתח אדם שלם מתא אחד?
האם הסביבה משפיעה על הגנים שלנו?
(המשך…)
כיצד התא חושב?
יום שני, אוגוסט 27th, 2012הרצאתו של פרופ' אורי אלון במסגרת סדרת הרצאות 'תגליות מדעיות', טכניון, 2012
איך עקרונות מהנדסה עוזרים להבין תכנון ביולוגי?
מה המעגלים הבסיסיים לעיבוד מידע בהם התא משתמש?
כיצד הורגים תאים סרטניים?
(המשך…)
פענוח עץ שושלת התאים האנושית
יום רביעי, אוגוסט 22nd, 2012הרצאתו של פרופ' אהוד שפירא, מכון ויצמן.
מהו עץ שושלת התאים האנושית? כיצד אפשר לפענחו ומדוע כדאי להתאמץ?
האם הביציות אשר אישה נולדת עמן רק הולכות ומתמעטות עם השנים, או שמא נוצרות ביציות חדשות במהלך החיים הבוגרים?
האם חזרה של סרטן לאחר טיפול כימותרפי נגרמת על ידי תאי סרטן "רגילים" שהתחמקו במקרה, או על ידי תאים "מיוחדים" אשר אינם פגיעים לכימותרפיה?
(המשך…)
כל מה שרצית לדעת על אלרגיה ולא העזת לשאול
יום רביעי, מאי 2nd, 2012הרצאתה של פרופ' פרנצ'סקה לוי שפר, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: מחלות אלרגיות כגון אסטמה, נזלת אלרגית, דלקת עורית אלרגית ואלרגיה למזון פוגעות בכ-5-20% מכלל אוכלוסיית העולם. שכיחותן עולה עם הזמן, בעיקר בקרב ילדים.
לתופעות האלרגיה קיים בסיס גנטי מורש וביטוין מושפע משילוב הגנטיקה וגורמים סביבתיים רבים.
במרבית המקרים, אלרגיה פוגעת ברמות שונות באיכות חיי החולה ובמקרים קשים עשויה אף לגרום למוות. אלרגיה מהווה מוקד מחקרי נרחב וכיום קיימים טיפולים תרופתיים רבים המצליחים להחליש את הסימפטומים האלרגיים. חלקם, כגון סטרואידים, מחלישים גם את הבסיס הדלקתי של המחלה. יחד עם זאת, חלק מהחולים, בייחוד חולי אסטמה קשים, לא מגיבים לכלל הטיפולים הקיימים. כתוצאה מכך, תרופה אופטימאלית שתמנע ו/או תעכב משמעותית את הופעת הסימפטומים ואת הבסיס הדלקתי של האלרגיות הקשות – עדיין חסרה ונדרשת.
המטרה העיקרית של המחקרים הנעשים במעבדתנו היא לפתח תרופה מקורית שתוכח כיעילה כנגד כל סוגי המחלות האלרגיות, ללא תופעות לואי משמעותיות. במטרה להשיג זאת, אנו חוקרים לעומק את התאים העיקריים הפעילים במחלות האלרגיות — תאי פיטום (mast cells) ותאים אאוזינופילים, על מנת למצוא מטרות שבעזרתן נוכל לעכב ו/או לעצור את פעילות התאים.
עד כה הצלחנו לזהות שתי מולקולות חוץ תאיות טבעיות — האחת מפעילה את התהליך האלרגי והשנייה מעכבת אותו. על ידי עיכוב המולקולה המפעילה או הפעלת המולקולה המעכבת אנו מקווים להצליח ולמנוע את התפתחות או החמרת הדלקת האלרגית ובכך לנצח את המחלות האלרגיות.
29/04/2012
(המשך…)
ביולוגיה בסקאלה ננומטרית
יום שני, אפריל 2nd, 2012מרצה: ד"ר רועי בק-ברקאי, מתוך סדרת ההרצאות 'בצהרי היום' של אוניברסיטת תל-אביב.
13.3.11
(המשך…)
לשלד יש חלקי חילוף: תאי גזע, גנים וכל מה שביניהם
יום שלישי, מרץ 27th, 2012הרצאתו של פרופ' דן גזית, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר ההרצאה: בשנות השבעים של המאה ה-20 הלהיבה הסדרה האמריקאית על האדם הביוני את דמיונם של רבים. כזכור, גיבור הסדרה נפצע בתאונה וחלקים מגופו שוחזרו באמצעות שתלים מלאכותיים, שהעניקו לו כוחות מיוחדים. אולם המציאות עולה על כל דמיון. כיום מתרכזת הרפואה המודרנית בשיקום והחלפת רקמות ואיברים לא באמצעים מכאניים הנדסיים, אלא באמצעים ביולוגיים. בכל רקמה בגופינו מצויים תאי גזע האחראים על שיקום הרקמה במקרה של פגיעה כתוצאה ממחלה או טראומה. אולם לעיתים הנזק לרקמה הוא כה גדול עד שמנגנון הריפוי הפנימי אינו מסוגל להתגבר על הפגיעה.
במעבדתו של פרופ' גזית מבודדים תאי גזע מרקמות מח העצם ושומן למטרות ריפוי של פגיעות נרחבות ברקמות השלד כגון: שברים מורכבים בעצמות הגפיים, הגולגולת ובחוליות עמוד השדרה, התנוונות הדיסק הבין חולייתי וקרעים בגידים וברצועות. החוקרים במעבדה משתמשים בהנדסה גנטית כדי לכוון את תאי הגזע ליצור את הרקמה הדרושה לטיפול. פרופ' גזית מסמן את תאי הגזע בסמנים זרחניים כדי לעקוב אחריהם לאחר השתלתם ובכך ללמוד על הישרדותם ותפקודם בגוף החי. כדי לעקוב אחר שחזור הרקמה בצורה לא פולשנית, משתמשים החוקרים באמצעי דימות משוכללים הכוללים CT, MRI ועוד. נכון להיום טופלו כ- 20 חולים, שסבלו משברים מורכבים, בתאי גזע, שבודדו על פי השיטות שפותחו במעבדת פרופ' גזית.
כיום אין ספק שהרפואה המשחזרת, המבוססת על תאי גזע, עתידה לחולל מהפכה בטיפול בחולים רבים הזקוקים לתרומת רקמות או איברים.
(המשך…)
אבולוציה והתנהגות בעולם החי (קורס)
יום שלישי, מרץ 13th, 2012סדרת הרצאות של פרופ' יוסף הלר, במסגרת סדרת 'אבני פינה' של האוניברסיטה העברית.
במהלך הקורס נדבר על הנושאים הבאים: מהן תפיסות היסוד בבסיס המיון של המגוון העצום שבטבע? כללי יסוד באבולוציה (כללי דרווין) – מה הרקע ההיסטורי בו גובשו? תהליכי שינוי אבולוציוניים: מתי התפתחו חיים רב-תאיים על פני כדור הארץ? למה חולייתנים היו לגדולים שבבעלי-החיים? אלו קבוצות חולייתנים עלו ליבשה? מה הייתה ממלכת הזוחלים? מדוע התמוטטה? כיצד התפתחו העופות? היונקים? האם ליישם את עקרונות האבולוציה של דרווין על חברת האדם? – מבט היסטורי תוקפנות בעולם החי. מתי היא אלימה ומתי טקסית? מה מצית אותה? מה משמעותה המרחבית? מהו מסדר דומיננטיות, כיצד הוא נוצר ולמי הוא מועיל? מה לדומיננטיות ולקרבה משפחתית? חיזור והזדווגות בעולם החי מה בין אופני רבייה לטיפול הורי? הסביבה מעצבת אופני רבייה? מתי נוצר הרמון נקבות? מהו עקרון ההכבדה? מהן זירות הזדווגות? מתי זכר ונקבה מתחלפים בתפקיד? אלטרואיזם קיים בעולם החי? מה ההסברים לו? אבולוציה של חברתיות: מיחידאות ועד לחברתיות מתקדמת בעולם החרקים.
(המשך…)
ממוח הדבורה לצלחת
יום שבת, מרץ 10th, 2012הרצאתו של פרופ' שרון שפיר, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית בירושלים.
תקציר: דבורת הדבש מייצרת דבש, מוצר בעל תכונות ייחודיות, אשר נחשק על-ידי בני האדם עוד מימי קדם. יחד עם זאת, תרומתן העיקרית של הדבורים לבני האדם היא דווקא במתן שירותי האבקה: כשליש מהדיאטה האנושית נסמכת על שירותי ההאבקה של דבורים.
דבורים חופשיות לעוף ולבחור לבקר בפרחים שונים ברדיוס של מספר קילומטרים מהכוורת. תנובת גידולים חקלאיים רבים תלויה בבחירות אלו של הדבורים, ובהעדפותיהן. בזמן שהן משחרות אחר מזונן, על הדבורים לערוך חישובים כלכליים של עלות-תועלת כדי לבזבז מינימום אנרגיה ולבחור בפרחים המתגמלים ביותר.
דבורים מתקשרות זו עם זו באמצעות שפה סימבולית מורכבת ביותר של מעין "ריקוד". ניתן לפענח את ה"ריקודים" הללו, ועל-ידי כך לבצע אומדן של ההערכה הסובייקטיבית של דבורה מסוימת את מקור המזון שמצאה, מידע אותו היא מעבירה לאחיותיה בכוורת. להפתעתנו, בדומה לבני-אדם, דבורים מושפעות מגורמים כגון אי-ודאות שבקבלת גמול ומההקשר של הבחירה, וכך מקבלות לעתים החלטות בדרך לא רציונאלית.
בהרצאה תודגם החשיבות הרבה של הדבורים, ובפרט החשיבות בהבנת הקוגניציה שלהן: יכולות למידה וזיכרון, תפיסה, הערכה של משאבים, תקשורת ובחירה. במקרים אחדים הדבורה משמשת מודל להבנת תהליכים דומים בבעלי-חיים אחרים, כולל באדם. במקרים אחרים הבנת התהליכים אצל הדבורה תורמת לייעול תפקודה כמאביק של גידולים חקלאיים שונים ולהגדלת היבולים.
באזורים רבים בעולם חלה ירידה באוכלוסיית הדבורים ונחלשות הכוורות, ולכך גורמים רבים ושונים. בד בבד עם ניסיונות להציל את אוכלוסיות הדבורים, אנחנו מנסים להעמיק ולחקור תהליכי קבלת החלטות של דבורת הדבש כדי להבטיח את מזוננו.
תאריך: 04/03/2012
(המשך…)