יהודה סתיו משוחח עם פרופ' אדיר כהן על סוד הקסם של הסרטים "שר הטבעות", "הארי פוטר" ו"נרניה"- מה גורם לנו לאהוב ולהימשך כל כך לסיפורים המסופרים בסרטים הללו? השיחה כוללת ניתוח של קטעים מתוך הסרטים.
פברואר 2007
לחץ לצפייה>>
ספרות ילדים פנטסטית וייצוגה הקולנועי
רגשות בעבודה ורגשות בארגונים – בין כעס למעש
הרצאתה של פרופ' ענת רפאלי
מוזיאון ארץ ישראל
12.6.2012
לחץ לצפייה>>
הטמעת אחריות תאגידית במציאות רבת תמורות
דיון בנושא "מחאה חברתית, משבר כלכלי, התעוררות צרכנים – למה לצפות ומה לעשות?" במסגרת הקתדרה לאחריות תאגידית, המכללה למנהל.
מנחים:
טליה אהרוני, מנהלת אקדמית, הקתדרה לאחריות תאגידית,
מומו מהדב, מנכ"ל מעלה.
משתתפים:
פרופ' עדי ערמוני, דיקאן ביה"ס למנהל עסקים
ד"ר אווה ברגר, דיקאן ביה"ס לתקשורת
ד"ר עידו באום, ראש התוכניות המשולבות, ביה"ס למשפטים
ד"ר קרן פרידמן, מדעי ההתנהגות
3.6.2012
לחץ לצפייה>>
"אות קין" – חוק הפיקוח על עברייני מין
כנס של המסלול המשולב משפטים ותקשורת במכללה למנהל.
12.6.2012
לחץ לצפייה>>
סולידאריות בזמן מלחמה, אחריות חברתית בזמן שלום
הפאנל עוסק באחריות של המדינה לאזורים הפגועים ממבט אסטרטגי, על הסיוע הנפשי לנפגעי טראומה על רקע לאומי ועל הסולידאריות החברתית והממשלתית כלפי שדרות ועוטף עזה.
משתתפים: ד"ר רוני ברגר, פרופ' דני גוטוויין, פרופ' יחזקאל דרור, ישראל הראל, השר יצחק הרצוג, ח"כ ד"ר דב חנין, נעמיקה ציון ורינו צרור
אפריל 2008
לחץ לצפייה>>
לא גזירת גורל: גורמים חברתיים כלכליים לתאונות דרכים
78% מתאונות הדרכים הן "תאונות חברתיות" שמתרחשות כתוצאה מאינטראקציה בין נהגים או נהג והולך רגל. בפאנל חוקרים עונים על שאלות מרכזיות שקשורות לתופעה מדאיגה זו, אילו קבוצות של אנשים נוקטות סיכונים גדולים יותר על הכביש ומדוע? ואילו גורמים חברתיים משפיעים על הסיכון לתאונות דרכים?
משתתפים: ד"ר תומר טולדו, ד"ר ציפי לוטן, דני פלד ורוני פקטור.
אפריל 2008
לחץ לצפייה>>
בין 'גבעת עדה' ל-'נצר סרני': סיפורה העלום של עדה סרני
הרצאתה של ד"ר לילך רוזנברג-פרידמן, במסגרת ערב פתוח של המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה של אוניברסיטת בר-אילן, שנערך ב-19 ביוני 2012.
לחץ לצפייה>>
גילויים חדשים על התרבות הפלשתית
הרצאתו של פרופ' אהרון מאיר, במסגרת ערב פתוח של המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה של אוניברסיטת בר-אילן, שנערך ב-19 ביוני 2012.
לחץ לצפייה>>
כיצד הייתה ירושלים המערבית לבירה, 1967-1948
הרצאתו של ד"ר קובי כהן-הטב, במסגרת ערב פתוח של המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה של אוניברסיטת בר-אילן, שנערך ב-19 ביוני 2012.
לחץ לצפייה>>
הזהות האתנית הישראלית בתקופת המקרא
הרצאתו של פרופ' אבי פאוסט, במסגרת ערב פתוח של המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה של אוניברסיטת בר-אילן, שנערך ב-19 ביוני 2012.
לחץ לצפייה>>
מבוא לסטטיסטיקה (קורס)
מרצה: פרופ' אילה כהן, טכניון
לחץ לצפייה>>
מחסירים פעימה – על הפרעות קצב לב מסכנות חיים
מהו קצב לב? כיצד הוא נוצר? איך קצב בלב עולה ויורד? אלו סוגי הפרעות קצב קיימות ומהם הסימפוטמים שלהן? מהם הטיפולים החדשניים בהפרעות קצב לב מסכנות חיים? ד"ר מונדר בולוס מהקריה הרפואית רמב"ם מסביר.
יוני 2009
לחץ לצפייה>>
על חזותם של מאובנים הנמצאים ב'מחצית הדרך' אל האדם
הרצאתו של פרופ' יואל רק, אוניברסיטת תל-אביב.
בשנות השבעים של המאה העשרים חל מהפך בדרך בה נתפסה ההיסטוריה האבולוציונית של האדם. תגליות מתחום הביוכימיה ולאחר מכן מתחום הביולוגיה המולקולרית, הצביעו על כך שהשיפנזה, לא רק שהוא-הוא קרובנו המידי, אלא שקרבתו של זה אל האדם גדולה אף מקרבתו אל הגורילה והאורנג אוטנג. קרבה כה הדוקה יש לה, בהכרח, משמעות לגבי אורך הזמן שעבר מאז הפיצול, שכן שני הדברים קשורים בקשר הדוק. תקפותו של "השעון המולקולרי", רעיון שפותח גם הוא באותם ימים, איפשר להציע לראשונה תאריך למועדה של אותה התפצלות; 5-7 מיליון שנה, אירוע שבמונחים גיאולוגיים קרה רק אתמול.
במקביל, הלך רקורד המאובנים וגדל בהתמדה, פרי מאמצים גדולים. מין אחד שנתגלה בצפון אתיופיה, מהווה את גולת הכותרת של תעוד האבולוציה של האדם: אוסתרלופיתקוס אפרנסיס. מין מאובן זה הוא שעטנז מופלא של תכונות האדם והקוף. לאחרונה, לאחר שנתגלתה גם גולגלתו, התברר כי יש בו משום תמיכה מושלמת לא רק ברעיון המקובל של התפתחות האדם מן הקוף, אלא גם אישוש להצעותיהם של הכימאים והביולוגים המולקולריים, הן לגבי קירבתו הגדולה לשימפנזה והן לגבי לוח הזמנים של אירועים אלו. סיפור גילויים של מאובנים אלו (ובמיוחד סיפור מציאתה של הגולגולת ברבדים מהתקופה הקריטית של למעלה משלושה מיליון שנה) ומשמעותם לגבי הידוע לנו כיום על אבולוציית האדם הוא נושאה המרכזי של ההרצאה.
29/11/2010
לחץ לצפייה>>
סוכרת: המחלה המתוקה – השלכותיה על חיינו
שכיחות סוכרת מסוג 2 באוכלוסיה עולה במשך השנים והגיעה למימדים של מגיפה עם השלכות בריאותיות וכלכליות חמורות. חוסר איזון הדוק של משק הסוכרים מהווה בסיס לסיבוכים המאוחרים של המחלה וביניהם: טרשת עורקים, עיוורון, פגיעה בכליות, נזקים למערכת העצבים וקיצור תוחלת החיים. על הקשר בין השמנה לסוכרת, השלכות המחלה על המערכת הלבבית, יעדי הטיפול, והגישות הטיפוליות העדכניות בהרצאותיהם של פרופ' אדי קרניאלי וד"ר דורון אהרונסון.
נובמבר 2009
לחץ לצפייה>>
"קלה" לעיכול: על עצירות, צרבת וגזים
כולנו סובלים לא אחת מעצירות, צרבת או גזים. תופעות אלו מטרידות ועלולות לפגוע באיכות החיים. ד"ר ישי לכטר מדבר על הסיבות לתופעות האלו, דרכי הטיפול והאם ניתן למנוע אותן?
אוקטובר 2009
לחץ לצפייה>>
השתקת הגנים
הרצאתו של פרופ' חיים סידר במסגרת סדרת הרצאות 'תגליות מדעיות', הטכניון, 2012.
מי מבקר את המידע הגנטי שלנו?
איך מתפתח אדם שלם מתא אחד?
האם הסביבה משפיעה על הגנים שלנו?
לחץ לצפייה>>
מוח, יצריות, היקשרות והטיפול הטוב דיו
טיפול נפשי נבדל מיתר סוגי הטיפולים בכך שהמטופל אינו רק פציינט, אינו רק אובייקט פסיבי, בטיפול נפשי המטופל הוא גם ובעיקר – סובייקט. פרופ' יורם יובל ממכון המוח לחקר רגשות באוניברסיטת חיפה מדבר על החשיבות של ההשתתפות הפעילה והמוטיבציה של המטופל להצלחת הטיפול.
יוני 2012
לחץ לצפייה>>
מדוע לא נמצאו קוורקים חופשיים?
הרצאתו של פרופ' משה משה, במסגרת סדרת הרצאות 'תגליות מדעיות', הטכניון, 2012.
מה מתקבל כאשר "שוברים" פרוטון במאיץ חלקיקים?
מהם שדות קוונטיים?
מהו הכח החזק?
לחץ לצפייה>>
כיצד התא חושב?
הרצאתו של פרופ' אורי אלון במסגרת סדרת הרצאות 'תגליות מדעיות', טכניון, 2012
איך עקרונות מהנדסה עוזרים להבין תכנון ביולוגי?
מה המעגלים הבסיסיים לעיבוד מידע בהם התא משתמש?
כיצד הורגים תאים סרטניים?
לחץ לצפייה>>
סילוני גז בכל הסקאלות
הרצאתו של פרופ' נועם סוקר מהפקולטה לפיזיקה בטכניון.
למה כל כך קשה לפוצץ כוכב? איך מנפחים בועה בגודל של מיליון שנות אור? אבא של מי יותר חזק, של החור השחור או של הגלקסיה?
לחץ לצפייה>>