מדיניות פיסקאלית לגבי משאבי טבע

הרצאתו של פרופ' איתן ששינסקי, במסדרת סדרת הרצאות 'אשנב לרציונאליות' של האוניברסיטה העברית בירושלים.
11/03/2012.
תקציר ההרצאה: מדינת ישראל העניקה זיכיונות ליזמים פרטיים להפקת הכנסות ממשאבי הטבע: גז ונפט, אשלג, פוספטים, מחצבות, מים (בבקבוקים) ועוד. במרבית הזיכיונות לא קבלה המדינה תמורה עבור הענקת הזיכיון אם כי בחלק מן המשאבים הזיכיון קבע חובת תשלום תמלוגים למדינה. עם עליית מחירי המשאבים (בעיקר בגלל הביקוש במדינות כמו סין, הודו ומדינות אסיאתיות נוספות), רווחי הזכיינים עלו באופן דרסטי. האם יש לממשלה, כנאמן של אזרחי ישראל, זכות לשנות את הכללים הפיסקאליים לגבי התשלומים למדינה (ע"י תמלוגים, מסים על רווחי יתר והיטלים אחרים)? התשובה העקרונית והמשפטית היא חיובית אולם יש להתחשב ב"מידתיות" של כל מקרה. חשוב גם להבטיח שליזמים הפרטיים תהיה תשואה נאותה על השקעותיהם תוך לקיחה בחשבון של הסיכונים הכרוכים בהשקעה.
נסקור את דו"ח ועדת ששינסקי, היתרונות והחסרונות של מכשירים פיסקליים שונים והפתרון לגבי מאגרי הגז שהוצע ואומץ בחקיקה ע"י הכנסת.
כארבעים מדינות בעולם הקימו קרנות משאבי טבע (Natural Resource Sovereign Funds), במטרה שההכנסות שמדינה מקבלת יישמרו לדורות העתידיים ויוכלו גם לשמש כביטוח נגד אירועים חיצוניים שליליים. עתה החליטה ממשלת ישראל להקים קרן כזו בארץ.
נסקור, בהסתמך על הנתונים בעולם, את היתרונות והחסרונות של קרנות אלו.

תגיות: ,

כתוב תגובה