‫אוניברסיטה מצולמת » ארכיאולוגיה‬

‫התפשטות אוכלוסיות במהלך האבולוציה האנושית‬

‫university‬ — Mon, 20 May 2013 16:21:22 +0000

מרצה: פרופ' עופר בר יוסף, אוניברסיטת הרווארד, ארצות הברית
דברי פתיחה: פרופ' תמר דיין, המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב
מתוך סדרת הרצאות "בכור המהפכה" של אוניברסיטת תל אביב לזכרו של פרופ' אהרון קציר
19.5.13

‫מי אתה הורדוס? גילויים חדשים מארמונות הורדוס על יהדותו חצר מלכותו‬

‫university‬ — Mon, 20 May 2013 06:22:06 +0000

הרצאתו של פרופ' איל רגב מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל ואריכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.
מתוך יום פתוח ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה שנערך ב-10 במאי 2013 באוניברסיטת בר-אילן.

‫גילוי האש באתר הפרהיסטורי גשר בנות יעקב‬

‫university‬ — Mon, 20 May 2013 06:20:13 +0000

הרצאתה של ד"ר נירה אלפסראון מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל ואריכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.
מתוך יום פתוח ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה שנערך ב-10 במאי 2013 באוניברסיטת בר-אילן.

‫היסטוריה ושינויי אקלים – קורס‬

‫university‬ — Sun, 03 Mar 2013 18:21:10 +0000

סדרת הרצאות של פרופ' רוני אלנבלום במסגרת תכנית 'אבני פינה' של האוניברסיטה העברית.
הקורס יעסוק בהשפעת שינויי האקלים על ההיסטוריה. חלקו הראשון יוקדש לתורות דטרמיניסטיות שהיו מקובלות בעבר ונדחו, להבדלי ההשקפה בין מדעי הטבע והמדעים ההיסטוריים והארכיאולוגיים בעניין חשיבות האקלים בהיסטוריה. בהמשך ננתח את "תקופת החום הימי ביניימית" תקופה ששינויי האקלים שהתרחשו בה ותהליכי הדומינו שבאו בעקבותיהם תועדו בצורה מקיפה הן בתעודות ההיסטורית והן בממצאים הארכאולוגיים התומכים בצורה חד משמעית בעדויות העולות מן העדויות ההיסטוריות. נבחן שאלות כמו טווח ההשפעה של שינוי אקלימי, דרכי ההשפעה של האקלים, משך השינוי ואופיו. הממצאים ייבדקו באירוע אקלימי היסטורי אחר, זה שהתרחש בתקופת המעבר בין הברונזה המאוחרת לתקופת הברזל. גם שם נבחן את טווח ההשפעה של שינויי האקלים, ננתח את התפתחותם ואת תוצאותיהם העולות מן הממצאים הארכאולוגיים.

שיעור 1

‫קווי יסוד לתולדות ישראל בתקופת המקרא‬

‫university‬ — Thu, 17 Jan 2013 12:09:43 +0000

הרצאתו של ד"ר יגאל לוין מהמחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן.
13.11.2012

‫ראשית ממלכת יהודה: ארכאולוגיה, היסטוריה והמסורת המקראית – קורס‬

‫university‬ — Thu, 25 Oct 2012 09:28:53 +0000

קורס במסגרת תכנית "אבני פינה" של האוניברסיטה העברית. מרצה: פרופ' יוסף גרפינקל.
נסקור וננתח את הנתונים השונים הקיימים אודות תהליך הקמת ממלכת יהודה המקראית. כל דיסיפלינה מדעית תיסקר בניפרד, תוך ציון יתרונותיה ומגבלותיה. בתחום הארכיולוגיה יובהרו היבטים הקשורים בחפירות, סקרים, וניתוח ממצאים. בתחום ההיסטוריה יבדקו המקורות השונים מהמזרח הקדום אודות האלף השני והראשון לפני הספירה. בתחום המקרא ייבדקו המסורות הקשורות לראשית תקופת המלוכה, ומה מידת תרומתן לנושא.

הקורס מועבר בסמסטר הנוכחי, שיעורים נוספים יתווספו מעת לעת

שיעור 1

שיעור 2

שיעור 3

שיעור 4

שיעור 5

‫גילויים חדשים על התרבות הפלשתית‬

‫university‬ — Thu, 06 Sep 2012 18:32:00 +0000

הרצאתו של פרופ' אהרון מאיר, במסגרת ערב פתוח של המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה של אוניברסיטת בר-אילן, שנערך ב-19 ביוני 2012.

‫הזהות האתנית הישראלית בתקופת המקרא‬

‫university‬ — Wed, 05 Sep 2012 09:52:41 +0000

הרצאתו של פרופ' אבי פאוסט, במסגרת ערב פתוח של המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה של אוניברסיטת בר-אילן, שנערך ב-19 ביוני 2012.

‫על חזותם של מאובנים הנמצאים ב'מחצית הדרך' אל האדם‬

‫university‬ — Tue, 04 Sep 2012 05:58:55 +0000

הרצאתו של פרופ' יואל רק, אוניברסיטת תל-אביב.
בשנות השבעים של המאה העשרים חל מהפך בדרך בה נתפסה ההיסטוריה האבולוציונית של האדם. תגליות מתחום הביוכימיה ולאחר מכן מתחום הביולוגיה המולקולרית, הצביעו על כך שהשיפנזה, לא רק שהוא-הוא קרובנו המידי, אלא שקרבתו של זה אל האדם גדולה אף מקרבתו אל הגורילה והאורנג אוטנג. קרבה כה הדוקה יש לה, בהכרח, משמעות לגבי אורך הזמן שעבר מאז הפיצול, שכן שני הדברים קשורים בקשר הדוק. תקפותו של "השעון המולקולרי", רעיון שפותח גם הוא באותם ימים, איפשר להציע לראשונה תאריך למועדה של אותה התפצלות; 5-7 מיליון שנה, אירוע שבמונחים גיאולוגיים קרה רק אתמול.
במקביל, הלך רקורד המאובנים וגדל בהתמדה, פרי מאמצים גדולים. מין אחד שנתגלה בצפון אתיופיה, מהווה את גולת הכותרת של תעוד האבולוציה של האדם: אוסתרלופיתקוס אפרנסיס. מין מאובן זה הוא שעטנז מופלא של תכונות האדם והקוף. לאחרונה, לאחר שנתגלתה גם גולגלתו, התברר כי יש בו משום תמיכה מושלמת לא רק ברעיון המקובל של התפתחות האדם מן הקוף, אלא גם אישוש להצעותיהם של הכימאים והביולוגים המולקולריים, הן לגבי קירבתו הגדולה לשימפנזה והן לגבי לוח הזמנים של אירועים אלו. סיפור גילויים של מאובנים אלו (ובמיוחד סיפור מציאתה של הגולגולת ברבדים מהתקופה הקריטית של למעלה משלושה מיליון שנה) ומשמעותם לגבי הידוע לנו כיום על אבולוציית האדם הוא נושאה המרכזי של ההרצאה.
29/11/2010

‫מארכיאולוגיה להיסטוריה‬

‫university‬ — Tue, 19 Jun 2012 10:21:04 +0000

הרצאתו של פרופ' גדעון שלח, החוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים, בנושא "מארכיאולוגיה להיסטוריה: תגליות ארכיאולוגיות ותרומתן לחקר התפתחות הציביליזציה הסינית".
במסגרת יום עיון בנושא "כל אשר מתחת לשמיים": מבט חדש על תולדות סין באוניברסיטה הפתוחה.
17/6/12

‫אור חדש על נקבת השילוח‬

‫university‬ — Wed, 25 Jan 2012 20:37:25 +0000

הרצאתו של פרופ' עמוס פרומקין, ראש המרכז לחקר המערות, המחלקה לגיאוגרפיה, הפקולטה למדעי הרוח, האוניברסיטה העברית בירושלים, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: נקבת השילוח היא אולי המתקן היחיד המוזכר בתנ"ך שכל אחד יכול להיכנס לתוכו. נעשו לאחרונה ניסיונות לערער על זיהוייה המקובל של הנקבה עם מפעל המים של חזקיהו המתואר במקרא. פרופ' פרומקין בוחן את הנושא בעזרת שיטות תיארוך מתקדמות. מאמר בנושא פורסם בכתב העת Nature. כמו כן הוא דן בחידות שטרם נפתרו לחלוטין: מדוע נחצבה הנקבה בפיתולים? וכיצד נפגשו שתי קבוצות החוצבים בבטן ההר מתחת עיר דוד?
פרופ' פרומקין מנתח את מבנה הנקבה לאור תצפיות מפורטות בתוכה, בצרוף נתונים ארכיאולוגיים והיסטוריים ומראה כי החוצבים תיקנו את מסלולם במהלך החציבה בהתאם למידע ולניסיון שצברו וגם בעזרת קשר אקוסטי. כמו כן טוען פרומקין כי לא הייתה מחילה טבעית שקדמה לנקבה החצובה.

‫האבולוציה האנושית‬

‫university‬ — Sun, 19 Jun 2011 18:59:46 +0000

סדרת הרצאות מאת פרופ' יואל רק מהחוג לאנטומיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

1. על אנשים ועל מאובנים

2. לוסי ובני מינו

3. היש חיים לפני לוסי?

4. על ענף התפתחותנו ועל ענפים צדדיים

5. על קרובינו המגושמים

‫היציאה מאפריקה וביטוייה בעמק הירדן העליון‬

‫university‬ — Sun, 19 Jun 2011 17:01:00 +0000

הרצאתה של פרופ' נעמה גורן-ענבר, המכון הארכיאולוגי של האוניברסיטה העברית, על יציאת ההומינידים מאפריקה.

תקציר ההרצאה: היציאה מאפריקה מעלה שאלות רבות המתייחסות להתפתחות המין האנושי. אחת הסוגיות המרכזיות דנה ביכולות ההתאמה של יצורי האנוש (הומינידים) לסביבה שונה מזו שבה התפתחו באפריקה. ביסודה של ההישרדות מונחות יכולות הקיום (תזונה), הטכנולוגיה, המרקם החברתי והתרבות של החבורות הקדומות ב"מסדרון הלבנטיני". בהרצאה יוצגו עדויות בין-תחומיות הזורעות אור על מהותה של הסביבה הקדומה בצפון עמק הירדן – בעמק החולה, ואשר מקורן בחפירות האתר האשלי של גשר בנות-יעקב (לפני כשלושת רבעי מיליון שנה). התאמתם והישרדותם של הקדמונים בעמק הירדן תידון בעזרת שיחזור הנוף, הצמחייה ועולם החי. עיקרי ניתוח הממצאים הפרהיסטוריים לחופו של אגם החולה הקדמון יוצגו ואלו מורים על דגם התיישבות אחיד וממושך בעמק הירדן העליון. מסקנות המחקר מורות על יכולת הישרדות גבוהה ואף מסבירות כיצד ההתאמה לנוף הים – תיכוני הקדום הביאה בעקבותיה להתפשטות מ"המסדרון הלבנטיני" לאזורים גיאוגרפיים אחרים של "העולם העתיק".