ערב עיון לזכרו של ד"ר ליאון וולוביץ', בנושא: 'סופרים, אינטלקטואלים והאנטישמיות המודרנית'.
משתתפים:
פרופ' שאול שטמפפר (האוניברסיטה העברית), יו"ר ערב העיון,
חנה וולוביץ' – דברים בשם המשפחה,
פרופ' רוברט ויסטריך – ראש המרכז הבינלאומי לחקר האנטישמיות ע"ש וידאל ששון,
הסופר אהרן אפלפלד,
פרופ' משה אידל – האוניברסיטה העברית,
ד"ר רפאל ואגו – אוניברסיטת תל אביב,
תאריך הקלטה: 17.1.12
(המשך…)
איתן אבריאל, עורך ומייסד אתר העיתון דהמרקר, והכתבת מירב ארלוזורוב היו אורחי הכבוד של ארגון הבוגרים ומרכז אספר ליזמות של בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים.
איתן אבריאל בוגר בית הספר למנהל עסקים בירושלים, פתח השנה את סדרת "פגוש את המנכ"ל" ולאחר המפגש שוחח עם בוגרים וסטודנטים.
(המשך…)
הרצאתו של פרופ' מרדכי שטיין, המכון הגיאולוגי הישראלי והאוניברסיטה העברית בירושלים.
תקציר: ים המלח, הממוקם במקום הנמוך ביותר על פני כדור-הארץ (מפלסו כיום 426 מטרים מתחת לפני הים) הוא אגם טרמינלי (ממנו יוצאים המים בעיקר באידוי) שהתפתח מסדרת גופי מים שמילאו במיליוני השנים האחרונות את השקעים הטקטוניים לאורך העתק ים המלח. בהרצאה יתואר כיצד הגיאולוגים וחוקרי האקלים משחזרים את תבניות האקלים באזורינו מתוך משקעי אגמי ים המלח, כיצד אנו מבססים מסגרות זמן מאוד מדויקות לשינויים אלה, כיצד אנו משחזרים את מפלסי האגמים המשמשים אותנו כמד גשם אזורי ויסופר על פרויקט הקדוח המדעי הבינלאומי שהתבצע השנה בים המלח ומטרתו לפתוח חלון עמוק להיסטוריה האקלימית והסיסמית של אזורינו.
(המשך…)
הרצאתו של פרופ' עומר מואב, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר הרצאה: ההרצאה תעסוק בהבחנה שבין מטרות וערכים לבין הבנת המנגנונים הכלכליים בעיצוב מדיניות. במסגרת ההרצאה יסקרו סוגיות רבות מתחום הדיון הציבורי בנושאים הכלכליים והחברתיים ויודגם כיצד ההבנה של המציאות הכלכלית מובילה למדיניות שונה מהמדיניות המקובלת, גם כאשר אין ויכוח על המטרות אותן רוצים להשיג.
בין הסוגיות הרבות שההרצאה תעסוק בהן: תפקיד ארגוני עובדים, זכויות עובדים ובפרט קביעות במקום העבודה, הגנה על תוצרת מקומית ותעסוקה מקומית על ידי צמצום יבוא, מדידת עוני ואי שוויון ומדיניות לצמצומם, מדיניות ההפרטות והריכוזיות ועוד.
(המשך…)
הרצאתו של פרופ' אורי ינאי, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: יותר מבעבר תובע הציבור כיום עשיית צדק במובנה החברתי הרחב. ההרצאה מתמקדת בגישה חדשנית לעשיית צדק במישור הפלילי, ושמה "צדק מאחה". כוונתה להועיד עבריין עם נפגע העבֵרה בסביבה בטוחה ומכובדת בניסיון ליישב את הקונפליקט ביניהם. היוועדות זו חייבת להיעשות בהסכמת הצדדים. היא אינה קלה ומחייבת קיומם של כמה תנאי יסוד. על הפוגע להודות בביצוע העבֵרה ולקבל אחריות מלאה על ביצועה ועל תוצאותיה. עליו להסכים להיפגש עם הנפגע ולדון עמו על המעשה ומשמעותו. במקביל, על נפגע העבֵרה להסכים להיוועד עם מי שפגע בו ולשוחח עמו על העבֵרה ותוצאותיה. אם הושגו תנאי יסוד אלה עוברים הפוגע והנפגע בנפרד כמה שלבים מקדימים עם איש מקצוע, כהכנה לקראת ההיוועדות. מקובל שהיוועדות תסתיים ב"הסכם" שעליו יחתמו הנפגע והפוגע, ויכיל את התנאים ליישוב הסכסוך. את ההיוועדות מנחה "מְתָאֵם" שהוכשר לתפקידו זה. ההיוועדות עצמה היא חוויה אישית קשה אך משמעותית לרווחת הנפגע, ולהקטנת פשיעה חוזרת של הפוגע.
ההרצאה תדון בתֵיאוריה שבבסיס "צדק מאחה" והידע שהצטבר בתחום זה בעולם ובישראל. בישראל מוביל שירות המבחן לנוער הליך זה. כן משתמש בו שירות המבחן למבוגרים. שניהם עושים כן בתיאום עם התביעה המשטרתית ועם פרקליטות המדינה. בתנאים מסוימים עשוי הליך "צדק מאחה" להחליף את הדיון באולם בית המשפט. לעתים יתחיל הדיון הפלילי בפני שופט ובמהלכו יציע לצדדים להמשיך את התהליך מחוץ לבית המשפט בניסיון ליישב את העבֵרה ותוצאותיה. מחקרים מורים כי בקיום תנאים מסוימים, "צדק מאחה" זול, משמעותי ומועיל יותר לנפגע ולפוגע מהליך פלילי מקובל.
(המשך…)
הרצאתו של ד"ר אריאל הירשפלד, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
מלוות את ההרצאה – הזמרת יונית שקד גולן והפסנתרנית גבי ארגוב
תקציר: השירים העבריים המוכרים לנו הם לעיתים קרובות יצירות אמנות לכל דבר, והעובדה שהם נועדו לביצוע חובבני 'עממי' אינה מסתירה זאת.
בשירים הללו מתקיים יחס דרוך ומורכב בין המילים והמוזיקה; יחס היוצר לעיתים דראמה מוזיקאלית אמיתית. זאת ועוד: רבים מן השירים המושרים כתובים למילים שאינן בגדר תמליל, אלא הם שירים אמנותיים לכל דבר. הנובע מכך הוא שמלאכת ההלחנה נדרשה כאן להתמודדות עם עולם עמוק ומורכב יותר מהמקובל בעולם הבידור, וכך נולדו בתרבות הזמר העברי כמה יצירות מופת בתחום המוזיקה המושרת הישראלית.
מילות השירים שבהרצאה מופיעות בהמשך העמוד מתחת לוידאו
(המשך…)
הרצאתו של פרופ' אוריאל פרוקצ'ה, מתוך סדרת הרצאות 'אשנב לרציונליות' של האוניברסיטה העברית בירושלים
תקציר: למושג הרציונליות בעולם המשפט לפחות שלוש משמעויות שונות, עליהן נעמוד במסגרת ההרצאה.
שחקני המשפט (צדדים, שופטים, עורכי דין, עדים) הם בני אדם, הצפויים למעוד במהמורות שונות הפזורות על אם הדרך, כלומר להתנהג בצורה שאיננה "רציונלית". בחלקה הראשון של ההרצאה נדגים מהמורות שכיחות אחדות ואף נראה כיצד ניתן לרתום מעידות צפויות אלה לשכלולה של שיטת המשפט. זהו הפן "הפרקטי" של התנהגות שחקני המשפט. בחלקה השני של ההרצאה ניווכח כיצד ניתן למדל תובנות תורת-משחקיות, שמהן ניתן לנבא כיצד שחקני משפט משחקים בתיאטרון החיים,כדי לגרום להם לשחק באופן המועיל לא רק להם אלא גם לשחקנים האחרים. זהו הפן "התיאורטי" של התנהגות שחקני משפט.לבסוף נחטא בהרהורים פילוסופיים בסיסיים על מהותו של המשפט, מהם ניתן ללמוד כי המשפט כשלעצמו הוא כלי ריק, שממנו אין אפשרות ללמוד דבר על התנהגות רציונלית או אי-רציונלית של שחקני משפט. את כל התובנות הנוגעות להתנהגות רציונלית או אי רציונלית עלינו לשאוב מבחוץ, מתוך תחומי ידע לבר-משפטיים.
(המשך…)
הרצאה של פרופ' ברק קול, במסדרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: כיצד הבין איינשטיין שיש לתאר את תופעת הכבידה ע"י מרחב-זמן עקום? מה הקשר בין זוגות של חורים שחורים (או עצמים קומפקטיים אחרים) הסובבים זה את זה בקצב מטורף, לבין גלים חמקמקים מסוג שונה לגמרי מהמוכר לנו והמכונים גלי כבידה, ולמתקני ענק של קרני לייזר שנבנו בשנים האחרונות במספר אתרים? כיצד אנו מצליחים ליצור תיאוריה עבור הבעיה הדו-גופית במרחב-זמן דינאמי בעזרת רעיונות מתחום החלקיקים היסודיים?
(המשך…)
הקורס מועבר ע"י השופטת (בדימוס) ד"ר דליה דורנר, במסגרת סדרת הרצאות 'אבני פינה' של האוניברסיטה העברית.
מטרת הקורס היא להכיר לסטודנטים את עיקרי המשפט החוקתי עליו מבוסס משטר מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית, להציג בפניהם את ערכי היסוד של המדינה (זכויות אדם, שבות ואזרחות) את מוסדות השלטון ואת תפקיד בית-המשפט בהשלטת שלטון החוק והגנה על זכויות אדם. על פי מתווה זה ידון הקורס ברכיבי החוקה המטריאלית של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, בסינתזה הנדרשת בין יהודיותה של המדינה לדמוקרטיה, בחוקי היסוד, ברשויות השלטון: הכנסת, הממשלה והרשות השופטת; בהפרדת הרשויות ובזכויות אדם: כבוד האדם, השוויון, החירות, חופש בענייני דת ומצפון, חופש הביטוי וההפגנה, חופש עיסוק וזכויות חברתיות וכן בדיני חירום.
(המשך…)
מרצה: פרופ' מנחם בלונדהיים, במסגרת תוכנית 'אבני פינה' של האוניברסיטה העברית.
הקורס מציע סקירה, ברמת מבוא, של תולדות צפון אמריקה מראשית מגעם של אירופים עם היבשת עובר לכינונה של ארצות הברית של אמריקה ועד למלחמת האזרחים. נעסוק בניתוחם של תהליכים מרכזיים שפעלו מימים ראשונים בעיצובה של החוויה האמריקנית והממשיכים להקרין על העולם בן זמננו. במסגרת ההרצאות יידונו היבטים חברתיים וכלכליים, פוליטיים וחוקתיים, כמו גם היבטים אידיאולוגיים, תרבותיים ותקשורתיים בהתפתחותה של צפון אמריקה.
(המשך…)
הרצאתו של פרופ' צבי פירן, מכון רקח לפיסיקה, הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, מתוך סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית בירושלים.
תקציר: אלברט איינשטיין הציע את ה"קבוע הקוסמולוגי" כדי לקבל פתרון של יקום סטטי וכך החמיץ את הניבוי על התפשטות היקום שהתגלתה כעשור מאוחר יותר על ידי אדווין הבל.
בזיכרונותיו מתייחס איינשטיין לקבוע זה כ"טעות (המקצועית) הגדולה ביותר של חיי". לתדהמת הכול התגלה בשלהי המאה העשרים שקיים קבוע קוסמולוגי הגורם להאצה מוגברת של היקום. התגלית המדהימה זיכתה את מגליה בפרס נובל לשנה זו. בהרצאה נדון בגלגוליו של הקבוע הקוסמולוגי – מטעות לפרס במשך תשעים שנה.
(המשך…)
הקורס מועבר ע"י פרופ' סיריל אסלנוב, במסגרת סדרת הרצאות 'אבני פינה' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: מטרתנו להציג בפני הסטודנטים טווח רחב של יצירות מופת ספרותיות החל מהעת העתיקה ועד הרנסנס. הלימוד מובנה בסדר כרונולוגי, החל מיצירותיו של הומרוס ה"איליאדה" וה"אודיסיאה", שהועלו על הכתב במאה ה-8 לפנה"ס, וכלה בשניים ממחזותיו של שקספיר, "המלך ליר" ו"הסערה", שנוצרו במאה ה-17. בכל שיעור נדון ביצירה או ביצירות ספרותית, ננתח את ההיבטים התוכניים והאסתטיים שלהן, ונבהיר מדוע יש לראות בהן יצירת מופת. בין היצירות שנלמד: הטרגדיה "מדיאה" של אוריפידס, ה"מטמורפוזות" של אובידיוס, ו"הקומדיה האלוהית" של דנטה. דגש מיוחד יינתן לאופן שבו ניתן ללמוד מיצירות אלה על המציאות וכן על האופן שבו הן רלוונטיות לחיינו שלנו כאן ועכשיו, שנים רבות לאחר שנכתבו. בין הנושאים שיידונו: יחסים בין בני משפחה, אהבה ומלחמה, דת, ארוטיות ומיניות. במקביל לחלק מהשיעורים תילמד גם יצירת מופת בתחום ביקורת הספרות, "מימזיס" של אריך אאורבך, שעוסקת בייצוגיה הספרותיים של המציאות בתרבות המערב.
(המשך…)
הקורס מועבר ע"י פרופ' משה סלוחובסקי במסגרת סדרת הרצאות 'אבני פינה' של האוניברסיטה העברית.
תיאור הקורס: נבחן את השינויים הפוליטיים, החברתיים, הכלכליים והדתיים שאיפיינו את אירופה בין הרפורמציה למהפכה הצרפתית.
(המשך…)
הרצאתו של פרופ' יהואש הירשברג, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית בירושלים.
תקציר:
האופרה היא יצירת אמנות משולבת, הכוללת סיפור עלילה, הצגה בימתית על ידי זמרים-שחקנים, מקהלה, ותזמורת.
המרכיב החשוב ביותר באופרה הוא קול האדם – האמצעי הקמאי להבעה ישירה של רגשות.
נושא ההרצאה יהיה האריה – צורת הביטוי החשובה ביותר באופרה האיטלקית. האריה היא צורה פיוטית הכתובה במשקל
ובחרוזים והיא מבטאת את עולמה הפנימי של הדמות, בין כמונולוג הפונה אל הקהל, בין כפנייה אל דמות אחרת.
באמצעות האריה מעצב ומציג המלחין את כל עולמה הפנימי של הדמות ומערך יחסיה עם הדמויות האחרות במכלול אמצעים עשיר,
כגון מבנה הקו המלודי, הדגשה של מלים ומשפטים רגישים במיוחד. בה בשעה מהווה האריה כלי לביטוי של וירטואוזיות קולית
ו"שירה יפה" (בל-קנטו) – המרכיב הסגנוני החשוב ביותר באופרה האיטלקית.
בהרצאה יוצגו שתי אריות גדולות וינותחו מכלול האמצעים הפיוטיים, דרמטיים ומוסיקליים של כל אחת מהן.
ההרצאה תכלול ביצועים של האריות על ידי זמרת הסופרן ולריה פוביני-ונטורה והפסנתרנית סוניה מזר.
(המשך…)
קורס בתורת המשחקים מאת זוכה פרס נובל פרופ' ישראל אומן, באוניברסיטה העברית. הקורס עוסק ביסודות תורת המשחקים על קצה המזלג, ובפרט יישומים ושימושים למשחקים, מסחר, ביולוגיה אבולוציונית, יחסים בינלאומיים, משפט, בחירות, כלכלה, תלמוד ומגוון של נושאים אחרים.
(המשך…)
ממצאי דוחות הביניים של צוותי החשיבה של המחאה
דיור/תחבורה/תכנון/קרקעות
מדיניות ההפרטה; המינהל הציבורי.
בתדרוך שנערך באוניברסיטה העברית, ביוזמת המכון ללימודים עירוניים ואזוריים והמחלקה לגאוגרפיה בפקולטה למדעי החברה, סקרו ראשי צוותי החשיבה את עיקרי המלצותיהם בנושאים השונים וערכו דיון בנוגע לדוחות הביניים עם עשרות חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטאות נוספות ועם נציגים ממשרד הרווחה ומעמותות שונות.
(המשך…)
יום עיון שערך המכון לחקר הטיפוח בחינוך.
(המשך…)
הרצאתה של פרופ' נעמה גורן-ענבר, המכון הארכיאולוגי של האוניברסיטה העברית, על יציאת ההומינידים מאפריקה.
תקציר ההרצאה: היציאה מאפריקה מעלה שאלות רבות המתייחסות להתפתחות המין האנושי. אחת הסוגיות המרכזיות דנה ביכולות ההתאמה של יצורי האנוש (הומינידים) לסביבה שונה מזו שבה התפתחו באפריקה. ביסודה של ההישרדות מונחות יכולות הקיום (תזונה), הטכנולוגיה, המרקם החברתי והתרבות של החבורות הקדומות ב"מסדרון הלבנטיני". בהרצאה יוצגו עדויות בין-תחומיות הזורעות אור על מהותה של הסביבה הקדומה בצפון עמק הירדן – בעמק החולה, ואשר מקורן בחפירות האתר האשלי של גשר בנות-יעקב (לפני כשלושת רבעי מיליון שנה). התאמתם והישרדותם של הקדמונים בעמק הירדן תידון בעזרת שיחזור הנוף, הצמחייה ועולם החי. עיקרי ניתוח הממצאים הפרהיסטוריים לחופו של אגם החולה הקדמון יוצגו ואלו מורים על דגם התיישבות אחיד וממושך בעמק הירדן העליון. מסקנות המחקר מורות על יכולת הישרדות גבוהה ואף מסבירות כיצד ההתאמה לנוף הים – תיכוני הקדום הביאה בעקבותיה להתפשטות מ"המסדרון הלבנטיני" לאזורים גיאוגרפיים אחרים של "העולם העתיק".
(המשך…)
פרופ' מיה בר-הלל בהרצאה על הצופן התנכ"י. ההרצאה ניתנה מסגרת הרצאות 'מדוע' (תשס"ו) של האוניברסיטה העברית.
באמצע שנות ה-80 עסקו שני ירושלמים, אחד מהם פרופסור למתמטיקה באוניברסיטה העברית, בחקר מה שנקרא "צופן בראשית" או "הצופן התנכ"י". ב-1994 זכתה הנחתם המדעית לקיומו של צופן זה להתפרסם בעיתון סטטיסטי מכובד, וב-1997 היא זכתה לפרסום עולמי בעקבות ספר עממי רב מכר בשם The Bible Code שנכתב על ידי עיתונאי אמריקאי, ועסק בניצול הצופן לניבוי עתידות. במקביל, עסקה קבוצת חוקרים אחרת בהפרכת ההנחה הנ"ל, וממילא הפרכת צופן בראשית. קבוצה זו כללה שלושה פרופסורים מן האוניברסיטה העברית (ובכללם מיה בר-הלל) ועוד אחד מאוסטרליה.
(המשך…)
הרצאתו של ד"ר ירון שגריר במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' (תשס"ח) של האוניברסיטה העברית.
תקציר ההרצאה: בני-אדם מצטיינים בקריאת מחשבות של אחרים. ברוב המקרים אנו יודעים מה השני חושב ומרגיש. כיצד אנו יכולים לקרוא את מחשבות הזולת? מהם המנגנונים הקוגניטיביים שמאפשרים לנו לייחס לאחרים מחשבות, כוונות, פחדים, ומצבים נפשיים אחרים? בהרצאה אציג את שתי התורות העיקריות בנוגע לקריאת מחשבות: תורת הסימולציה הגורסת ש"אנו שמים את עצמנו בנעליהם של אחרים", ותורת התיאוריה הגורסת שאנו מפעילים תיאוריה פסיכולוגית על האחר, בדומה לאופן בו הפיזיקאי מחיל תיאוריה פיזיקאלית על העולם. אתאר את הרקע הפילוסופי ממנו צמחה כל אחת מהתורות, ואעמוד על הממצאים האמפיריים העיקריים שבמרכז המחלוקת ביניהן. מקורם של ממצאים אלה במחקרים על התפתחות קוגניטיבית, לקויות קוגניטיביות והבסיס העצבי של קוגניציה.
(המשך…)