הרצאתה של ד"ר ענבל גושן, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
מחלות נוירופסיכיאטריות (כגון דיכאון, PTSD, אוטיזם, סכיזופרניה…) מאובחנות בכחצי מיליארד אנשים בעולם ומשפיעות בעקיפין על רבים יותר. מחלות אלו מתווכות על ידי מנגנונים מורכבים, ולעתים חופפים, וגם לאחר עשורים של מחקר, לרובן לא קיים טיפול רפואי יעיל.
ההרצאה תעסוק בשיטות מהפכניות המשולבות בשנים האחרונות במחקר המדעי המוח, והפוטנציאל הגלום בהן לפריצות דרך מדעיות הנוגעות להפרעות נוירופסיכיאטריות שונות:
- אופטוגנטיקה הינה שיטה המשתמשת בחלבונים רגישים לאור ממקור מיקרוביאלי להפעלה או שיתוק של אוכלוסיות תאים ייחודיות במוח בזמן אמת. שיטה זו מאפשרת לראשונה להצביע באופן סיבתי על תרומתם של סוגי תאים שונים באזורי מוח מובחנים להתנהגויות מורכבות.
- בסוף ההרצאה תוצג שיטה חדשה (CLARITY) שפורסמה בחודשים האחרונים להדמיה אנטומית תלת-ממדית של מוחות שלמים, ויידונו דרכים בהן תוכל שיטה זו לתרום אף היא להבנת המנגנונים המורכבים העומדים בבסיס הפרעות נוירופסיכיאטריות שונות.
03/11/2013

הרצאתו של פרופ' עודד שוסיוב, במסגרת אירועי 'איינשטיין בעזה' באוניברסיטה העברית.
01/11/2013

הרצאתה של פרופ' אראלה חוברס, במסגרת אירועי 'איינשטיין בעזה' – הרצאות של מיטב המרצים באוניברסיטה העברית והופעות חיות
01/11/2013

הרצאתה של פרופ' רחל אליאור, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
החלומות בעולם העתיק נחשבו למקור ידע מקודש, מהימן ובעל סמכות אשר מקורו בגילוי אלוהי מחוץ לישותו של החולם. החלומות נתפסו בדרך כלל כאמצעי תקשורת ראשון במעלה עם עולמות עליונים וכגילוי של עובדות אובייקטיביות בעלות משמעות עמוקה, העשוי לגלות לחולם את הצפון לו בעתיד ולחשוף בפניו אירועים בעלי חשיבות מכרעת לעתידו ולעתיד משפחתו, הקשורים בממד אלוהי נעלם ובהיסטוריה ידועה מראש.
לעומת זאת במציאות המודרנית יוחד לחלומות מקום מרכזי בהבנת ההתנהגות האנושית, מאחר שהחלום נתפס כמשקף את חייו הפנימיים של החולם ולא את העולם שמעבר לו. החלום, כידוע, נחשב בעידן המודרני כרב משמעות בחשיפת עברו של החולם ובגילוי העצמי הנחשף בחלום.
ההרצאה תעסוק בחלומות המשקפים מרחבי תודעה המתרקמים מעבר לגבולות הנודעים בעולם החושים, ובדרך בה הפרשנות התרבותית של תופעות אלה, שנוצרה בעולם המסורתי מהעת העתיקה ועד לראשית העידן המודרני, עשתה שימוש יוצר בחלומות, מכאן, ובדיבוקים, מכאן, בהרחבת מממדי הידע ואופקי התודעה הפתוחים בפני בן אנוש. אופקים חדשים אלה, אשר גילו לחולמים ידע בעל משמעות על העתיד (חלום), או חשפו סודות נסתרים מן העבר (דיבוק) היו תלויים בפריצת גבולות הזמן והמקום, הנפתחים בפני בן אנוש בעולם החלומות, המגלה את העתיד, בפני החולם המאמין במקורו האלוהי של החלום, ובעולם המתים, החושף את סודות העבר המושתק, בפני אחוז הדיבוק ושומעי דברו.
לצד העיון בהבדל בין תופעת החלום בעולם העתיק שלכאורה מתרכזת בראש וראשונה בחשיפת העתיד או האלוהי או הנעלם, לבין התפישה הפרוידיאנית הרואה בחלום כלי להגיע לחשיפת העבר או העצמי, נדון בממד הזמן הייחודי לחוויית הלא מודע, המעמיד בפנינו זמניות אחרת שאיננה כפופה לחוקיות הרגילה של העבר, ההווה והעתיד, המשותפת לחולמים ולאחוזי דיבוק.
הדיבוק, בדומה לחלום הפורץ את גבולות הזמן והמקום ביחס לעתיד, הוא תופעה החוצה את גבולות הזמן והמקום ביחס לעבר, שכן דיבוק הוא הפרעה שבה מתרחשת פלישה של העבר, בדמות קול מעולם המתים, להווה חסר שליטה, שבו רוח מת (קול זר) משתלטת על אדם חי (גוף מוכר) ומדברת מגרונו בשם עולם המתים, על הנסתר מידיעת החיים.
ההרצאה תעסוק במידע הנגלה בדברי חולמים ואחוזי דיבוק, שמן הנמנע להתווכח עמו, ובמשמעותו ההיסטורית בהקשרים תרבותיים שונים.

סדרת הרצאות של ד"ר מיכל לוטם במסגרת הרצאות 'אבני פינה' של האוניברסיטה העברית.

שיעור 1 – שימוש במערכת החיסון לטיפול בסרטן

הרצאתו של פרופ' עידן שגב במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
לפני מספר שבועות התחיל פרויקט חקר המוח הגדול בעולם "פרויקט מוח האדם". בבסיסו ההנחה שעל מנת להתקדם בהבנת המוח ובמציאת פתרון למצוקותיו, עלינו לרכז את כל הידוע עליו ולבנות, על בסיס זה, מודל ממוחשב של המוח. במסגרת הפרויקט מוצעת פלטפורמה חדשה לחקר המוח ובמסגרתה גם נסיון ללמוד מהמוח כיצד לבנות את דור העתיד של מחשבי העל.
ההרצאה תתאר את פרויקט מוח האדם ומיזמים אחרים גדולי-מימדים שהוכרזו אף הם לאחרונה.
20/10/2013

סדרת הרצאות של ד"ר אן סעדה-רייך במסגרת הרצאות 'אבני פינה' של האוניברסיטה העברית.
קורס נלמד את באופן פשוט ובהיר העקרונות תורשת האדם, המבנה וביטוי גנים תוך כדי הסבר על שיטות אנליטיות. נעסוק ביתר בהרחבה , בהבנת בסיס המולקולרי של (כמה) מחלות תורשתיות תוך כדי התייחסות סוגיות אתיות שונות. קורס בסיסי זה בהחלט מיועד גם למי שטרם נתקלו במושגים מדעיים בסיסיים. (סילבוס)

שיעור 1

סדרת הרצאות של פרופ' מיכאל ברנדיס במסגרת הרצאות 'אבני פינה' של האוניברסיטה העברית.
הקורס יעסוק בסוגיות מרכזיות של הביולוגיה התאית והגנטיקה המולקולרית. (סילבוס)

שיעור 1

הרצאתו של מר שלומי גבאי, מנכ"ל IKEA ישראל, בנושא אסטרטגיה וסוגיות ניהול, במסגרת סדרת הרצאות 'פגוש את המנכ"ל" של האוניברסיטה העברית.
ההרצאה התקיימה בקמפוס הר-הצופים בתאריך 4.6.13

הרצאתו של פרופ' אלכסנדר ויינשטיין, המכון למדעי הצמח וגנטיקה, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, האוניברסיטה העברית בירושלים במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: האוכלוסייה האנושית הגדלה מכלה במהירות את אספקת המזון העולמית וכך לא נוכל להוסיף ולהסתמך אך ורק על חקלאות מסורתית.
בעזרת שילוב של גישות מדעיות ממגוון תחומים יחד עם ביוטכנולוגיה נוכל לפתוח אופקים חדשים עבור העולם המתפתח.
בהרצאה זו אדגים כיצד חקר ריח הורדים הוביל לפיתוח שמרים המשמשים להכנת יינות משובחים, שבתורם אפשרו לנו להגות אסטרטגיות להפיכת צמחי טבק לבתי חרושת ביולוגים לייצור תרופה נוגדת מלריה.
12/05/2013

הרצאתה של פרופ' חנה אנגלברג-קולקה, המכון למחקר רפואי ישראל-קנדה, המחלקה למיקרוביולוגיה וגנטיקה מולקולרית, בית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. ההרצאה במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: מקובל לחשוב כי החיידקים הינם יצורים חד-תאיים. ואכן כך הם נראים כאשר מסתכלים עליהם במיקרוסקופ. בהרצאה זו, תובאנה ראיות כי לאוכלוסיית החיידקים ישנן תכונות רב-תאיות. הדגש יושם על שתי תכונות שהתגלו במעבדתנו:
• יכולת תקשורת בין חיידקים.
• קיומן של שתי מערכות מוות מתוכנת בחיידקים.
מערכת מוות מתוכנתת אחת מכונה mazEF, היא ייחודית לחיידקים ומהווה מערכת בקרת-על (שתתואר "כמוח החיידקי"), למוות, חיים ולהתנהגות רב-תאית של אוכלוסיית החיידקים.
מערכת המוות השנייה מכונה ALD, היא דומה למערכת המוות המתוכנת המצויה בתאים עילאיים ומהווה מערכת גיבוי ל-mazEF.
יוצע כי קיומן של שתי מערכות מוות מתוכנתות אלה יכולות לשמש מודל לשמירת התנהגות אלטרואיסטית.

מרצה: פרופ' שאול הוכשטיין
בעקבות המחקר של מבנה מערכת הראייה וההכרה בקיומן של אשליות אופטיות וטעויות ראייה, אנו למדים כי הרבה ממה שאנו חושבים שאנו רואים מקורו בעצם בדמיוננו. כיום אנו יודעים גם כי התפיסה הראייתית מסתמכת על הנחות סובייקטיביות הנובעות מזיכרונות העבר ומציפיות לקראת העתיד.
פרופ' שאול הוכשטיין, מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח, מכון סילברמן למדעי החיים, האוניברסיטה העברית, כהן עד לאחרונה כראש המכון הלאומי לפסיכוביולוגיה בישראל.

הרצאה של ד"ר בינימין מוזס, רופא פנימי ואפידמיולוג קליני, במסגרת יום העיון בחינוך רפואי בביה"ס לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה
18.2.13

http://youtu.be/kZnwyZeKkr8

מהפכה מתחוללת בעולם הספר, עם המעבר לפורמט הדיגיטלי ולאינטרנט. ממדיה והשלכותיה התרבותיות, החברתיות והפוליטיות, שרק את חלקן ניתן לאמוד ולשער בשלב הזה, מזכירות את מהפכת המדיה שבאה עם המצאת הדפוס בראשית העת החדשה. בעולם כתבי היד מתבטאת המהפכה בראש ובראשונה בכך שיותר ויותר עותקים נסרקים, מועלים לרשת ובחלקם, אם מתאפשרת גישה חופשית, נחשפים כך לראשונה לציבור הרחב. לאחרונה מתקדמת מהפכה
הדיגיטלית צעד נוסף ומייצרת ארגז כלים לעבודה עם כתב היד בפורמט הדיגיטלי. במהלך הסדנה, לאחר סקירה כללית של פיתוחים בתחום הכלים הדיגיטליים לחקר כתבי יד והצגה של מספר כלים וחידושים בארץ, נקיים דיון בשאלות הנוגעות לאופן בו עשויים המחשב והאינטרנט לשנות את פרקטיקות המחקר והלימוד של כתבי יד עבריים.
6/2/2013

מושב פתיחה

פרופ' עידן שגב, מהמכון למדעי החיים, משוחח על השאלות הגדולות בחקר המוח ויציג את פרויקט מוח האדם HBP) Human Brain Project) שזכה בעת האחרונה בתמיכה של מיליארד אירו מהאיחוד האירופי למשך עשר שנים.
ההרצאה ניתנה במוזיאון המדע בירושלים במסגרת אירועי "פרופ' בנעלי בית 2" של האוניברסיטה העברית.
המיזם "פרופ' בנעלי בית" שנערך זו השנה השנייה ברציפות, מתקיים במסגרת אירועי "מדע בעם" – יזמת משרד המדע והטכנולוגיה, ביום המדע הלאומי המצוין ב-14 במרץ 2013.
מטרת האירוע ליצור מפגש אישי בין חוקרי האוניברסיטה העברית לקהילה הירושלמית בדירות פרטיות, במעונות הסטודנטים ובכמה מוסדות ציבור בעיר.
14/3/2013

הרצאתו של פרופ' נסים גרתי, מכון קזאלי לכימיה יישומית, הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, האוניברסיטה העברית במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
ההרצאה תעסוק בהצגת התפיסה הבריאותית המודרנית, מקום המזון שאנו צורכים והקשר שלו להתפתחותן של מחלות שונות:
• יוסברו ההקשרים של החסרים הנוצרים במרכיבי מזון חיוניים בגופנו כתוצאה מאכילה לא מאוזנת ומזון תעשייתי.
• יעשה דיון מדוע יש צורך ומתי בתוספות בריאות בצורת טבליות או קפסולות.
• יובהרו מושגים כמו: Food Supplements, Nutraceuticals.
• יוצגו מספר תוספי בריאות חיוניים לעומת אלו שהיצרנים מנסים לשכנע אותנו לצרוך בלא סיבה מספקת.
• תידון השאלה מתי תוסף כלשהו ימצא מועיל ומתי יש לבחון היטב את אמינותו, תיפקדו וביעור הסכנות הכרוכות מתוספים המוגדרים כתוצרי מיצוי.
• יוסבר הקשר בין תוצאות מחקרים אפידמולוגים לביולוגיים ופיזיולוגים.
• יעשה דיון סביב השאלה מה הקשר בין תוספי מזון נתמכי מחקר מדעי אמיתי ואמין לאחיזת עיניים או אשליה.
• יודגם תפקידן של רשויות הבריאות בארץ ובעולם בהקשר הרגולטורי לאישורים ואיסורים ויודגם מדוע יש המתייאשים מנטילת תוספי בריאות.
לבסוף תשאל השאלה המשמעותית ביותר "אז איך נדע"?
10/03/2013

סדרת הרצאות של פרופ' חנוך גוטפרוינד במסגרת תכנית 'אבני פינה' של האוניברסיטה העברית.
הקורס יעסוק במושגים בסיסיים של המכניקה (כמו מסה ותנועה, כוח ואנרגיה, חוקי ניוטון,תורת הכבידה…), של חשמל ומגנטיות (כמו שדות אלקטרומגנטיים, קרינה אלקטרומגנטית, מהות האור, …) ושל התרמודינאמיקה (טמפרטורה, חום ואנטרופיה, חוקי התרמודינמיקה, תורת הגזים הקינטית, מושגים במכניקה סטטיסטית….). הקורס יהווה מסע היסטורי של רעיונות, תפישות עולם וויכוחים גדולים. הוא יבהיר את הקשיים והסתירות של הפיסיקה הקלאסית בשלהי המאה התשע-עשרה וראשית המאה העשרים. הפרק האחרון יראה כיצד איינשטיין יישב את כל הקשיים והסתירות האלה והניח את היסודות לפיסיקה המודרנית.

שיעור 1

סדרת הרצאות של פרופ' רוני אלנבלום במסגרת תכנית 'אבני פינה' של האוניברסיטה העברית.
הקורס יעסוק בהשפעת שינויי האקלים על ההיסטוריה. חלקו הראשון יוקדש לתורות דטרמיניסטיות שהיו מקובלות בעבר ונדחו, להבדלי ההשקפה בין מדעי הטבע והמדעים ההיסטוריים והארכיאולוגיים בעניין חשיבות האקלים בהיסטוריה. בהמשך ננתח את "תקופת החום הימי ביניימית" תקופה ששינויי האקלים שהתרחשו בה ותהליכי הדומינו שבאו בעקבותיהם תועדו בצורה מקיפה הן בתעודות ההיסטורית והן בממצאים הארכאולוגיים התומכים בצורה חד משמעית בעדויות העולות מן העדויות ההיסטוריות. נבחן שאלות כמו טווח ההשפעה של שינוי אקלימי, דרכי ההשפעה של האקלים, משך השינוי ואופיו. הממצאים ייבדקו באירוע אקלימי היסטורי אחר, זה שהתרחש בתקופת המעבר בין הברונזה המאוחרת לתקופת הברזל. גם שם נבחן את טווח ההשפעה של שינויי האקלים, ננתח את התפתחותם ואת תוצאותיהם העולות מן הממצאים הארכאולוגיים.

שיעור 1

הרצאתו של פרופ' אלי פיקרסקי, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
ההרצאה תעסוק בשינויים שחלו בהבנתנו את מחלת הסרטן לצורותיה השונות. נתאר את ההיסטוריה שהביאה לתובנות הקיימות היום, את השינויים בדרכי ההסתכלות על המחלה ובגישות הטיפוליות. יוצגו ההישגים במחקר הסרטן בעידן המהפכה הגנומית, התרומה של מחקר בבעלי חיים מהונדסים גנטית, וההבדל בין תרופות מהדור הישן לתרופות החדשות. נלמד כיצד החזון שגובש בתחילת המאה הקודמת מתחיל היום להפוך למציאות שמשנה את דרך הטיפול בחולים ועשויה לשנות את התייחסותנו למחלה נפוצה זו.
17/2/2013

הרצאתה של פרופ' מרטה וינשטוק-רוזין, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית
תקציר: דחף בלתי נשלט במהלך ההיריון יכול להאט התפתחות הוולד ולגרום לשינויים בהתנהגותו. מחקרים בחיות ניסוי סייעו להבחין בין גורמים גנטיים לבין גורמים סביבתיים באם המשפיעים בקביעת דפוסי ההתנהגות של הצאצאים. נמצא שהפרעה מתרחשת בוויסות מערכת התגובה העוברית למצבי דחק (ציר היפותלמוס-היפופיזה-אדרנל) כאשר הורמוני הדחק, קורטיזול ואדרנלין, מגיעים למוחו בשלבים קריטיים בהתפתחותו. הורמונים אלה אחראיים לשינויים מבניים ותפקודיים בקליפת המוח ובמערכת הלימבית וגורמים לקשיי התמודדות במצבי לחץ במהלך החיים. דחק טרום-לידתי גם גורם להפרעה קוגניטיבית בריכוז ובלמידה, להתנהגות אנטי-חברתית, לחרדה ולדיכאון.
ממצאים אלה אמורים להצביע על הדרכים לטיפול.
03/02/2013

הרצאתו של פרופ' אבי שמחון, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
חלקה הראשון של ההרצאה יציג את השינויים הכלכליים הדרמטיים שמדינת ישראל עברה במהלך קיומה ובמיוחד בשלושים השנים האחרונות.
בחלקה השני תידון השאלה כיצד זה שלמרות אותם שינויים נישמר הפער ביננו לבין העולם המפותח.
בחלק השלישי יוצעו מספר תשובות לשאלה.
27/01/2013

הרצאתו של פרופ' איל וינטר, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: ההרצאה תעסוק בספר "רגשות רציונליים" שיצא לאור בסתיו בהוצאת זמורה ביתן. נעסוק בקשר בין המערכת הרגשית שלנו לזו הרציונלית והשלכות קשר זה על מגוון סוגיות מתחום הכלכלה והחברה. כדוגמא לקשר זה נתמקד בתופעת הנתינה והאמפטיה. בהקשר זה נשאל מה ההבדל בין תועלות חומריות לתועלות נפשיות ורוחניות? מהו אלטרואיזם? כיצד משרתים הנתינה והאלטרואיזם את האינטרס האישי (החומרי (שלנו? נעסוק בדוגמאות לנתינה בקרב בעלי חיים. נספר על "הורמון האהבה" האוקסיטוצין ותפקידו האבולוציוני ונסכם במספר תובנות הקשורות למדניות רווחה ולמחאה החברתית.
13.1.2013

הרצאתו של פרופ' מיכה ספירא, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: הפוטנציאל הטמון בחיבור ישיר בין מוח למכונה מצית את דמיוננו מזה עשורים. כיום בעידן הטכנולוגיות המתקדמות בתחום המחשבים, הרובוטיקה והנוירו-ביולוגיה קל לדמיין:
* כיצד ניתן להחליף אברים פגועים כגון עניים בהתקנים אלקטרוניים.
* לאחות אזורים שנפגעו בחוט השדרה והמוח וע"י כך לתקן שיתוק.
* כיצד לחבר למוחו של משותק התקנים שיקלטו גלי מוח וישדרו אותם לרובוטים שיבצעו פעילויות חיוניות ב"שם המשותק".
הדמיון לא פוסח כמובן על היתרונות והעניין הרב שמעוררת האפשרות ליצור מחשבים היברידיים שמנצלים את יתרון המהירות של התקני סיליקון והיצירתיות של המוח.
המרחק בין הדמיון והמציאות בתחום זה הולך ומצטמצם אך עדיין קיימות שאלות בסיסיות וטכנולוגיות לא פתורות. מדובר בעיקר בקושי ליצור ממשק יעיל בין שני עולמות שנבראו ע"י ישויות שונות, בעזרת תהליכים בלתי תלויים, על צירי זמן שונים, תוך שימוש בתהליכים פיזיקאליים וכימיים שאינם מתיישבים זה עם זו: עולם החי (יציר הבריאה או האבולוציה) ועולם הסיליקון (יציר האדם).
בהרצאה יוצגו הסוגיות המדעיות והקשיים הטכנולוגיים העומדים בפנינו ביצירת ממשק אפקטיבי, אמין והדיר בין נוירונים (תאי עצב) ובין התקנים אלקטרוניים ומה צופן העתיד.
06/01/2013

הרצאתה של פרופ' רחל אליאור, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: ההרצאה תעסוק בנסיבות ההיסטוריות המשבריות שהביאו לצמיחת השבתאות בשליש האחרון של המאה השבע-עשרה, ולצמיחת החסידות בשליש השני של המאה השמונה-עשרה ובמקומה המכריע של הקבלה המשיחית בהתפשטות תנועות אלה. הדיון יכלול הערכה חדשה על יחסי שבתאים ומתנגדים לאור המשיחיות הקבלית השבתאית והארה חדשה על יחסי חסידים ומתנגדים לאור החשד בשבתאות שהטיחו המתנגדים המחרימים בחסידים המוחרמים. עוד תוצע זווית ראייה חדשה על המניעים שעמדו מאחורי החרמות שהטילה ההנהגה הרבנית הנודעת בשם מתנגדים, על חוגי המקובלים-השבתאים והחסידים במאה השמונה-עשרה.
ההרצאה תעסוק בבעש"ט ובבני דורו שעמדו במוקד המחלוקת במאה השמונה-עשרה: ברוכיה רוסו, ר' נחמיה חיון, ר' לייב פרוסניץ, ר' יהונתן אייבשיץ, ר' יעקב יהושע פאלק, ר' יעקב עמדן, ר' חיים רפפורט, יעקב פראנק ומנהיגי ועד ארבע ארצות ר' יצחק מביאלי, ר' אברהם יוסקעס מליסא, ר' אברהם הכהן מזאמושט וברוך בן דוד מביאלי.
30/12/2012

הרצאתה של פרופ' מארן נייהוף, האוניברסיטה העברית בירושלים

הרצאתו של פרופ' רון עופרי במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
למה הכלב שלי לא רואה טלוויזיה? למי יש ראיה טובה יותר, לסוס או לחתול?

הרצאתו של פרופ' אייל קמחי במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
משבר מחירי המזון נובע מגורמי ביקוש ומגורמי היצע. קצב הגידול בביקוש הואץ בשנים האחרונות עקב שינוי בהרגלי הצריכה של אוכלוסיית המדינות המתפתחות הצומחות ועקב הזינוק ביצור דלקים ביולוגיים.
הגידול בהיצע לא הדביק את הגידול בביקוש עקב תהליכים ארוכי טווח ועקב אסונות טבע והתייקרות התשומות לחקלאות ובמיוחד האנרגיה. עליית המחירים הואצה בגלל מדיניות של הגנה על צרכנים במדינות המייצאות גרעינים ובגלל פעילות ספקולטיבית בשוקי הסחורות העתידיות.
הפתרון בטווח הארוך הוא בעידוד היצור החקלאי, ובעיקר במדינות מתפתחות, באמצעות שילוב של השקעה בתשתיות ובטכנולוגיה ומדיניות סחר מתאימה.
25/11/2012

הרצאתו של פרופ' עודד שוסיוב במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
צמחים ובעלי חיים מתפקדים לעיתים באופן מעורר השתאות, למשל, יכולת הקפיצה לגובה המרשימה של הפרעוש פי 400 מגובהו, או חוזקו המדהים של קור העכביש שאם ניתן היה לייצר ממנו חבל בעובי עיפרון בלבד היה מסוגל לעצור מטוס ג'מבו במעופו.
מדע החומרים המשלב הנדסה גנטית וננוטכנולוגיה מאפשר לנו היום לחקות את מערכות ייצור החומרים המופלאים האלו בטבע ולייצר אותם בכמויות גדולות לשימוש האדם ברפואה, ספורט, תעופה וחלל.
18/11/12

הרצאתו של פרופ' יורם בילו במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית
תקציר: ההתלהבות המשיחית שעורר רבי מנחם מנדל שניאורסון (1902- 1994), האדמו"ר השביעי הכריזמטי של תנועת חב"ד, לא שככה עם פטירתו. במוקד מחקרי ניצבים החסידים המכונים משיחיסטים, המאמינים כי הרבי, מלך המשיח, חי וקיים בביתו שבברוקלין וכי התגלותו צפויה בקרוב ממש.
בהרצאתי אציג את ערכת הכלים התרבותית, הצומחת מתוך האקולוגיה המשיחית בחב"ד, המאפשרת לחסידים לכתוב לרבי, לחוש בקרבתו ואף לראות אותו מדי פעם. אנסה להראות כיצד השילוב של טכנולוגיה ויזואלית מתוחכמת עם תורה מיסטית מאפשר להנכיח רבי וירטואלי, נגיש, נראה ורב-ייצוגים.
בצד היתרונות, אעמוד גם על הסכנות לאחדות התנועה הטמונות ברבי וירטואלי ומבוזר.
11/11/2012

מרצה: פרופ' רוני אלנבלום
הקורס יעסוק במקביל בשני תחומים:
א. בהתפתחות הערים באירופה החל משלהי העת העתיקה ועד לתקופת הרנסנס תוך בחינה מדוקדקת של ההתפתחות האורבנית בערים כמו: ארל, ונציה, פריז, פירנצה, פיזה, לוקה קונסטנטינופוליס ערי איבריה וקלן ויצביע על מאפיינים משותפים לכל הערים ועל מאפיינים שאינם משותפים להן.
ב. במקביל נבחן את התפתחות התפישה של "ימי ביניים" ו"העיר הימי ביניימית" כפי שהם משתקפים בכתיבה ההיסטורית וההיסטוריוגרפית מאז תקופת הרנסנס (פטררקה, תומאס מורוס ומקיאוולי), בכתיבתם של אדוארד גיבון, הנרי פירן ומקס וובר ואת ההשלכות שהיו לכתיבה זאת על תפיסת העיר "המערבית" ולעומת "העיר המזרחית".

הקורס מועבר בסמסטר הנוכחי. הרצאות יתווספו מעת לעת.

קישור לקורס משנה"ל תשע"א

שיעור 1