הרצאתו של ד"ר יובל בירנבוים במסגרת סדרת הרצאות 'שומו שמיים' של האוניברסיטה העברית.
תקציר ההרצאה: בגלקסיה שלנו, כמו בכל הגלקסיות, לחומר האפל המקיף אותן ולחור השחור שבמרכזן השפעה גדולה על תהליך ההיווצרות שלהן ועל מאפייניהן. החומר האפל הוא הדבק שמונע מהגלקסיות להתפרק, והחור השחור במרכז הגלקסיות פולט לעיתים סילוני חומר במימדים אדירים. בהרצאה נסקור את תהליך ההתפתחות של גלקסיות מהמפץ הגדול ועד היום ונעקוב אחרי החומר הנראה והחומר האפל.
(המשך…)
הרצאתו של פרופ' ישראל יובל, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר ההצראה:
המנונה של מדינת ישראל מצהיר, כי התקווה להיות עם חופשי בארץ ישראל בת שנות אלפיים היא. מניין השנים הזה מתייחס אל חורבן בית המקדש בשנת 70 לספירה כאל מאורע המציין את ראשיתה של הגלות היהודית. "החורבן" אינו רק חורבן המקדש, אלא גם חורבנה של הריבונות היהודית בארץ ישראל והיציאה לגלות. ההנחה הסמויה היא שרומא הגלתה את עם ישראל מארצו. ואולם ההגליה מן הארץ לאחר חורבן הבית השני אינה עובדה היסטורית. המדובר במיתוס, בסיפור היסטורי המשקף עולם של דימויים. מיתוס ההגליה מהארץ משרת לכאורה היטב את התביעה הציונית ל"שיבת ציון". מי שגורש מארצו בעל כורחו רשאי לתבוע לעצמו את "זכות השיבה". והנה, את מיתוס הגירוש מן הארץ לא הציונות יצרה, אלא הוא נעוץ עמוק בתוך קרקע גידול עתיקה, ומשורשיו הקדומים השתרגו ענפים סבוכים ומפותלים. ההרצאה תוקדש לבירור שורשי המיתוס ולתפקיד שהוא מילא בעיצוב התודעה ההיסטורית היהודית והנוצרית כאחד.
במערות מדבר יהודה נמצאה ספרייה שכולה ספרי קודש, הכוללת כתשע מאות ושלושים חיבורים שלמים ומקוטעים, רבים מהם העתקים של חיבורים מקודשים, כגון מספר עותקים של מגילת תהילים וכמה עותקים של ספר היובלים. רבים מהחיבורים שנמצאו במערות קומראן (הכוללים את כל האסופה המקראית מלבד מגילת אסתר), לא היו ידועים כלל עד לעשור שבין 1947-1956 בו נמצאו המגילות. בהרצאצה תעסוק פרופ' רחל אליאור בשאלה האם יתכן שזו רק יד המקרה שספרייה גדולת מימדים מעין זו נותרה מחוץ לגבולות הזיכרון היהודי במשך למעלה מאלפיים שנה, או האם היא נותרה "בחוץ" כשם ש"הספרים החיצונים" (שמקורם העברי והארמי של כמה מהם נמצא בין המגילות) נותרו בחוץ? האם מי ש'הוציא החוצה' את הספרים החיצוניים בתהליך הקנוניזציה ואסר על הקריאה בהם הוא מי ש'השאיר בחוץ' את המגילות?
ההרצאה ניתנה במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
(המשך…)
מגילות מדבר יהודה נמצאו בשנת 1947 ומאז ועד היום זהות כותביהם ונסיבות כתיבתן וגניזתן שנויות במחלוקת. הרצאתה של פרופ' רחל אליאור עוסקת בתיאור החטיבות השונות של ספריית המגילות המונה 930 קטעים באורך שונה ובנסיבות כתיבתן, בזיקה למחלוקות הדתיות והחברתיות במאות האחרונות לפני הספירה, במימדים המיסטיים של ספריית המגילות וביחס בין כוהנים למלאכים הבא בה לידי ביטוי.
מתוך סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
(המשך…)
הרצאתו של פרופ' חזי גילדור, במסגרת סדרת הרצאות 'שומו שמיים' של האוניברסיטה העברית.
תקציר הרצאה:
האקלים בכדור הארץ משתנה ו"מתנדנד" ללא הפסקה. במיליון השנים האחרונות התחוללו על פני כדור הארץ תקופות קרח במחזוריות של כ- 100,000 שנה – שיא תקופת הקרח האחרונה היה לפני כ- 20,000 שנה בלבד. בהרצאה נסקור חלק מדרכי איסוף המידע על האקלים בעבר, גורמים אפשריים לשינויי האקלים ואת חשיבות הבנת שינויי האקלים כדי לשפר את יכולת חיזוי האקלים בעתיד.
(המשך…)
הרצאה מאת פרופ' מיכאל רבין, מרצה באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת הרווארד, ארה"ב, על תורת ההצפנות ויישומיה בתהליכים פיננסיים. מתוך סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר ההרצאה: תורת ההצפנות משמשת לא רק לתקשורת מאובטחת אלא גם לאבטחת מידע חישובי ואפליקציות רבות אחרות. בהרצאת תוצג הטכנולוגיה המפתיעה להוכחת עובדות ללא חשיפת מידע סודי ויישומה לניהול מכירות פומביות מאובטחות.
(המשך…)
סדרת הרצאות של ד"ר מאיר בוזגלו בנושא הסימטריה במסגרת תוכנית 'אבני פינה' של האוניברסיטה העברית.
תיאור הקורס:
המדע המודרני מגלה יותר ויותר את מקומה של הסימטריה. במהלך הקורס נציג את המובנים השונים בהן באה הסימטריה לידי ביטוי בחקר הטבע. ונבחן את ההשלכות הפילוסופיות של שימושים אלו לתמונת העולם שלנו. כמו כן, נעסוק בתרומתן של התפתחויות בחקר טבע לשאלות פילוסופיות קלסיות הקשורות בסימטריה.
(המשך…)
סדרת הרצאות של פרופ' צבי פירן במסגרת תוכנית 'אבני פינה' של האוניברסיטה העברית. במהלך ההרצאות ידבר פרופ' צבי פירן על תמונת היקום הסובב אותנו כפי שהיא עולה מהתצפיות האסטרונומיות, מבנה והווצרות מערכת השמש, סוגי כוכבים שונים: ננסים לבנים, ענקים אדומים וחורים שחורים, כיצד נוצרים כוכבים? כיצד הם מתים? ואיך תהליכים אלה משפיעים עלינו? החיפוש אחר חיים ביקום, הגלקסיה שבה אנו נמצאים – שביל החלב – וגלקסיות אחרות, המפץ הגדול והיווצרות היקום.
ההרצאה תשלב גם פרקים היסטוריים המתארים כיצד התפתחה האסטרונומיה המודרנית וכיצד היא השפיעה על התפתחות המדע ותפיסת העולם המודרנית.
(המשך…)
סדרת הרצאות של פרופ' גיל קלעי על רעיונות במתמטיקה ל"לא-מתמטיקאים" במסגרת תוכנית 'אבני פינה' של האוניברסיטה העברית.
תיאור הקורס:
הקורס יטפל באופן המובן לקהל רחב של לא-מתמטיקאים בכמה רעיונות עליהם מבוססת המתמטיקה מאז ימי היוונים והמצרים הקדמונים. נעסוק בנושאים כגון: המספרים השלמים ותכונותיהם הבסיסיות, האם אפשר להגדיר במדוייק מהם המספרים השלמים …3,2,1, מהי הוכחה מתמטית, מהו מספר אינסופי כיצד כעך וכוס קפה יכולים להיות זהים באם ואשר שני קוים ישרים נחתכים רק בנקודה אחת. ועוד. הידע המתמטי הנדרש לקורס הוא מינימלי, אך על התלמידים להיות נכונים להתמודדות עם רעיונות מופשטים.
(המשך…)
סדרת הרצאות של ד"ר יובל הררי במסגרת תוכנית 'אבני פינה' של האוניברסיטה העברית.
(המשך…)
הרצאתה של פרופ' אורית קדר מתוך סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר ההרצאה: מדוע במשטרים נשיאותיים מפלגתו/ה של הנשיא/ה מפסידה לרוב בחירות לרשות המחוקקת? מדוע במשטרים פרלמנטארים בוחרים לעיתים קרובות תומכים במפלגות המציגות עמדות קיצוניות מאלה שלהם עצמם? בהרצאה זו, המבוססת על פרויקט מחקר השוואתי, נדון בשיקולים של בוחרים בדמוקרטיות מערביות, תוך דגש מיוחד על כללי המשחק הדמוקרתי ותפקידים בעיצוב הבחירה.
(המשך…)
ידוע לכל כי אקלים כדור-הארץ אינו קבוע, אולם מה הגורמים לשינויים אלו? על סקאלות זמן ארוכות ברור כי אין יד האדם אשמה. פרופ' ניר שביב בוחן את העדויות השונות למקור שינויי האקלים ומראה כי אחד מהגורמים החשובים הוא פעילות השמש המשתנה.
(המשך…)
פרופ' טל אלכסנדר, ממכון ויצמן, מדבר על כח הכבידה שכל ילד מכיר אך עדיין גורם מבוכה לפיזיקאים. מתוך סדרת הרצאות 'שומו שמיים' של האוניברסיטה העברית.
תקציר ההרצאה:
בין ארבעת הכוחות היסודיים של הטבע, כוח הכובד היה הראשון להתגלות, אך נשאר האחרון להיבדק מבחינה אמפירית ונותר לא מובן מבחינה תיאורטית. גלי כבידה הם הניבוי האחרון של תורת היחסות הכללית של איינשטיין שעדיין לא אומת באופן ישיר. בהרצאה נתייחס לשאלות: מהם גלי כבידה? מה הם יכולים ללמד אותנו? כיצד מנסים לגלות אותם? ונתמקד בחיפוש אחרי גלי כבידה ממקורות אקסטרה-גלקטיים, שמקורם בהתמזגויות בין חורים שחורים או בנפילת כוכבים לתוך חורים שחורים.
(המשך…)
פרופ' רחל אליאור מהאוניברסיטה העברית בירושלים מדברת על גן עדן והתמורות שנעשו בו ביהדות ובדתות אחרות. ההרצאה ניתנה במסדרת סדרת הרצאות 'מדוע'.
תקציר ההרצאה:
`גן בעדן מקדם` (בראשית ב, ח – ג, כד), הוא המקום שבו מתחילה העלילה האנושית על פי המסורת המקראית ובו מוגדרים מושגי היסוד שלה הקשורים במעבר מטבע לתרבות ובהבחנה בין אל, אדם ועולם. בסיפור גן עדן, המתואר במסורת העתיקה כאתר מקודש המצוי מעבר לגבולות הזמן והמקום, נזכר לראשונה דיאלוג בין אל נצחי בורא לאדם נברא בן חלוף, שם נזכרת לראשונה החלוקה הארכיטיפית לאיש ואישה, ההבחנה בין תום לידיעה, בין ערום ללבוש, פקיחת העיניים בעקבות האכילה מעץ הדעת וההסתתרות, הכרוכה בבושה, אשמה ופחד, כמו ההבחנה הראשונית בין איסור והיתר, בין חטא ועונש, בין שולט לנשלט, ובין הנצחי והחולף. גן העדן, מקום ההתוודעות הראשוני לאל בורא ומצווה ולאדם נברא ומצוּוה, הפך במהלך הדורות למושג דיאלקטי הקשור בראשית האדם ובאחריתו, בגירוש האדם ובמקום מנוחתו, במושגי שכר ועונש, גמול וקידוש השם, נחמה ותקווה. לסיפור גן עדן נודע מקום מרכזי בהנמקה לסדר הפטריארכאלי שבו גברים שולטים על נשים בתוקף הקללה 'והוא ימשול בך' ומדירים אותן בשל קללה זו, הנגזרת מסיפור מיתי עתיק, ממוקדי הלימוד והסמכות, הדעת והמשפט הקשורים בכתבים מקודשים, מימי קדם ועד ימינו. לסיפור גן עדן נודע מקום מרכזי בהגדרת תבנית על זמנית של המקום המקודש הקשור בכרובים ובמרכבה – מקום הקושר בין גן עדן הנצחי והמקודש, למקדש על הר ציון, הוא הר הבית בעת העתיקה, שבו עמדה מרכבת הכרובים ובו נשמרו מעגליו הנצחיים של הזמן. מושגים אלה בגלגוליהם בתמורות ההיסטוריה הפכו כולם לתשתית תרבותית בעולמם של בני הדתות המונותיאיסטיות בהקשרים רבים הנפרשים בין ראשית החיים לאחריתם.
(המשך…)
פרופ' בת-שבע כרם מהאוניברסיטה העברית בירושלים מדברת על מיפוי הגנום האנושי וחשיבותו.
תקציר ההרצאה:
במלאת עשור לסיום קריאת רצף גנום האדם חשוב להבין מה למדנו ממנו ומה השלכות הפרויקט על בריאות האדם. בהרצאה נסקור את מטרות הפרויקט ונתמקד בהשלכות הפרויקט על האפשרות לאתר את הבסיס הגנטי של מחלות מורשות, ביניהן מחלות שכיחות כגון סוכרת, השמנה, יתר לחץ דם וסרטן. ממצאים אלה בעלי חשיבות רבה לרפואה שכן הם רלוונטיים לפיתוח טיפולים חדשים והתאמתם לחולה הבודד (רפואה אישית). בהרצאה גם יידונו ההיבטים החברתיים והמוסריים הקשורים למידע הרב הצפון בגנום של כל אחד מאיתנו.
(המשך…)
הרצאתה של פרופ' מירב אחישר על הקשר שבין תפיסה, זכרון ולקויות למידה.
תקציר ההרצאה:
באופן היסטורי עסק המחקר הקוגניטיבי בשאלות של תפישה, זיכרון ושפה באופן נפרד, בהשערה שכל אחת מיכולות אלה מעובדת באופן עצמאי. כך גם קשיי קריאה, הנוטים להתבטא בצרוף לקשיים בהתפתחות תקנית של יכולות שפתיות, נתפשו כקשורות באופן ייחודי לבעיה ב"מודול" הלשוני. בשנים האחרונות מצטברים ממצאים המציעים שהמוח אינו מתפקד באופן מודולארי וחשוב להבין כיצד מתבצע ה"תזמור" בין היכולות השונות.
בהרצאה אציג ממצאים ממעבדתי הן מאנשים עם לקויות למידה והן מהאוכלוסייה הכללית, המציעים פרשנות אינטגרטיבית. אציג את "תיאורית העוגן" המתבססת על ממצאים אלה וגורסת שהתפקודים התפיסתיים והלשוניים משודרגים בעזרת למידה אוטומטית מהירה של ההקשר שבו אנו נמצאים. הקשר זה משמש "עוגן" ליצירת השערות לא מודעות לסוג הגירויים שסביר שיוצגו ומזרז את עיבודם.
השימוש האוטומטי בהקשר לקוי אצל חלק גדול מלקויי הלמידה ומקשה על ביצועים אוטומטיים של קריאה ומטלות אחרות.
(המשך…)
פרופ' עודד אהרונסון, מאוניברסיטה קלטק, ארה"ב.
תקציר: המשימה קאסיני לירחו של שבתאי, טיטאן, חשפה עולם שחווה טמפרטורת פני שטח כ-200 מעלות קרה מזו של כדור הארץ, קולט כמאית מכמות קרינת השמש, שבו גשם של מולקולות אורגניות שוטף את פני השטח ומים מופיעים כקרח קשה כסלע. אך למרות תכונותיו התרמו פיסיקליות והכימיקליות המוזרות, טיטאן מציג מגוון תופעות גיאולוגיות הדומות לאלו המצויות בעולמנו: דיונות נרחבות באזורים הצחיחים, רשתות ערוצים המנקזות את ההרים לעמקים, ולמרבה ההפתעה, אגמים וימות מלאים במתאן ואתאן בקווי הרוחב הגבוהים.
הרצאה זו תסכם את עיקר התגליות מהמעופים האחרונים של החללית מול טיטאן, ותתמקד בתובנות שפיתחנו לגבי האגמים, השינויים העונתיים בהם, והרעיון שחלים בהם שינויים מחזוריים על פני עשרות אלפי שנים, הדומים למחזורי מילנקוביץ' של האקלים ועידני הקרח בכדור הארץ.
(המשך…)
פרופ' אברהם לייב מאוניברסיטת הרווארד מדבר על "כיצד נוצרו הכוכבים והגלקסיות הראשונים". מתוך סדרת הרצאות 'שומו שמיים תשע"א'.
(המשך…)
פרופ' מריו ליביו מהמכון לחקר טלסקופ החלל האבל בארה"ב סוקר את הישגיו המדעיים החשובים ביותר של טלסקופ החלל האבל. מאנרגיה אפלה ועד כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש ומגילו של היקום ועד חורים שחורים ענקיים.
סיור מודרך ביקום כפי שהוא נראה מעדשת טלסקופ החלל האבל.
(המשך…)
הרצאתו של פרופ' רוני קוזלוב.
תקציר: הסקרנות האנושית תמיד מחפשת מה נמצא מעבר לאופק. לפעמים תגליות מעניינות ביותר נמצאות דווקא מתחת לאף. בהרצאה זו אתמקד בתחום קטן של טמפרטורות. בין טמפרטורה של מינוס מאתיים ושבעים מעלות צלסיוס (טמפרטורת החלל החיצון ) ובין טמפרטורה של ננו מעלה מעל האפס המוחלט (האפס המוחלט הוא מינוס מאתיים שבעים ושלוש מעלות צלסיוס). בתחום זה ישנו עולם שלם של תופעות כימיות שרק נחשף בשנים האחרונות. כימיה היא עולם של שינוי: אטומים מתחברים ויוצרים מולקולות, שבתורן מתפרקות ויוצרות מולקולות חדשות. הדינאמיקה המולקולארית חוקרת את עולם השינויים הכימיים. לכאורה בטמפרטורה כל כך קרה, הינו מצפים לקפיאת התנועה. תגליות חדשות מראות שתגובות כימיות מתרחשות בגזים קרים בטמפרטורות הקרובות לאפס המוחלט. תגובות אלו מתרחשות ע"פ כללים השונים לחלוטין מהתגובות המוכרות לנו בטמפרטורת החדר. כיצד מקררים לטמפרטורות אלו? מהם העקרונות של הכימיה הקרה? נסקור תגליות חדשות בתחום מרתק זה.
(המשך…)