מה צריך להיות עונשו של רופא המזייף מחקר רפואי? האם הונאה בפרסום פוסלת רופא מלטפל בחולים? ומהי אחריותו של מנהל בית חולים כלפיי אמינות המחקרים הנעשים במוסדו? פרופ' אסא כשר, סגן יו"ר המרכז לאתיקה בירושלים והחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, דן בשאלות אתיות הנוגעות להונאה במחקרים רפואיים
יולי 2007
(המשך…)
Archive for the ‘מוסר’ Category
האמת בפרסום ואמת בפרסום מדעי ורפואי
יום שישי, יוני 21st, 2013טכנולוגיה רפואית וביו-אתיקה
יום שלישי, מאי 29th, 2012מר ספי עובדיה, מבכירי גל"צ וסטודנט בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, מראיין את ד"ר גיל סיגל, ראש המרכז למשפט רפואי וביו-אתיקה במסגרת כנס "תרבות ואקדמיה" שנערך בקריה האקדמית אונו.
(המשך…)
בין "מהפכה חוקתית" למהפכת נגד
יום שני, ינואר 2nd, 2012בימים האחרונים עולות לדיון זכויות האזרח הבסיסיות ביותר, שעד לא מזמן נתפסו כמובנות מאליהן. האם הציבור הישראלי הוא צופה מהצד או לוקח חלק פעיל בחברה הישראלית? האם קיים חשש לגורלה של הדמוקרטיה בישראל? כנס יום זכויות האדם שנערך בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.
תאריך הקלטה: 13/12/2011
(המשך…)
צדק מאחה: עשות צדק ולא משפט
יום שני, דצמבר 5th, 2011הרצאתו של פרופ' אורי ינאי, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: יותר מבעבר תובע הציבור כיום עשיית צדק במובנה החברתי הרחב. ההרצאה מתמקדת בגישה חדשנית לעשיית צדק במישור הפלילי, ושמה "צדק מאחה". כוונתה להועיד עבריין עם נפגע העבֵרה בסביבה בטוחה ומכובדת בניסיון ליישב את הקונפליקט ביניהם. היוועדות זו חייבת להיעשות בהסכמת הצדדים. היא אינה קלה ומחייבת קיומם של כמה תנאי יסוד. על הפוגע להודות בביצוע העבֵרה ולקבל אחריות מלאה על ביצועה ועל תוצאותיה. עליו להסכים להיפגש עם הנפגע ולדון עמו על המעשה ומשמעותו. במקביל, על נפגע העבֵרה להסכים להיוועד עם מי שפגע בו ולשוחח עמו על העבֵרה ותוצאותיה. אם הושגו תנאי יסוד אלה עוברים הפוגע והנפגע בנפרד כמה שלבים מקדימים עם איש מקצוע, כהכנה לקראת ההיוועדות. מקובל שהיוועדות תסתיים ב"הסכם" שעליו יחתמו הנפגע והפוגע, ויכיל את התנאים ליישוב הסכסוך. את ההיוועדות מנחה "מְתָאֵם" שהוכשר לתפקידו זה. ההיוועדות עצמה היא חוויה אישית קשה אך משמעותית לרווחת הנפגע, ולהקטנת פשיעה חוזרת של הפוגע.
ההרצאה תדון בתֵיאוריה שבבסיס "צדק מאחה" והידע שהצטבר בתחום זה בעולם ובישראל. בישראל מוביל שירות המבחן לנוער הליך זה. כן משתמש בו שירות המבחן למבוגרים. שניהם עושים כן בתיאום עם התביעה המשטרתית ועם פרקליטות המדינה. בתנאים מסוימים עשוי הליך "צדק מאחה" להחליף את הדיון באולם בית המשפט. לעתים יתחיל הדיון הפלילי בפני שופט ובמהלכו יציע לצדדים להמשיך את התהליך מחוץ לבית המשפט בניסיון ליישב את העבֵרה ותוצאותיה. מחקרים מורים כי בקיום תנאים מסוימים, "צדק מאחה" זול, משמעותי ומועיל יותר לנפגע ולפוגע מהליך פלילי מקובל.
(המשך…)
השיגעון בעידן התבונה – יחסי מטפל-מטופל
יום ראשון, נובמבר 13th, 2011מתוך הקורס: 'ספרות ורפואה' של אוניברסיטת תל-אביב.
משתתפים: הסופר ניר ברעם, פרופ' משה קוטלר וד"ר לימור שריר
(המשך…)
דילמות אתיות בעריכת דין חברתית
יום שבת, יולי 30th, 2011יום עיון של 'המרכז לאתיקה בירושלים' שנערך בשנת 2005.
(המשך…)
"כיצד יכול להיות מצב?" – מחקר נרטיבי על מעשי עוולה באינתיפאדה
יום רביעי, יולי 13th, 2011הרצאה של פרופ' יואל אליצור, בית הספר לחינוך, האוניברסיטה העברית בירושלים: "כיצד יכול להיות מצב?" – מחקר נרטיבי על מעשי עוולה של חיילי צה"ל באינתיפאדה. ההרצאה נמסרה במסגרת יום עיון בנושא שואה ורצח עם כמעשי ידינו, בני-אדם.
(המשך…)
השפעת פרויקט גנום האדם על הרפואה והחברה
יום שלישי, ינואר 18th, 2011פרופ' בת-שבע כרם מהאוניברסיטה העברית בירושלים מדברת על מיפוי הגנום האנושי וחשיבותו.
תקציר ההרצאה:
במלאת עשור לסיום קריאת רצף גנום האדם חשוב להבין מה למדנו ממנו ומה השלכות הפרויקט על בריאות האדם. בהרצאה נסקור את מטרות הפרויקט ונתמקד בהשלכות הפרויקט על האפשרות לאתר את הבסיס הגנטי של מחלות מורשות, ביניהן מחלות שכיחות כגון סוכרת, השמנה, יתר לחץ דם וסרטן. ממצאים אלה בעלי חשיבות רבה לרפואה שכן הם רלוונטיים לפיתוח טיפולים חדשים והתאמתם לחולה הבודד (רפואה אישית). בהרצאה גם יידונו ההיבטים החברתיים והמוסריים הקשורים למידע הרב הצפון בגנום של כל אחד מאיתנו.
(המשך…)
מזל במוסר ובמשפט
יום רביעי, נובמבר 24th, 2010פרופ' דוד אנוך שואל "האם ייתכן שמעמדנו המוסרי יהיה תלוי בגורמים שהם בגדר מזל, כלומר לא תחת שליטתנו?"
תקציר: אם שנינו מתרשלים בנהיגה באופן דומה, אני פוגע בהולך רגל, ואתה לא, פשוט משום שבמקרה שום הולך רגל לא ניצב בפני מכוניתך, האם מבחינה מוסרית דבק בנו רבב באותה מידה? אחרי הכול, שנינו התרשלנו באופן דומה, וההבדל בתוצאות (אני פגעתי בהולך רגל ואתה לא) היה עניין של מזל בלבד. או שמא במצב כזה בי דבק יותר רבב מוסרי, משום שאחרי הכול, אני גרמתי נזק גוף רציני לאדם חף מפשע, ואילו אתה לא?
באופן כללי יותר, האם ייתכן שמעמדנו המוסרי (האם אנו ראויים לשבח או לגנאי מוסרי, למשל) יהיה תלוי בגורמים שהם בגדר מזל, כלומר לא תחת שליטתנו?
ובאותו סוג של מקרה, האם ראוי שהמשפט יבחין בינינו? האם, למשל, יש להעניש אותי יותר בחומרה, פשוט משום שההתרשלות שלי גרמה לנזק נורא כזה? האם אותך יש לפטור מעונש? אולי לפטור חלקית? או שאולי ראוי להעניש את שנינו באותה מידה, בהתאם למידת ההתרשלות, ולא בהתאם לתוצאות שהם במידה רבה גם פונקציה של מזל?
בהרצאה זו אציג כמה מהבעיות והשיקולים הרלבנטיים לדיון כללי במקומו של המזל במוסר ובמשפט.
(המשך…)