הרצאתה של פרופ' רחל מילשטיין, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: במאה הראשונה לאסלאם, בסוף המאה השביעית לספה"נ, תוכננה הקמתו של מרכז דתי מרכזי ומפואר על מתחם הר הבית בירושלים. בתחילה הוקם מבנה כיפת הסלע, ואחריו, בראשית המאה השמינית לספה"נ, נוספו לו מסגד גדול לתפילה בציבור ומבני ממשל מפוארים מדרום למתחם.
מדוע נבנו כל אלו בירושלים, בשעה שעיר הבירה אז הייתה דמשק? מה משמעותה של כיפת הסלע, בעלת הצורה המתומנת ועיטורי הפסיפס המרהיבים? מדוע היה שמה הרשמי הראשון של ירושלים "איליא" ואחר-כך "אל-קודס"? מדוע נהרו אליה צליינים גם לאחר שמרכזי השלטון האסלאמי עברו מזרחה, לעיראק ואיראן, מה גרם לאצולה הממלוכית לבנות בתים ומוסדות בירושלים, ומה הטעם להשקעה העות'מאנית בחומות העיר ובהר הבית? במילים אחרות – מה הייתה משמעותה של ירושלים לאורך ההיסטוריה של עולם האסלאם?
תשובות לשאלות שהצגנו כאן ניתן לחפש בין השורות של טקסטים כתובים, אך לא תמיד נמצאים כאלו בידי החוקרים, וגם הטקסטים הקיימים נגועים לעיתים במגמתיות או שכחה. על-כן תסתמך הרצאתנו על מקור נוסף — האמנות החזותית בתור עדות היסטורית. בשיטה זו נבדוק מה מספרים האתרים הירושלמיים עצמם, ומה מוסיפים לידיעתנו תיאורים מצוירים של הר-הבית ואתריו. כמו בכל עניין חברתי והיסטורי, נראה כיצד אמונות דתיות ואינטרסים פוליטיים, דת רשמית ואמונות עממיות מעורבים זה בזה בתהליך היצירה של ערכים תרבותיים, וניווכח עד כמה היו שלוש הדתות המונותיאיסטיות קרובות זו לזו.
15/04/2012
(המשך…)

הרצאתו של פרופ' ישראל פינקלשטיין, אוניברסיטת תל-אביב. ההרצאה עוסקת ב-20 שנים קריטיות בתולדות עם ישראל הקדום, בין נפילת שומרון בשנת 722 לבין מסע סנחריב מלך אשור על יהודה בשנת 701 לפסה"נ. שנים אלה היו מכריעות בעיצובה של ממלכת יהודה: גל של פליטים ממלכת הצפון הגיעו ליהודה ושינה את הרכבה הדמוגראפי ואת תרבותה לעד. המצב החדש חייב את בית המלוכה והחוגים המקורבים אליו לעצב מחדש את האידיאולוגיה של הממלכה, בראש ובראשונה בקשר למרכזיותה של הבירה ירושלים ושל שושלת בית דוד. כתוצאה מכך רוכז הפולחן בירושלים ונכתבה הגרסה המוקדמת של תולדות מייסדי השושלת דוד ושלמה.
25/12/2005
(המשך…)