הרצאתה של פרופ' רחל אליאור, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
החלומות בעולם העתיק נחשבו למקור ידע מקודש, מהימן ובעל סמכות אשר מקורו בגילוי אלוהי מחוץ לישותו של החולם. החלומות נתפסו בדרך כלל כאמצעי תקשורת ראשון במעלה עם עולמות עליונים וכגילוי של עובדות אובייקטיביות בעלות משמעות עמוקה, העשוי לגלות לחולם את הצפון לו בעתיד ולחשוף בפניו אירועים בעלי חשיבות מכרעת לעתידו ולעתיד משפחתו, הקשורים בממד אלוהי נעלם ובהיסטוריה ידועה מראש.
לעומת זאת במציאות המודרנית יוחד לחלומות מקום מרכזי בהבנת ההתנהגות האנושית, מאחר שהחלום נתפס כמשקף את חייו הפנימיים של החולם ולא את העולם שמעבר לו. החלום, כידוע, נחשב בעידן המודרני כרב משמעות בחשיפת עברו של החולם ובגילוי העצמי הנחשף בחלום.
ההרצאה תעסוק בחלומות המשקפים מרחבי תודעה המתרקמים מעבר לגבולות הנודעים בעולם החושים, ובדרך בה הפרשנות התרבותית של תופעות אלה, שנוצרה בעולם המסורתי מהעת העתיקה ועד לראשית העידן המודרני, עשתה שימוש יוצר בחלומות, מכאן, ובדיבוקים, מכאן, בהרחבת מממדי הידע ואופקי התודעה הפתוחים בפני בן אנוש. אופקים חדשים אלה, אשר גילו לחולמים ידע בעל משמעות על העתיד (חלום), או חשפו סודות נסתרים מן העבר (דיבוק) היו תלויים בפריצת גבולות הזמן והמקום, הנפתחים בפני בן אנוש בעולם החלומות, המגלה את העתיד, בפני החולם המאמין במקורו האלוהי של החלום, ובעולם המתים, החושף את סודות העבר המושתק, בפני אחוז הדיבוק ושומעי דברו.
לצד העיון בהבדל בין תופעת החלום בעולם העתיק שלכאורה מתרכזת בראש וראשונה בחשיפת העתיד או האלוהי או הנעלם, לבין התפישה הפרוידיאנית הרואה בחלום כלי להגיע לחשיפת העבר או העצמי, נדון בממד הזמן הייחודי לחוויית הלא מודע, המעמיד בפנינו זמניות אחרת שאיננה כפופה לחוקיות הרגילה של העבר, ההווה והעתיד, המשותפת לחולמים ולאחוזי דיבוק.
הדיבוק, בדומה לחלום הפורץ את גבולות הזמן והמקום ביחס לעתיד, הוא תופעה החוצה את גבולות הזמן והמקום ביחס לעבר, שכן דיבוק הוא הפרעה שבה מתרחשת פלישה של העבר, בדמות קול מעולם המתים, להווה חסר שליטה, שבו רוח מת (קול זר) משתלטת על אדם חי (גוף מוכר) ומדברת מגרונו בשם עולם המתים, על הנסתר מידיעת החיים.
ההרצאה תעסוק במידע הנגלה בדברי חולמים ואחוזי דיבוק, שמן הנמנע להתווכח עמו, ובמשמעותו ההיסטורית בהקשרים תרבותיים שונים.
(המשך…)

הרצאתה של פרופ' רחל אליאור, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: ההרצאה תעסוק בנסיבות ההיסטוריות המשבריות שהביאו לצמיחת השבתאות בשליש האחרון של המאה השבע-עשרה, ולצמיחת החסידות בשליש השני של המאה השמונה-עשרה ובמקומה המכריע של הקבלה המשיחית בהתפשטות תנועות אלה. הדיון יכלול הערכה חדשה על יחסי שבתאים ומתנגדים לאור המשיחיות הקבלית השבתאית והארה חדשה על יחסי חסידים ומתנגדים לאור החשד בשבתאות שהטיחו המתנגדים המחרימים בחסידים המוחרמים. עוד תוצע זווית ראייה חדשה על המניעים שעמדו מאחורי החרמות שהטילה ההנהגה הרבנית הנודעת בשם מתנגדים, על חוגי המקובלים-השבתאים והחסידים במאה השמונה-עשרה.
ההרצאה תעסוק בבעש"ט ובבני דורו שעמדו במוקד המחלוקת במאה השמונה-עשרה: ברוכיה רוסו, ר' נחמיה חיון, ר' לייב פרוסניץ, ר' יהונתן אייבשיץ, ר' יעקב יהושע פאלק, ר' יעקב עמדן, ר' חיים רפפורט, יעקב פראנק ומנהיגי ועד ארבע ארצות ר' יצחק מביאלי, ר' אברהם יוסקעס מליסא, ר' אברהם הכהן מזאמושט וברוך בן דוד מביאלי.
30/12/2012
(המשך…)

במערות מדבר יהודה נמצאה ספרייה שכולה ספרי קודש, הכוללת כתשע מאות ושלושים חיבורים שלמים ומקוטעים, רבים מהם העתקים של חיבורים מקודשים, כגון מספר עותקים של מגילת תהילים וכמה עותקים של ספר היובלים. רבים מהחיבורים שנמצאו במערות קומראן (הכוללים את כל האסופה המקראית מלבד מגילת אסתר), לא היו ידועים כלל עד לעשור שבין 1947-1956 בו נמצאו המגילות. בהרצאצה תעסוק פרופ' רחל אליאור בשאלה האם יתכן שזו רק יד המקרה שספרייה גדולת מימדים מעין זו נותרה מחוץ לגבולות הזיכרון היהודי במשך למעלה מאלפיים שנה, או האם היא נותרה "בחוץ" כשם ש"הספרים החיצונים" (שמקורם העברי והארמי של כמה מהם נמצא בין המגילות) נותרו בחוץ? האם מי ש'הוציא החוצה' את הספרים החיצוניים בתהליך הקנוניזציה ואסר על הקריאה בהם הוא מי ש'השאיר בחוץ' את המגילות?
ההרצאה ניתנה במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
(המשך…)

מגילות מדבר יהודה נמצאו בשנת 1947 ומאז ועד היום זהות כותביהם ונסיבות כתיבתן וגניזתן שנויות במחלוקת. הרצאתה של פרופ' רחל אליאור עוסקת בתיאור החטיבות השונות של ספריית המגילות המונה 930 קטעים באורך שונה ובנסיבות כתיבתן, בזיקה למחלוקות הדתיות והחברתיות במאות האחרונות לפני הספירה, במימדים המיסטיים של ספריית המגילות וביחס בין כוהנים למלאכים הבא בה לידי ביטוי.
מתוך סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
(המשך…)

פרופ' רחל אליאור מהאוניברסיטה העברית בירושלים מדברת על גן עדן והתמורות שנעשו בו ביהדות ובדתות אחרות. ההרצאה ניתנה במסדרת סדרת הרצאות 'מדוע'.

תקציר ההרצאה:
`גן בעדן מקדם` (בראשית ב, ח – ג, כד), הוא המקום שבו מתחילה העלילה האנושית על פי המסורת המקראית ובו מוגדרים מושגי היסוד שלה הקשורים במעבר מטבע לתרבות ובהבחנה בין אל, אדם ועולם. בסיפור גן עדן, המתואר במסורת העתיקה כאתר מקודש המצוי מעבר לגבולות הזמן והמקום, נזכר לראשונה דיאלוג בין אל נצחי בורא לאדם נברא בן חלוף, שם נזכרת לראשונה החלוקה הארכיטיפית לאיש ואישה, ההבחנה בין תום לידיעה, בין ערום ללבוש, פקיחת העיניים בעקבות האכילה מעץ הדעת וההסתתרות, הכרוכה בבושה, אשמה ופחד, כמו ההבחנה הראשונית בין איסור והיתר, בין חטא ועונש, בין שולט לנשלט, ובין הנצחי והחולף. גן העדן, מקום ההתוודעות הראשוני לאל בורא ומצווה ולאדם נברא ומצוּוה, הפך במהלך הדורות למושג דיאלקטי הקשור בראשית האדם ובאחריתו, בגירוש האדם ובמקום מנוחתו, במושגי שכר ועונש, גמול וקידוש השם, נחמה ותקווה. לסיפור גן עדן נודע מקום מרכזי בהנמקה לסדר הפטריארכאלי שבו גברים שולטים על נשים בתוקף הקללה 'והוא ימשול בך' ומדירים אותן בשל קללה זו, הנגזרת מסיפור מיתי עתיק, ממוקדי הלימוד והסמכות, הדעת והמשפט הקשורים בכתבים מקודשים, מימי קדם ועד ימינו. לסיפור גן עדן נודע מקום מרכזי בהגדרת תבנית על זמנית של המקום המקודש הקשור בכרובים ובמרכבה – מקום הקושר בין גן עדן הנצחי והמקודש, למקדש על הר ציון, הוא הר הבית בעת העתיקה, שבו עמדה מרכבת הכרובים ובו נשמרו מעגליו הנצחיים של הזמן. מושגים אלה בגלגוליהם בתמורות ההיסטוריה הפכו כולם לתשתית תרבותית בעולמם של בני הדתות המונותיאיסטיות בהקשרים רבים הנפרשים בין ראשית החיים לאחריתם.
(המשך…)