הרצאתו של פרופ' יואב יאיר, המחלקה למדעי הטבע והחיים באוניברסיטה הפתוחה, במסגרת מפגש של אגודת בוגרי האוניברסיטה הפתוחה בשיתוף עם סגל האוניברסיטה הפתוחה בנושא "האם עברנו את נקודת האל-חזור בדרך לאסון אקלימי? על אחריות בין דורית, הכחשת אחריות אדם וניסיונות בינלאומיים להתמודדות עם שינויי האקלים"
16/10/2012

הרצאת פתיחת שנה של ד"ר רפי יואלי בפקולטה ארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.
החלום להגיע בטיסה מנקודה אחת לשניה בתוך העיר ותיק כימי התעופה עצמה. בשנות השישים, עם התפתחות כלי טייס בעלי יכולת המראה אנכית החלו להופיע מחקרים שהצביעו על התכנות וכדאיות כלכלית לבסס הפעלת תעבורה אוירית אורבנית בערים. ניצנים ראשונית של תעופה אורבנית החלו להופיע בשנות השבעים אך צמיחתה נעצרה ומאז, למעט מקרים בודדים, לא נעשה כמעט שימוש בתעבורה אוירית כאמצעי נפוץ להעברת אנשים וסחורות למחוז חפצם בסביבה האורבנית. מצב זה צפוי להשתנות בשנים הבאות עקב עלייה מתמדת בצפיפות האוכלוסיה בערים ובכלי הרכב, וכתוצאה מכך – עומס הולך וגובר בעורקי התנועה אשר לא התפתחו בקצב הדרוש כדי להדביק את הגידול בכלי הרכב. תחילת המהפכה נראית כבר בעריה הראשיות של ברזיל סאו-פאולו וריו-דה-ז׳נירו. למהפכה זו מצטרפת כעת התפתחות משמעותית נוספת מתחום כלי הטייס: טכנולוגיה חדשה המאפשרת לפתח ולייצר כלי טייס ממריאים אנכית בעלי מדחפים פנימיים אשר מסוגלים לפעול ב״קניון האורבני״ בבטיחות מירבית, תוך הפחתה ברעש ובעלות התפעול יחסית למסוקים. ההרצאה תסקור בקצרה את ההיסטוריה של התפתחות התעופה בערים, את טכנולוגית כלי הטייס החדשים ואת התנאים המיוחדים הקיימים כיום בברזיל ומדינות מתפתחות אחרות כקטליזטור להתפתחות התעופה האורבנית בעולם.

תכנון תאורה בצורה לא יעילה יכול לגרום לנזקים. המהנדס עופר קרן מחברת נידן מסביר איך ניתן למקם את גופי התאורה בצורה היעילה והנכונה ביותר.
ספטמבר 2012

לאחרונה עוד ועוד מחקרים מוצאים שתאורה מלאכותית בלילה פוגעת בבריאותנו החל בפגיעה בשעון הביולוגי של הגוף וכלה בהיווצרות מחלת הסרטן. פרופ' אברהם חיים, ראש החוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה מסביר.
ספטמבר 2009

מרצה: ד"ר יוסי לשם, במסגרת סדרת ההרצאות "מדע ודעת", אוניברסיטת תל אביב
29.3.12.

חלק ניכר בציבור אינו יודע מהן המשמעויות של שינויי אקלים. המומחים דנים שאלה איך אפשר להסביר לציבור מהם שינויי אקלים ומה צריכים לעשות מקבלי ההחלטות כדי להתמודד עם שינויי האקלים.
משתתפים: ד"ר הניה ברקוביץ, ד"ר נח וולפסון ופרופ' חיים קותיאל
פברואר 2012.

עבודת ועדת ההיגוי לנושא מים. פברואר 2012. בין הנושאים: מוכנות ישראל למשבר אקלים, התמודדות עם נגר עילי, תכנון עירוני ואזורי, הערכות בכנרת, מים אפורים ועוד.

מוכנות ישראל למשבר האקלים: השלכות על משק המים
הממשלה שמה יהבה על התפלת מי ים כפתרון המרכזי להתמודדות עם המצוקה במשק המים, אולם האם אכן מדובר בפתרון היעיל ביותר, או שאולי דווקא הגברת ההשקעה בחינוך ובשימוש יעיל של המים הקיימים עדיף? ד"ר יובל ארבל מעמותת ידידי כדור הארץ מסביר.

הרצאתו של פרופ' נתן פלדור מהאוניברסיטה העברית על ההתחממות הגלובלית מנקודת מבטו של פיזיקאי.
26/1/12.

הרצאתו של פרופ' איתן ששינסקי, במסדרת סדרת הרצאות 'אשנב לרציונאליות' של האוניברסיטה העברית בירושלים.
11/03/2012.
תקציר ההרצאה: מדינת ישראל העניקה זיכיונות ליזמים פרטיים להפקת הכנסות ממשאבי הטבע: גז ונפט, אשלג, פוספטים, מחצבות, מים (בבקבוקים) ועוד. במרבית הזיכיונות לא קבלה המדינה תמורה עבור הענקת הזיכיון אם כי בחלק מן המשאבים הזיכיון קבע חובת תשלום תמלוגים למדינה. עם עליית מחירי המשאבים (בעיקר בגלל הביקוש במדינות כמו סין, הודו ומדינות אסיאתיות נוספות), רווחי הזכיינים עלו באופן דרסטי. האם יש לממשלה, כנאמן של אזרחי ישראל, זכות לשנות את הכללים הפיסקאליים לגבי התשלומים למדינה (ע"י תמלוגים, מסים על רווחי יתר והיטלים אחרים)? התשובה העקרונית והמשפטית היא חיובית אולם יש להתחשב ב"מידתיות" של כל מקרה. חשוב גם להבטיח שליזמים הפרטיים תהיה תשואה נאותה על השקעותיהם תוך לקיחה בחשבון של הסיכונים הכרוכים בהשקעה.
נסקור את דו"ח ועדת ששינסקי, היתרונות והחסרונות של מכשירים פיסקליים שונים והפתרון לגבי מאגרי הגז שהוצע ואומץ בחקיקה ע"י הכנסת.
כארבעים מדינות בעולם הקימו קרנות משאבי טבע (Natural Resource Sovereign Funds), במטרה שההכנסות שמדינה מקבלת יישמרו לדורות העתידיים ויוכלו גם לשמש כביטוח נגד אירועים חיצוניים שליליים. עתה החליטה ממשלת ישראל להקים קרן כזו בארץ.
נסקור, בהסתמך על הנתונים בעולם, את היתרונות והחסרונות של קרנות אלו.

הרצאה של פרופ' דני רבינוביץ, אוניברסיטת תל-אביב, יו"ר ארגון הגג של הארגונים הירוקים
במסגרת יום עיון בנושא 'בין הרס לשימור: הסביבה בצומת מסוכן' שנערך בתאריך 6/4/08

הרצאתו של פרופ' יואל ששון במסגרת סדרת הרצאות 'שומו שמיים' של האוניברסיטה העברית.

ההרצאה מתחילה בדקה 13:40

הרצאתו של פרופ' חזי גילדור, במסגרת סדרת הרצאות 'שומו שמיים' של האוניברסיטה העברית.

תקציר הרצאה:
האקלים בכדור הארץ משתנה ו"מתנדנד" ללא הפסקה. במיליון השנים האחרונות התחוללו על פני כדור הארץ תקופות קרח במחזוריות של כ- 100,000 שנה – שיא תקופת הקרח האחרונה היה לפני כ- 20,000 שנה בלבד. בהרצאה נסקור חלק מדרכי איסוף המידע על האקלים בעבר, גורמים אפשריים לשינויי האקלים ואת חשיבות הבנת שינויי האקלים כדי לשפר את יכולת חיזוי האקלים בעתיד.

ההרצאה מתחילה בדקה 11:30

סדרת הרקטור לעצמאות ישראל לזכרו של פרופ' יהודה איזנברג.

"אמריקניזציה או שבטיות: האופציה האירופית", מר עמנואל הלפרין, הפקולטה למדעי הרוח.
"עצמאות אנרגטית: ההיית או חלמתי חלום?", פרופ' אברהם קריבוס, הפקולטה להנדסה.
"מדיניות החוץ של ישראל במבחן הזמן: המקרה האמריקאי והמקרה הסיני", פרופ' איתמר רבינוביץ, הפקולטה למדעי הרוח, ופרופ' אהרן שי, הפקולטה למדעי הרוח.

נערך באוניברסיטת תל אביב, בתאריך 5.5.10

ידוע לכל כי אקלים כדור-הארץ אינו קבוע, אולם מה הגורמים לשינויים אלו? על סקאלות זמן ארוכות ברור כי אין יד האדם אשמה. פרופ' ניר שביב בוחן את העדויות השונות למקור שינויי האקלים ומראה כי אחד מהגורמים החשובים הוא פעילות השמש המשתנה.

ההרצאה מתחילה בדקה 12:30

רוג'ר סוויד, יועץ איכות סביבה והערכות סיכונים, מדבר על מהי הערכת סיכונים, איך מבצעים אותה ועל המרחק של האוכולוסיה האזרחית מאזורים מסוכנים.

אם צריכים להיות מרחקי הפרדה בין אזורים תעשייתיים לאזורים אזרחיים? יהודה ארד, סמנכ"ל בטיחות ואיכות סביבה בחברת טבע מדבר על פיתוח תרבות של איכות סביבה ועל החשיבות של שיתוף פעולה של התעשיה והרשויות המקומיות בנושא זה.