Archive for the ‘סדרת הרצאות ‘אשנב לרציונליות’’ Category

מדיניות פיסקאלית לגבי משאבי טבע

יום רביעי, מרץ 14th, 2012

הרצאתו של פרופ' איתן ששינסקי, במסדרת סדרת הרצאות 'אשנב לרציונאליות' של האוניברסיטה העברית בירושלים.
11/03/2012.
תקציר ההרצאה: מדינת ישראל העניקה זיכיונות ליזמים פרטיים להפקת הכנסות ממשאבי הטבע: גז ונפט, אשלג, פוספטים, מחצבות, מים (בבקבוקים) ועוד. במרבית הזיכיונות לא קבלה המדינה תמורה עבור הענקת הזיכיון אם כי בחלק מן המשאבים הזיכיון קבע חובת תשלום תמלוגים למדינה. עם עליית מחירי המשאבים (בעיקר בגלל הביקוש במדינות כמו סין, הודו ומדינות אסיאתיות נוספות), רווחי הזכיינים עלו באופן דרסטי. האם יש לממשלה, כנאמן של אזרחי ישראל, זכות לשנות את הכללים הפיסקאליים לגבי התשלומים למדינה (ע"י תמלוגים, מסים על רווחי יתר והיטלים אחרים)? התשובה העקרונית והמשפטית היא חיובית אולם יש להתחשב ב"מידתיות" של כל מקרה. חשוב גם להבטיח שליזמים הפרטיים תהיה תשואה נאותה על השקעותיהם תוך לקיחה בחשבון של הסיכונים הכרוכים בהשקעה.
נסקור את דו"ח ועדת ששינסקי, היתרונות והחסרונות של מכשירים פיסקליים שונים והפתרון לגבי מאגרי הגז שהוצע ואומץ בחקיקה ע"י הכנסת.
כארבעים מדינות בעולם הקימו קרנות משאבי טבע (Natural Resource Sovereign Funds), במטרה שההכנסות שמדינה מקבלת יישמרו לדורות העתידיים ויוכלו גם לשמש כביטוח נגד אירועים חיצוניים שליליים. עתה החליטה ממשלת ישראל להקים קרן כזו בארץ.
נסקור, בהסתמך על הנתונים בעולם, את היתרונות והחסרונות של קרנות אלו.
(המשך…)

יתרונות של מגבלות קוגניטיביות

יום רביעי, פברואר 1st, 2012

הרצאתו של פרופ' יעקב קריב, האוניברסיטה העברית בירושלים.
תקציר: קיבולת המוגבלת של הזיכרון לטווח קצר היא אחד המאפיינים המבניים החשובים ביותר של המערכת הקוגניטיבית. מגבלה זו שבה אנשים בוגרים מסוגלים להתייחס בו- זמנית ל2±7 פריטים קובעת אספקטים רבים של התפקוד הקוגניטיבי. בהקשר הנוכחי, מגבלה זו קובעת את גודל המדגם עליו יכולים אנשים להתבסס בבואם להסיק מסקנות לגבי מאפייני העולם בו הם פועלים.
מכיוון שהסתמכות על נתוני מדגם קטן עלולה להביא לאפיון שגוי של העולם נראה, במבט ראשון, כי מגבלת הזיכרון לטווח קצר פוגעת בתפקוד הקוגניטיבי. בחינה מדוקדקת יותר מגלה, עם זאת, כי הניתוח שלעיל פשטני מדי. מסתבר כי הסתמכות על מדגם קטן גורמת לראיית מתאמים בין משתנים כחזקים יותר מאשר הינם באמת, וראיית השונות סביב הממוצע (ומכאן, תפיסת הסיכון) כקטנה יותר מאשר היא באמת.
מחקר אמפירי גילה כי אנשים אינם מתקנים הטיות סטטיסטיות אלה, דבר הגורם לתפיסת העולם כמסודר יותר מאשר הינו באמת. ייתכן מאד שהטיה זו אינה מפריעה, ואולי אף עוזרת לתפקוד. נוסף לכך, הסתמכות על מדגם קטן של אירועים אחרונים עשויה לסייע, לא לפגוע, בגילוי שינויים בסביבה — אחד מהתפקידים החשובים של המערכת הקוגניטיבית.
לבסוף, הסתמכות על מדגם קטן יכולה להביא להתנהגות בחירה הנראית קפריזית ושגויה, אך דווקא התנהגות כזו עשויה לעודד סוכנים המעוניינים להיבחר על-ידי מקבל ההחלטה להשתדל יותר ולהציע מוצרים בעלי איכות גבוהה יותר.
מכלול האפקטים הללו מצביע על-כך שהקיבולת המוגבלת של הזיכרון לטווח קצר מציעה מספר יתרונות העשויים לאזן את החסרונות הנובעים ממגבלה זו.
(המשך…)

רציונליות במשפט

יום שלישי, נובמבר 22nd, 2011

הרצאתו של פרופ' אוריאל פרוקצ'ה, מתוך סדרת הרצאות 'אשנב לרציונליות' של האוניברסיטה העברית בירושלים
תקציר: למושג הרציונליות בעולם המשפט לפחות שלוש משמעויות שונות, עליהן נעמוד במסגרת ההרצאה.
שחקני המשפט (צדדים, שופטים, עורכי דין, עדים) הם בני אדם, הצפויים למעוד במהמורות שונות הפזורות על אם הדרך, כלומר להתנהג בצורה שאיננה "רציונלית". בחלקה הראשון של ההרצאה נדגים מהמורות שכיחות אחדות ואף נראה כיצד ניתן לרתום מעידות צפויות אלה לשכלולה של שיטת המשפט. זהו הפן "הפרקטי" של התנהגות שחקני המשפט. בחלקה השני של ההרצאה ניווכח כיצד ניתן למדל תובנות תורת-משחקיות, שמהן ניתן לנבא כיצד שחקני משפט משחקים בתיאטרון החיים,כדי לגרום להם לשחק באופן המועיל לא רק להם אלא גם לשחקנים האחרים. זהו הפן "התיאורטי" של התנהגות שחקני משפט.לבסוף נחטא בהרהורים פילוסופיים בסיסיים על מהותו של המשפט, מהם ניתן ללמוד כי המשפט כשלעצמו הוא כלי ריק, שממנו אין אפשרות ללמוד דבר על התנהגות רציונלית או אי-רציונלית של שחקני משפט. את כל התובנות הנוגעות להתנהגות רציונלית או אי רציונלית עלינו לשאוב מבחוץ, מתוך תחומי ידע לבר-משפטיים.
(המשך…)