הרצאתה של פרופ' רחל אליאור, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
החלומות בעולם העתיק נחשבו למקור ידע מקודש, מהימן ובעל סמכות אשר מקורו בגילוי אלוהי מחוץ לישותו של החולם. החלומות נתפסו בדרך כלל כאמצעי תקשורת ראשון במעלה עם עולמות עליונים וכגילוי של עובדות אובייקטיביות בעלות משמעות עמוקה, העשוי לגלות לחולם את הצפון לו בעתיד ולחשוף בפניו אירועים בעלי חשיבות מכרעת לעתידו ולעתיד משפחתו, הקשורים בממד אלוהי נעלם ובהיסטוריה ידועה מראש.
לעומת זאת במציאות המודרנית יוחד לחלומות מקום מרכזי בהבנת ההתנהגות האנושית, מאחר שהחלום נתפס כמשקף את חייו הפנימיים של החולם ולא את העולם שמעבר לו. החלום, כידוע, נחשב בעידן המודרני כרב משמעות בחשיפת עברו של החולם ובגילוי העצמי הנחשף בחלום.
ההרצאה תעסוק בחלומות המשקפים מרחבי תודעה המתרקמים מעבר לגבולות הנודעים בעולם החושים, ובדרך בה הפרשנות התרבותית של תופעות אלה, שנוצרה בעולם המסורתי מהעת העתיקה ועד לראשית העידן המודרני, עשתה שימוש יוצר בחלומות, מכאן, ובדיבוקים, מכאן, בהרחבת מממדי הידע ואופקי התודעה הפתוחים בפני בן אנוש. אופקים חדשים אלה, אשר גילו לחולמים ידע בעל משמעות על העתיד (חלום), או חשפו סודות נסתרים מן העבר (דיבוק) היו תלויים בפריצת גבולות הזמן והמקום, הנפתחים בפני בן אנוש בעולם החלומות, המגלה את העתיד, בפני החולם המאמין במקורו האלוהי של החלום, ובעולם המתים, החושף את סודות העבר המושתק, בפני אחוז הדיבוק ושומעי דברו.
לצד העיון בהבדל בין תופעת החלום בעולם העתיק שלכאורה מתרכזת בראש וראשונה בחשיפת העתיד או האלוהי או הנעלם, לבין התפישה הפרוידיאנית הרואה בחלום כלי להגיע לחשיפת העבר או העצמי, נדון בממד הזמן הייחודי לחוויית הלא מודע, המעמיד בפנינו זמניות אחרת שאיננה כפופה לחוקיות הרגילה של העבר, ההווה והעתיד, המשותפת לחולמים ולאחוזי דיבוק.
הדיבוק, בדומה לחלום הפורץ את גבולות הזמן והמקום ביחס לעתיד, הוא תופעה החוצה את גבולות הזמן והמקום ביחס לעבר, שכן דיבוק הוא הפרעה שבה מתרחשת פלישה של העבר, בדמות קול מעולם המתים, להווה חסר שליטה, שבו רוח מת (קול זר) משתלטת על אדם חי (גוף מוכר) ומדברת מגרונו בשם עולם המתים, על הנסתר מידיעת החיים.
ההרצאה תעסוק במידע הנגלה בדברי חולמים ואחוזי דיבוק, שמן הנמנע להתווכח עמו, ובמשמעותו ההיסטורית בהקשרים תרבותיים שונים.
(המשך…)

הרצאתו של פרופ' אלכסנדר ויינשטיין, המכון למדעי הצמח וגנטיקה, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, האוניברסיטה העברית בירושלים במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: האוכלוסייה האנושית הגדלה מכלה במהירות את אספקת המזון העולמית וכך לא נוכל להוסיף ולהסתמך אך ורק על חקלאות מסורתית.
בעזרת שילוב של גישות מדעיות ממגוון תחומים יחד עם ביוטכנולוגיה נוכל לפתוח אופקים חדשים עבור העולם המתפתח.
בהרצאה זו אדגים כיצד חקר ריח הורדים הוביל לפיתוח שמרים המשמשים להכנת יינות משובחים, שבתורם אפשרו לנו להגות אסטרטגיות להפיכת צמחי טבק לבתי חרושת ביולוגים לייצור תרופה נוגדת מלריה.
12/05/2013
(המשך…)

הרצאתו של פרופ' נסים גרתי, מכון קזאלי לכימיה יישומית, הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, האוניברסיטה העברית במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
ההרצאה תעסוק בהצגת התפיסה הבריאותית המודרנית, מקום המזון שאנו צורכים והקשר שלו להתפתחותן של מחלות שונות:
• יוסברו ההקשרים של החסרים הנוצרים במרכיבי מזון חיוניים בגופנו כתוצאה מאכילה לא מאוזנת ומזון תעשייתי.
• יעשה דיון מדוע יש צורך ומתי בתוספות בריאות בצורת טבליות או קפסולות.
• יובהרו מושגים כמו: Food Supplements, Nutraceuticals.
• יוצגו מספר תוספי בריאות חיוניים לעומת אלו שהיצרנים מנסים לשכנע אותנו לצרוך בלא סיבה מספקת.
• תידון השאלה מתי תוסף כלשהו ימצא מועיל ומתי יש לבחון היטב את אמינותו, תיפקדו וביעור הסכנות הכרוכות מתוספים המוגדרים כתוצרי מיצוי.
• יוסבר הקשר בין תוצאות מחקרים אפידמולוגים לביולוגיים ופיזיולוגים.
• יעשה דיון סביב השאלה מה הקשר בין תוספי מזון נתמכי מחקר מדעי אמיתי ואמין לאחיזת עיניים או אשליה.
• יודגם תפקידן של רשויות הבריאות בארץ ובעולם בהקשר הרגולטורי לאישורים ואיסורים ויודגם מדוע יש המתייאשים מנטילת תוספי בריאות.
לבסוף תשאל השאלה המשמעותית ביותר "אז איך נדע"?
10/03/2013
(המשך…)

הרצאתו של פרופ' אלי פיקרסקי, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
ההרצאה תעסוק בשינויים שחלו בהבנתנו את מחלת הסרטן לצורותיה השונות. נתאר את ההיסטוריה שהביאה לתובנות הקיימות היום, את השינויים בדרכי ההסתכלות על המחלה ובגישות הטיפוליות. יוצגו ההישגים במחקר הסרטן בעידן המהפכה הגנומית, התרומה של מחקר בבעלי חיים מהונדסים גנטית, וההבדל בין תרופות מהדור הישן לתרופות החדשות. נלמד כיצד החזון שגובש בתחילת המאה הקודמת מתחיל היום להפוך למציאות שמשנה את דרך הטיפול בחולים ועשויה לשנות את התייחסותנו למחלה נפוצה זו.
17/2/2013
(המשך…)

הרצאתו של פרופ' אבי שמחון, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
חלקה הראשון של ההרצאה יציג את השינויים הכלכליים הדרמטיים שמדינת ישראל עברה במהלך קיומה ובמיוחד בשלושים השנים האחרונות.
בחלקה השני תידון השאלה כיצד זה שלמרות אותם שינויים נישמר הפער ביננו לבין העולם המפותח.
בחלק השלישי יוצעו מספר תשובות לשאלה.
27/01/2013
(המשך…)

הרצאתה של פרופ' רחל אליאור, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: ההרצאה תעסוק בנסיבות ההיסטוריות המשבריות שהביאו לצמיחת השבתאות בשליש האחרון של המאה השבע-עשרה, ולצמיחת החסידות בשליש השני של המאה השמונה-עשרה ובמקומה המכריע של הקבלה המשיחית בהתפשטות תנועות אלה. הדיון יכלול הערכה חדשה על יחסי שבתאים ומתנגדים לאור המשיחיות הקבלית השבתאית והארה חדשה על יחסי חסידים ומתנגדים לאור החשד בשבתאות שהטיחו המתנגדים המחרימים בחסידים המוחרמים. עוד תוצע זווית ראייה חדשה על המניעים שעמדו מאחורי החרמות שהטילה ההנהגה הרבנית הנודעת בשם מתנגדים, על חוגי המקובלים-השבתאים והחסידים במאה השמונה-עשרה.
ההרצאה תעסוק בבעש"ט ובבני דורו שעמדו במוקד המחלוקת במאה השמונה-עשרה: ברוכיה רוסו, ר' נחמיה חיון, ר' לייב פרוסניץ, ר' יהונתן אייבשיץ, ר' יעקב יהושע פאלק, ר' יעקב עמדן, ר' חיים רפפורט, יעקב פראנק ומנהיגי ועד ארבע ארצות ר' יצחק מביאלי, ר' אברהם יוסקעס מליסא, ר' אברהם הכהן מזאמושט וברוך בן דוד מביאלי.
30/12/2012
(המשך…)

הרצאתו של פרופ' רון עופרי במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
למה הכלב שלי לא רואה טלוויזיה? למי יש ראיה טובה יותר, לסוס או לחתול?
(המשך…)

הרצאתו של פרופ' אייל קמחי במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
משבר מחירי המזון נובע מגורמי ביקוש ומגורמי היצע. קצב הגידול בביקוש הואץ בשנים האחרונות עקב שינוי בהרגלי הצריכה של אוכלוסיית המדינות המתפתחות הצומחות ועקב הזינוק ביצור דלקים ביולוגיים.
הגידול בהיצע לא הדביק את הגידול בביקוש עקב תהליכים ארוכי טווח ועקב אסונות טבע והתייקרות התשומות לחקלאות ובמיוחד האנרגיה. עליית המחירים הואצה בגלל מדיניות של הגנה על צרכנים במדינות המייצאות גרעינים ובגלל פעילות ספקולטיבית בשוקי הסחורות העתידיות.
הפתרון בטווח הארוך הוא בעידוד היצור החקלאי, ובעיקר במדינות מתפתחות, באמצעות שילוב של השקעה בתשתיות ובטכנולוגיה ומדיניות סחר מתאימה.
25/11/2012
(המשך…)

הרצאתו של פרופ' עודד שוסיוב במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
צמחים ובעלי חיים מתפקדים לעיתים באופן מעורר השתאות, למשל, יכולת הקפיצה לגובה המרשימה של הפרעוש פי 400 מגובהו, או חוזקו המדהים של קור העכביש שאם ניתן היה לייצר ממנו חבל בעובי עיפרון בלבד היה מסוגל לעצור מטוס ג'מבו במעופו.
מדע החומרים המשלב הנדסה גנטית וננוטכנולוגיה מאפשר לנו היום לחקות את מערכות ייצור החומרים המופלאים האלו בטבע ולייצר אותם בכמויות גדולות לשימוש האדם ברפואה, ספורט, תעופה וחלל.
18/11/12
(המשך…)

הרצאתו של ד"ר ערן רגב, המחלקה לכירורגית פה ולסתות הפקולטה לרפואת שיניים, האוניברסיטה העברית בירושלים והמרכז הרפואי הדסה, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
שתלים דנטליים הם טיפול מקובל בימינו והשימוש בו הולך וגדל בקצב מהיר. פתרון השתלים מוצע היום כמעט לכל אדם הסובל מחסר שיניים כלשהוא וכמעט ע"י כל מרפאת שיניים. ישנם מאות סוגי שתלים וזוהי תעשיה עולמית המגלגלת סכומי עתק. ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בשימוש בשתלים באופן יחסי לאוכלוסייה. ישנם הרבה מיתוסים ודעות לגבי שתלים אשר עולים גם בפרסומים ופרסומות שונים.
בהרצאה ננסה להבין מהם שתלים דנטליים, מה הוא הבסיס המדעי לשימוש בהם, מהן ההתוויות והתוויות הנגד לשימוש בהם וננסה לבחון את המיתוסים והדעות הרווחות לגבי השתלים.
04.11.12
(המשך…)

הרצאתה של ד"ר אורלי שדה, המחלקה למימון, בית הספר למנהל עסקים, הפקולטה למדעי החברה, האוניברסיטה העברית, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
המחקר האקדמי והמציאות הכלכלית החלו לאתגר לאחרונה את ההנחות הקלאסיות במודלים של תורת המימון בהם הפרטים מקבלים החלטות בצורה רציונלית והשווקים הפיננסיים הם יעילים. בהרצאה נסקור מספר הטיות (biases) בתחום המימון ההתנהגותי המאתגרות את הנחת הרציונליות של הפרטים עם קישור לשוק ההון הישראלי.
28.10.2012
(המשך…)

הרצאתו של פרופ' אבישי דקל, מכון רקח לפיסיקה, הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, האוניברסיטה העברית, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
ההרצאה תתמקד בהתפתחות המבנים ביקום, מהמפץ הגדול ועד היווצרות כוכבי לכת שעל פניהם נוצרו החיים. היא תסקור את המודל הקוסמולוגי הסטנדרטי שמבוסס על העדויות התצפיתיות להתפשטות היקום ממצב צפוף וחם שתחילתו ב"מפץ גדול" לפני כארבעה עשר מיליארד שנה. בפרט תתואר התגלית של ההאצה בהתפשטות היקום בהשפעת אנרגיה אפלה, אשר זיכתה את מגליה בפרס נובל לפיסיקה לשנת 2011. על רקע היקום המאיץ, יתוארו התהליכים שהובילו להיווצרות הגלקסיות, בתוכן כוכבים, וסביבם כוכבי לכת שעליהם יתכנו חיים. תוזכרנה התובנות החדשות בעניין היווצרות הגלקסיות ביקום הקדום, וידון הקשר בין היקום בממדים הגדולים ובין היווצרות החיים בממדים קטנים בהרבה.
21/10/12
(המשך…)

הרצאתה של פרופ' רחל מילשטיין, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: במאה הראשונה לאסלאם, בסוף המאה השביעית לספה"נ, תוכננה הקמתו של מרכז דתי מרכזי ומפואר על מתחם הר הבית בירושלים. בתחילה הוקם מבנה כיפת הסלע, ואחריו, בראשית המאה השמינית לספה"נ, נוספו לו מסגד גדול לתפילה בציבור ומבני ממשל מפוארים מדרום למתחם.
מדוע נבנו כל אלו בירושלים, בשעה שעיר הבירה אז הייתה דמשק? מה משמעותה של כיפת הסלע, בעלת הצורה המתומנת ועיטורי הפסיפס המרהיבים? מדוע היה שמה הרשמי הראשון של ירושלים "איליא" ואחר-כך "אל-קודס"? מדוע נהרו אליה צליינים גם לאחר שמרכזי השלטון האסלאמי עברו מזרחה, לעיראק ואיראן, מה גרם לאצולה הממלוכית לבנות בתים ומוסדות בירושלים, ומה הטעם להשקעה העות'מאנית בחומות העיר ובהר הבית? במילים אחרות – מה הייתה משמעותה של ירושלים לאורך ההיסטוריה של עולם האסלאם?
תשובות לשאלות שהצגנו כאן ניתן לחפש בין השורות של טקסטים כתובים, אך לא תמיד נמצאים כאלו בידי החוקרים, וגם הטקסטים הקיימים נגועים לעיתים במגמתיות או שכחה. על-כן תסתמך הרצאתנו על מקור נוסף — האמנות החזותית בתור עדות היסטורית. בשיטה זו נבדוק מה מספרים האתרים הירושלמיים עצמם, ומה מוסיפים לידיעתנו תיאורים מצוירים של הר-הבית ואתריו. כמו בכל עניין חברתי והיסטורי, נראה כיצד אמונות דתיות ואינטרסים פוליטיים, דת רשמית ואמונות עממיות מעורבים זה בזה בתהליך היצירה של ערכים תרבותיים, וניווכח עד כמה היו שלוש הדתות המונותיאיסטיות קרובות זו לזו.
15/04/2012
(המשך…)