הרצאתו של פרופ' אורי ינאי, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: יותר מבעבר תובע הציבור כיום עשיית צדק במובנה החברתי הרחב. ההרצאה מתמקדת בגישה חדשנית לעשיית צדק במישור הפלילי, ושמה "צדק מאחה". כוונתה להועיד עבריין עם נפגע העבֵרה בסביבה בטוחה ומכובדת בניסיון ליישב את הקונפליקט ביניהם. היוועדות זו חייבת להיעשות בהסכמת הצדדים. היא אינה קלה ומחייבת קיומם של כמה תנאי יסוד. על הפוגע להודות בביצוע העבֵרה ולקבל אחריות מלאה על ביצועה ועל תוצאותיה. עליו להסכים להיפגש עם הנפגע ולדון עמו על המעשה ומשמעותו. במקביל, על נפגע העבֵרה להסכים להיוועד עם מי שפגע בו ולשוחח עמו על העבֵרה ותוצאותיה. אם הושגו תנאי יסוד אלה עוברים הפוגע והנפגע בנפרד כמה שלבים מקדימים עם איש מקצוע, כהכנה לקראת ההיוועדות. מקובל שהיוועדות תסתיים ב"הסכם" שעליו יחתמו הנפגע והפוגע, ויכיל את התנאים ליישוב הסכסוך. את ההיוועדות מנחה "מְתָאֵם" שהוכשר לתפקידו זה. ההיוועדות עצמה היא חוויה אישית קשה אך משמעותית לרווחת הנפגע, ולהקטנת פשיעה חוזרת של הפוגע.
ההרצאה תדון בתֵיאוריה שבבסיס "צדק מאחה" והידע שהצטבר בתחום זה בעולם ובישראל. בישראל מוביל שירות המבחן לנוער הליך זה. כן משתמש בו שירות המבחן למבוגרים. שניהם עושים כן בתיאום עם התביעה המשטרתית ועם פרקליטות המדינה. בתנאים מסוימים עשוי הליך "צדק מאחה" להחליף את הדיון באולם בית המשפט. לעתים יתחיל הדיון הפלילי בפני שופט ובמהלכו יציע לצדדים להמשיך את התהליך מחוץ לבית המשפט בניסיון ליישב את העבֵרה ותוצאותיה. מחקרים מורים כי בקיום תנאים מסוימים, "צדק מאחה" זול, משמעותי ומועיל יותר לנפגע ולפוגע מהליך פלילי מקובל.
(המשך…)