הרצאתו של פרופ' ישראל פינקלשטיין, אוניברסיטת תל-אביב. ההרצאה עוסקת ב-20 שנים קריטיות בתולדות עם ישראל הקדום, בין נפילת שומרון בשנת 722 לבין מסע סנחריב מלך אשור על יהודה בשנת 701 לפסה"נ. שנים אלה היו מכריעות בעיצובה של ממלכת יהודה: גל של פליטים ממלכת הצפון הגיעו ליהודה ושינה את הרכבה הדמוגראפי ואת תרבותה לעד. המצב החדש חייב את בית המלוכה והחוגים המקורבים אליו לעצב מחדש את האידיאולוגיה של הממלכה, בראש ובראשונה בקשר למרכזיותה של הבירה ירושלים ושל שושלת בית דוד. כתוצאה מכך רוכז הפולחן בירושלים ונכתבה הגרסה המוקדמת של תולדות מייסדי השושלת דוד ושלמה.
25/12/2005
(המשך…)

הרצאתו של פרופ' אדוין סרוסי, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר ההרצאה: אנו חיים בעידן בתולדות המוסיקה שאך לפני שנים מעטות היה דמיוני: הלכה למעשה, כמעט כל מוסיקה נגישה לרוב אוכלוסיית העולם בכל רגע נתון ובכל מקום בגלובוס. יתרה מזאת, כל בעל מחשב עם גישה לתוכנות פשוטות יחסית יכול לחבר, לשכפל, לערוך, לערבב ולשלב קטעי מוסיקה משלו ומשל אחרים.
האם הקידמה הטכנולוגיה הזאת תורמת לחיי המוסיקה? לכאורה כן, אבל מאז ומעולם הטכנולוגיה הייתה לחרב פיפיות עבור עולם המוסיקה. למשל, המצאת אמצעי ההקלטה בשלהי המאה ה-19 הביאה למשבר עמוק ולשינוי דרסטי במעמד גופי הביצוע, בתעשיית הפסנתרים, בסגנונות ועוד.
אז מהו עתידה של המוסיקה? האם המושג "מוסיקה" עצמו יחזיק מעמד בעידן של "הנדסת סאונד" ו"ארכיטקטורת צליל"?
01/04/2012
(המשך…)

הרצאתו של פרופ' ערן פייטלסון, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית בירושלים.
הממשלה הנוכחית אישרה בשנת 2009 רפורמה בניהול מקרקעי ישראל ומתעתדת לאשר השנה רפורמה גדולה בתחום התכנון והבניה. הרפורמות מקודמות בשם היעילות. אך נשאלת השאלה מהי יעילות? האם הכוונה רק למשך הזמן של הטיפול ביוזמות בקרקע, או שמא יש להתייחס ליעלות משקית. בהקשר אחרון זה, השאלה הבאה היא מה צריך להיכלל בדיונים בכדי להבטיח יעילות משקית. הטענה היא שיש להתייחס בהקשר זה לתפיסות של פיתוח בר קיימא, הבאות לאזן בין שיקולים כלכליים, חברתיים וסביבתיים (צמיחה, צדק חברתי והתחלקות בין-דורית).
מתוך תפיסה זו מזוהים קריטריונים להערכת הרפורמות המדוברות. לשם כך יתוארו השינויים העיקריים שמוצעים במסגרת הרפורמות, וידונו הסוגיות העולות מהרפורמות לאור הקריטריונים של פיתוח בר קיימא.
לבסוף, נדון בשאלה מדוע מקודמות הרפורמות, מנקודת ראות של יחסי כוח ואידיאולוגיה.
מתאריך: 26.2.12.
(המשך…)

הרצאתו של פרופ' יעקב נחמיאס, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: ננוטכנולוגיה שינתה ללא היכר את המציאות הסובבת אותנו. שבבי סיליקון ורכיבים זעירים הנחבאים מתחת למכסה המנוע של כלי רכב, וטלפונים סלולרים, חוללו מהפכה של ממש בכל תחומי החיים. רכיבים שגודלם כאלפית השערה מצליחים לחשב, לזכור ולהעביר מידע שכמותו ואיכותו נדמו בעבר כמדע בדיוני.
עם תחילת המאה ה21, מהפכה דומה מתרחשת גם בעולם הביולוגיה ובמקצועות הרפואה עם פריצתו של תחום הנדסי חדש. שדה המחקר המהפכני שזכה לשם מערכות ביו−מיקרו−אלקטרו−מכניות (BioMEMS) מציע גישה רב-תחומית ליצירה של מבנים תלת ממדיים, תצורות זעירות וזרימה מקרוסקופית. השילוב של פיסיקה וכלים ביולוגיים מאפשר סריקה רחבת פס של עשרות אלפי תנאים תוך שליטה מוחלטת על הסביבה התאית, ויכולת גילוי וריפוי מחלות בתנאי שטח קשים.
מערכות BioMEMS ראשונות כבר הגיעו לשוק ושינו בצורה מהותית את עולם הרפואה. לדוגמא ה-©GeneChip הוא שבב בגודל של בול דואר המפשר סריקה של כל הגנום האנושי מביופסיית עור פשוטה או טיפת דם. מערכות אחרות מאפשרות הפרדה של חלבונים, תאים, או מטען גנטי ברזולוציה גבוהה ותוך דקות ספורות, ומאפשרות גילוי מהיר של גורמי מחלה מסוכנים. העבודה במעבדה של ד"ר נחמיאס מתמקדת בטכנולוגית אדם על שבב המייצרת מודלים זעירים של פיזיולוגית האדם על ידי אינטגרציה של רקמות אנושיות על שבבים מיקרוסקופיים. טכנולוגית אדם על שבב עתידה להחליף ניסויים בבעלי חיים, שהם אבן הפינה בפיתוח תרופות ומוצרי קוסמטיקה.
(המשך…)

הרצאתו של פרופ' מרדכי שטיין, המכון הגיאולוגי הישראלי והאוניברסיטה העברית בירושלים.
תקציר: ים המלח, הממוקם במקום הנמוך ביותר על פני כדור-הארץ (מפלסו כיום 426 מטרים מתחת לפני הים) הוא אגם טרמינלי (ממנו יוצאים המים בעיקר באידוי) שהתפתח מסדרת גופי מים שמילאו במיליוני השנים האחרונות את השקעים הטקטוניים לאורך העתק ים המלח. בהרצאה יתואר כיצד הגיאולוגים וחוקרי האקלים משחזרים את תבניות האקלים באזורינו מתוך משקעי אגמי ים המלח, כיצד אנו מבססים מסגרות זמן מאוד מדויקות לשינויים אלה, כיצד אנו משחזרים את מפלסי האגמים המשמשים אותנו כמד גשם אזורי ויסופר על פרויקט הקדוח המדעי הבינלאומי שהתבצע השנה בים המלח ומטרתו לפתוח חלון עמוק להיסטוריה האקלימית והסיסמית של אזורינו.
(המשך…)

הרצאתו של פרופ' עומר מואב, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר הרצאה: ההרצאה תעסוק בהבחנה שבין מטרות וערכים לבין הבנת המנגנונים הכלכליים בעיצוב מדיניות. במסגרת ההרצאה יסקרו סוגיות רבות מתחום הדיון הציבורי בנושאים הכלכליים והחברתיים ויודגם כיצד ההבנה של המציאות הכלכלית מובילה למדיניות שונה מהמדיניות המקובלת, גם כאשר אין ויכוח על המטרות אותן רוצים להשיג.
בין הסוגיות הרבות שההרצאה תעסוק בהן: תפקיד ארגוני עובדים, זכויות עובדים ובפרט קביעות במקום העבודה, הגנה על תוצרת מקומית ותעסוקה מקומית על ידי צמצום יבוא, מדידת עוני ואי שוויון ומדיניות לצמצומם, מדיניות ההפרטות והריכוזיות ועוד.
(המשך…)

הרצאתו של פרופ' אורי ינאי, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: יותר מבעבר תובע הציבור כיום עשיית צדק במובנה החברתי הרחב. ההרצאה מתמקדת בגישה חדשנית לעשיית צדק במישור הפלילי, ושמה "צדק מאחה". כוונתה להועיד עבריין עם נפגע העבֵרה בסביבה בטוחה ומכובדת בניסיון ליישב את הקונפליקט ביניהם. היוועדות זו חייבת להיעשות בהסכמת הצדדים. היא אינה קלה ומחייבת קיומם של כמה תנאי יסוד. על הפוגע להודות בביצוע העבֵרה ולקבל אחריות מלאה על ביצועה ועל תוצאותיה. עליו להסכים להיפגש עם הנפגע ולדון עמו על המעשה ומשמעותו. במקביל, על נפגע העבֵרה להסכים להיוועד עם מי שפגע בו ולשוחח עמו על העבֵרה ותוצאותיה. אם הושגו תנאי יסוד אלה עוברים הפוגע והנפגע בנפרד כמה שלבים מקדימים עם איש מקצוע, כהכנה לקראת ההיוועדות. מקובל שהיוועדות תסתיים ב"הסכם" שעליו יחתמו הנפגע והפוגע, ויכיל את התנאים ליישוב הסכסוך. את ההיוועדות מנחה "מְתָאֵם" שהוכשר לתפקידו זה. ההיוועדות עצמה היא חוויה אישית קשה אך משמעותית לרווחת הנפגע, ולהקטנת פשיעה חוזרת של הפוגע.
ההרצאה תדון בתֵיאוריה שבבסיס "צדק מאחה" והידע שהצטבר בתחום זה בעולם ובישראל. בישראל מוביל שירות המבחן לנוער הליך זה. כן משתמש בו שירות המבחן למבוגרים. שניהם עושים כן בתיאום עם התביעה המשטרתית ועם פרקליטות המדינה. בתנאים מסוימים עשוי הליך "צדק מאחה" להחליף את הדיון באולם בית המשפט. לעתים יתחיל הדיון הפלילי בפני שופט ובמהלכו יציע לצדדים להמשיך את התהליך מחוץ לבית המשפט בניסיון ליישב את העבֵרה ותוצאותיה. מחקרים מורים כי בקיום תנאים מסוימים, "צדק מאחה" זול, משמעותי ומועיל יותר לנפגע ולפוגע מהליך פלילי מקובל.
(המשך…)

הרצאה של פרופ' ברק קול, במסדרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: כיצד הבין איינשטיין שיש לתאר את תופעת הכבידה ע"י מרחב-זמן עקום? מה הקשר בין זוגות של חורים שחורים (או עצמים קומפקטיים אחרים) הסובבים זה את זה בקצב מטורף, לבין גלים חמקמקים מסוג שונה לגמרי מהמוכר לנו והמכונים גלי כבידה, ולמתקני ענק של קרני לייזר שנבנו בשנים האחרונות במספר אתרים? כיצד אנו מצליחים ליצור תיאוריה עבור הבעיה הדו-גופית במרחב-זמן דינאמי בעזרת רעיונות מתחום החלקיקים היסודיים?
(המשך…)

הרצאתו של פרופ' צבי פירן, מכון רקח לפיסיקה, הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, מתוך סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית בירושלים.
תקציר: אלברט איינשטיין הציע את ה"קבוע הקוסמולוגי" כדי לקבל פתרון של יקום סטטי וכך החמיץ את הניבוי על התפשטות היקום שהתגלתה כעשור מאוחר יותר על ידי אדווין הבל.
בזיכרונותיו מתייחס איינשטיין לקבוע זה כ"טעות (המקצועית) הגדולה ביותר של חיי". לתדהמת הכול התגלה בשלהי המאה העשרים שקיים קבוע קוסמולוגי הגורם להאצה מוגברת של היקום. התגלית המדהימה זיכתה את מגליה בפרס נובל לשנה זו. בהרצאה נדון בגלגוליו של הקבוע הקוסמולוגי – מטעות לפרס במשך תשעים שנה.
(המשך…)

הרצאתו של פרופ' יהואש הירשברג, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית בירושלים.
תקציר:
האופרה היא יצירת אמנות משולבת, הכוללת סיפור עלילה, הצגה בימתית על ידי זמרים-שחקנים, מקהלה, ותזמורת.
המרכיב החשוב ביותר באופרה הוא קול האדם – האמצעי הקמאי להבעה ישירה של רגשות.
נושא ההרצאה יהיה האריה – צורת הביטוי החשובה ביותר באופרה האיטלקית. האריה היא צורה פיוטית הכתובה במשקל
ובחרוזים והיא מבטאת את עולמה הפנימי של הדמות, בין כמונולוג הפונה אל הקהל, בין כפנייה אל דמות אחרת.
באמצעות האריה מעצב ומציג המלחין את כל עולמה הפנימי של הדמות ומערך יחסיה עם הדמויות האחרות במכלול אמצעים עשיר,
כגון מבנה הקו המלודי, הדגשה של מלים ומשפטים רגישים במיוחד. בה בשעה מהווה האריה כלי לביטוי של וירטואוזיות קולית
ו"שירה יפה" (בל-קנטו) – המרכיב הסגנוני החשוב ביותר באופרה האיטלקית.
בהרצאה יוצגו שתי אריות גדולות וינותחו מכלול האמצעים הפיוטיים, דרמטיים ומוסיקליים של כל אחת מהן.
ההרצאה תכלול ביצועים של האריות על ידי זמרת הסופרן ולריה פוביני-ונטורה והפסנתרנית סוניה מזר.
(המשך…)