הרצאתה של ד"ר אורלי שדה, המחלקה למימון, בית הספר למנהל עסקים, הפקולטה למדעי החברה, האוניברסיטה העברית, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
המחקר האקדמי והמציאות הכלכלית החלו לאתגר לאחרונה את ההנחות הקלאסיות במודלים של תורת המימון בהם הפרטים מקבלים החלטות בצורה רציונלית והשווקים הפיננסיים הם יעילים. בהרצאה נסקור מספר הטיות (biases) בתחום המימון ההתנהגותי המאתגרות את הנחת הרציונליות של הפרטים עם קישור לשוק ההון הישראלי.
28.10.2012
לחץ לצפייה>>

הרצאתו של פרופ' אבישי דקל, מכון רקח לפיסיקה, הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, האוניברסיטה העברית, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
ההרצאה תתמקד בהתפתחות המבנים ביקום, מהמפץ הגדול ועד היווצרות כוכבי לכת שעל פניהם נוצרו החיים. היא תסקור את המודל הקוסמולוגי הסטנדרטי שמבוסס על העדויות התצפיתיות להתפשטות היקום ממצב צפוף וחם שתחילתו ב"מפץ גדול" לפני כארבעה עשר מיליארד שנה. בפרט תתואר התגלית של ההאצה בהתפשטות היקום בהשפעת אנרגיה אפלה, אשר זיכתה את מגליה בפרס נובל לפיסיקה לשנת 2011. על רקע היקום המאיץ, יתוארו התהליכים שהובילו להיווצרות הגלקסיות, בתוכן כוכבים, וסביבם כוכבי לכת שעליהם יתכנו חיים. תוזכרנה התובנות החדשות בעניין היווצרות הגלקסיות ביקום הקדום, וידון הקשר בין היקום בממדים הגדולים ובין היווצרות החיים בממדים קטנים בהרבה.
21/10/12
לחץ לצפייה>>

הרצאתה של פרופ' רחל מילשטיין, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: במאה הראשונה לאסלאם, בסוף המאה השביעית לספה"נ, תוכננה הקמתו של מרכז דתי מרכזי ומפואר על מתחם הר הבית בירושלים. בתחילה הוקם מבנה כיפת הסלע, ואחריו, בראשית המאה השמינית לספה"נ, נוספו לו מסגד גדול לתפילה בציבור ומבני ממשל מפוארים מדרום למתחם.
מדוע נבנו כל אלו בירושלים, בשעה שעיר הבירה אז הייתה דמשק? מה משמעותה של כיפת הסלע, בעלת הצורה המתומנת ועיטורי הפסיפס המרהיבים? מדוע היה שמה הרשמי הראשון של ירושלים "איליא" ואחר-כך "אל-קודס"? מדוע נהרו אליה צליינים גם לאחר שמרכזי השלטון האסלאמי עברו מזרחה, לעיראק ואיראן, מה גרם לאצולה הממלוכית לבנות בתים ומוסדות בירושלים, ומה הטעם להשקעה העות'מאנית בחומות העיר ובהר הבית? במילים אחרות – מה הייתה משמעותה של ירושלים לאורך ההיסטוריה של עולם האסלאם?
תשובות לשאלות שהצגנו כאן ניתן לחפש בין השורות של טקסטים כתובים, אך לא תמיד נמצאים כאלו בידי החוקרים, וגם הטקסטים הקיימים נגועים לעיתים במגמתיות או שכחה. על-כן תסתמך הרצאתנו על מקור נוסף — האמנות החזותית בתור עדות היסטורית. בשיטה זו נבדוק מה מספרים האתרים הירושלמיים עצמם, ומה מוסיפים לידיעתנו תיאורים מצוירים של הר-הבית ואתריו. כמו בכל עניין חברתי והיסטורי, נראה כיצד אמונות דתיות ואינטרסים פוליטיים, דת רשמית ואמונות עממיות מעורבים זה בזה בתהליך היצירה של ערכים תרבותיים, וניווכח עד כמה היו שלוש הדתות המונותיאיסטיות קרובות זו לזו.
15/04/2012
לחץ לצפייה>>