הרצאתה של פרופ' רחל אליאור, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
החלומות בעולם העתיק נחשבו למקור ידע מקודש, מהימן ובעל סמכות אשר מקורו בגילוי אלוהי מחוץ לישותו של החולם. החלומות נתפסו בדרך כלל כאמצעי תקשורת ראשון במעלה עם עולמות עליונים וכגילוי של עובדות אובייקטיביות בעלות משמעות עמוקה, העשוי לגלות לחולם את הצפון לו בעתיד ולחשוף בפניו אירועים בעלי חשיבות מכרעת לעתידו ולעתיד משפחתו, הקשורים בממד אלוהי נעלם ובהיסטוריה ידועה מראש.
לעומת זאת במציאות המודרנית יוחד לחלומות מקום מרכזי בהבנת ההתנהגות האנושית, מאחר שהחלום נתפס כמשקף את חייו הפנימיים של החולם ולא את העולם שמעבר לו. החלום, כידוע, נחשב בעידן המודרני כרב משמעות בחשיפת עברו של החולם ובגילוי העצמי הנחשף בחלום.
ההרצאה תעסוק בחלומות המשקפים מרחבי תודעה המתרקמים מעבר לגבולות הנודעים בעולם החושים, ובדרך בה הפרשנות התרבותית של תופעות אלה, שנוצרה בעולם המסורתי מהעת העתיקה ועד לראשית העידן המודרני, עשתה שימוש יוצר בחלומות, מכאן, ובדיבוקים, מכאן, בהרחבת מממדי הידע ואופקי התודעה הפתוחים בפני בן אנוש. אופקים חדשים אלה, אשר גילו לחולמים ידע בעל משמעות על העתיד (חלום), או חשפו סודות נסתרים מן העבר (דיבוק) היו תלויים בפריצת גבולות הזמן והמקום, הנפתחים בפני בן אנוש בעולם החלומות, המגלה את העתיד, בפני החולם המאמין במקורו האלוהי של החלום, ובעולם המתים, החושף את סודות העבר המושתק, בפני אחוז הדיבוק ושומעי דברו.
לצד העיון בהבדל בין תופעת החלום בעולם העתיק שלכאורה מתרכזת בראש וראשונה בחשיפת העתיד או האלוהי או הנעלם, לבין התפישה הפרוידיאנית הרואה בחלום כלי להגיע לחשיפת העבר או העצמי, נדון בממד הזמן הייחודי לחוויית הלא מודע, המעמיד בפנינו זמניות אחרת שאיננה כפופה לחוקיות הרגילה של העבר, ההווה והעתיד, המשותפת לחולמים ולאחוזי דיבוק.
הדיבוק, בדומה לחלום הפורץ את גבולות הזמן והמקום ביחס לעתיד, הוא תופעה החוצה את גבולות הזמן והמקום ביחס לעבר, שכן דיבוק הוא הפרעה שבה מתרחשת פלישה של העבר, בדמות קול מעולם המתים, להווה חסר שליטה, שבו רוח מת (קול זר) משתלטת על אדם חי (גוף מוכר) ומדברת מגרונו בשם עולם המתים, על הנסתר מידיעת החיים.
ההרצאה תעסוק במידע הנגלה בדברי חולמים ואחוזי דיבוק, שמן הנמנע להתווכח עמו, ובמשמעותו ההיסטורית בהקשרים תרבותיים שונים.
לחץ לצפייה>>