Archive for מרץ, 2012

מדיניות פיסקאלית לגבי משאבי טבע

יום רביעי, מרץ 14th, 2012

הרצאתו של פרופ' איתן ששינסקי, במסדרת סדרת הרצאות 'אשנב לרציונאליות' של האוניברסיטה העברית בירושלים.
11/03/2012.
תקציר ההרצאה: מדינת ישראל העניקה זיכיונות ליזמים פרטיים להפקת הכנסות ממשאבי הטבע: גז ונפט, אשלג, פוספטים, מחצבות, מים (בבקבוקים) ועוד. במרבית הזיכיונות לא קבלה המדינה תמורה עבור הענקת הזיכיון אם כי בחלק מן המשאבים הזיכיון קבע חובת תשלום תמלוגים למדינה. עם עליית מחירי המשאבים (בעיקר בגלל הביקוש במדינות כמו סין, הודו ומדינות אסיאתיות נוספות), רווחי הזכיינים עלו באופן דרסטי. האם יש לממשלה, כנאמן של אזרחי ישראל, זכות לשנות את הכללים הפיסקאליים לגבי התשלומים למדינה (ע"י תמלוגים, מסים על רווחי יתר והיטלים אחרים)? התשובה העקרונית והמשפטית היא חיובית אולם יש להתחשב ב"מידתיות" של כל מקרה. חשוב גם להבטיח שליזמים הפרטיים תהיה תשואה נאותה על השקעותיהם תוך לקיחה בחשבון של הסיכונים הכרוכים בהשקעה.
נסקור את דו"ח ועדת ששינסקי, היתרונות והחסרונות של מכשירים פיסקליים שונים והפתרון לגבי מאגרי הגז שהוצע ואומץ בחקיקה ע"י הכנסת.
כארבעים מדינות בעולם הקימו קרנות משאבי טבע (Natural Resource Sovereign Funds), במטרה שההכנסות שמדינה מקבלת יישמרו לדורות העתידיים ויוכלו גם לשמש כביטוח נגד אירועים חיצוניים שליליים. עתה החליטה ממשלת ישראל להקים קרן כזו בארץ.
נסקור, בהסתמך על הנתונים בעולם, את היתרונות והחסרונות של קרנות אלו.
(המשך…)

אבולוציה והתנהגות בעולם החי (קורס)

יום שלישי, מרץ 13th, 2012

סדרת הרצאות של פרופ' יוסף הלר, במסגרת סדרת 'אבני פינה' של האוניברסיטה העברית.
במהלך הקורס נדבר על הנושאים הבאים: מהן תפיסות היסוד בבסיס המיון של המגוון העצום שבטבע? כללי יסוד באבולוציה (כללי דרווין) – מה הרקע ההיסטורי בו גובשו? תהליכי שינוי אבולוציוניים: מתי התפתחו חיים רב-תאיים על פני כדור הארץ? למה חולייתנים היו לגדולים שבבעלי-החיים? אלו קבוצות חולייתנים עלו ליבשה? מה הייתה ממלכת הזוחלים? מדוע התמוטטה? כיצד התפתחו העופות? היונקים? האם ליישם את עקרונות האבולוציה של דרווין על חברת האדם? – מבט היסטורי תוקפנות בעולם החי. מתי היא אלימה ומתי טקסית? מה מצית אותה? מה משמעותה המרחבית? מהו מסדר דומיננטיות, כיצד הוא נוצר ולמי הוא מועיל? מה לדומיננטיות ולקרבה משפחתית? חיזור והזדווגות בעולם החי – מה בין אופני רבייה לטיפול הורי? הסביבה מעצבת אופני רבייה? מתי נוצר הרמון נקבות? מהו עקרון ההכבדה? מהן זירות הזדווגות? מתי זכר ונקבה מתחלפים בתפקיד? אלטרואיזם – קיים בעולם החי? מה ההסברים לו? אבולוציה של חברתיות: מיחידאות ועד לחברתיות מתקדמת בעולם החרקים.
(המשך…)

השיר הישראלי ומקורותיו הרוסיים

יום שלישי, מרץ 13th, 2012

הרצאתו של ד"ר אריאל הירשפילד, במסגרת סדרת הרצאות 'בכור המהפכה' לזכרו של פרופ' אהרון קציר.
אוניברסיטת תל אביב.
4.3.12.
(המשך…)

יחסים בין לאומיים בעידן הגלובליזציה (קורס)

יום ראשון, מרץ 11th, 2012

סדרת הרצאות של פרופ' אריה קצוביץ, במסגרת סדרת הרצאות 'אבני פינה' של האוניברסיטה העברית.

תיאור הקורס:
מגוון הנושאים אשר ניתן לחקור כיום תחת הכותרת של "יחסים בינלאומיים בעידן הגלובליזציה" הוא עצום, ומובן שלא ניתן ולא רצוי לכסותו במסגרת קורס אחד. יחד עם זאת, מטרתו המרכזית של הקורס היא להקנות לכם את הכלים הבסיסיים אשר יאפשרו לכם לגשת בהמשך לכל נושא יחב"לי שהוא ולבחון אותו בצורה שיטתית וביקורתית, גם אם אינכם תלמידי המחלקה ליחב"ל.

לפיכך הקורס סוקר מספר נושאים: ראשית נלמד על השחקנים המרכזיים בזירה הבינלאומית ואמצעי פעולתם. נתמקד במדינת הלאום ובעלייתם של שחקנים לא-מדינתיים, ונדון במושג החשוב של "עוצמה". לאחר מכן נדון במושג המערכת הבינלאומית- מהי על פי גישות שונות, ומה מידת ואופן השפעתה על התנהגות השחקנים השונים הפועלים בתוכה. הנושא הרביעי מתייחס לסוגיה של מדיניות חוץ ואת הגורמים השונים המשפיעים על עיצובה. הנושא החמישי בוחן את האתגרים השונים לשיתוף פעולה בינלאומי והדרכים השונות בעזרתן ניתן להתגבר עליהם. כאן למעשה מסתיים הדיון הכללי שלנו במושגי היסוד של התיאוריה היחב"לית, ומכאן נעבור לדון בתחומי נושא יותר ממוקדים: הנושא השישי יתמקד בסוגיות של קונפליקט ושתוף פעולה בתחום הביטחון הבינלאומי: מהם סכסוכים בינלאומיים, מדוע פורצות מלחמות, מה ההבדל בין מושג הביטחון בעולם הראשון ובעולם השלישי, מהי המשמעות של הרתעה גרעינית בימינו ומהם התנאים למעבר ל- וייצוב של שלום, ולאפשרות של שינויים בדרכי שלום (באזורנו ובכלל). הנושא השביעי של הקורס פותח בפניכם צוהר לתחום המחקר הרחב של הפוליטיקה של הכלכלה הבינלאומית. כאן נבחן כיצד ניתן ליישם את מושגי היסוד שנלמדו קודם לכן גם על התחום הכלכלי, נדון במספר תיאוריות מרכזיות בתחום המסבירות את היחסים הכלכליים מאז 1945, ונעריך את יחסי צפון-דרום. הנושא האחרון של הקורס ירחיב את היריעה לדיון בשאלות הנובעות מהפיכתה של המערכת ממערכת "בינ-לאומית" למערכת "גלובאלית". כאן נבחן את מושג הגלובליזציה, ונדון באתגרים של שתוף פעולה וקונפליקט הקשורים בהתמודדות עם בעיות גלובאליות כמו איכות הסביבה, טרור והפרות זכויות אדם.
(המשך…)

ממוח הדבורה לצלחת

יום שבת, מרץ 10th, 2012

הרצאתו של פרופ' שרון שפיר, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית בירושלים.
תקציר: דבורת הדבש מייצרת דבש, מוצר בעל תכונות ייחודיות, אשר נחשק על-ידי בני האדם עוד מימי קדם. יחד עם זאת, תרומתן העיקרית של הדבורים לבני האדם היא דווקא במתן שירותי האבקה: כשליש מהדיאטה האנושית נסמכת על שירותי ההאבקה של דבורים.
דבורים חופשיות לעוף ולבחור לבקר בפרחים שונים ברדיוס של מספר קילומטרים מהכוורת. תנובת גידולים חקלאיים רבים תלויה בבחירות אלו של הדבורים, ובהעדפותיהן. בזמן שהן משחרות אחר מזונן, על הדבורים לערוך חישובים כלכליים של עלות-תועלת כדי לבזבז מינימום אנרגיה ולבחור בפרחים המתגמלים ביותר.
דבורים מתקשרות זו עם זו באמצעות שפה סימבולית מורכבת ביותר של מעין "ריקוד". ניתן לפענח את ה"ריקודים" הללו, ועל-ידי כך לבצע אומדן של ההערכה הסובייקטיבית של דבורה מסוימת את מקור המזון שמצאה, מידע אותו היא מעבירה לאחיותיה בכוורת. להפתעתנו, בדומה לבני-אדם, דבורים מושפעות מגורמים כגון אי-ודאות שבקבלת גמול ומההקשר של הבחירה, וכך מקבלות לעתים החלטות בדרך לא רציונאלית.
בהרצאה תודגם החשיבות הרבה של הדבורים, ובפרט החשיבות בהבנת הקוגניציה שלהן: יכולות למידה וזיכרון, תפיסה, הערכה של משאבים, תקשורת ובחירה. במקרים אחדים הדבורה משמשת מודל להבנת תהליכים דומים בבעלי-חיים אחרים, כולל באדם. במקרים אחרים הבנת התהליכים אצל הדבורה תורמת לייעול תפקודה כמאביק של גידולים חקלאיים שונים ולהגדלת היבולים.
באזורים רבים בעולם חלה ירידה באוכלוסיית הדבורים ונחלשות הכוורות, ולכך גורמים רבים ושונים. בד בבד עם ניסיונות להציל את אוכלוסיות הדבורים, אנחנו מנסים להעמיק ולחקור תהליכי קבלת החלטות של דבורת הדבש כדי להבטיח את מזוננו.
תאריך: 04/03/2012
(המשך…)