‫אוניברסיטה מצולמת » ביולוגיה‬

‫אבולוציה בזוגות: יחסי גומלין בין וירוסים וחיידקים בים‬

‫university‬ — Tue, 12 Nov 2013 06:08:02 +0000

הרצאתה של פרופ' דבי לינדל, הפקולטה לביולוגיה, הטכניון
1. תפקידם האקולוגי של וירוסים בים
2. מעבר גנים אופקי בין חיידקים ווירוסים
3. ברירה טבעית של חיידקים עמידים להדבקה וירלית
18.3.2013

‫סודות הגנום האנושי (קורס)‬

‫university‬ — Sat, 26 Oct 2013 18:56:14 +0000

סדרת הרצאות של ד"ר אן סעדה-רייך במסגרת הרצאות 'אבני פינה' של האוניברסיטה העברית.
קורס נלמד את באופן פשוט ובהיר העקרונות תורשת האדם, המבנה וביטוי גנים תוך כדי הסבר על שיטות אנליטיות. נעסוק ביתר בהרחבה , בהבנת בסיס המולקולרי של (כמה) מחלות תורשתיות תוך כדי התייחסות סוגיות אתיות שונות. קורס בסיסי זה בהחלט מיועד גם למי שטרם נתקלו במושגים מדעיים בסיסיים. (סילבוס)

שיעור 1

שיעור 2

שיעור 3

שיעור 4

‫כל הביולוגיה על רגל אחת (קורס)‬

‫university‬ — Sat, 26 Oct 2013 18:52:43 +0000

סדרת הרצאות של פרופ' מיכאל ברנדיס במסגרת הרצאות 'אבני פינה' של האוניברסיטה העברית.
הקורס יעסוק בסוגיות מרכזיות של הביולוגיה התאית והגנטיקה המולקולרית. (סילבוס)

שיעור 1

שיעור 2

שיעור 3

שיעור 4

‫החקלאות הביולוגית-אורגנית: חזון והגשמתו המעשית‬

‫university‬ — Wed, 26 Jun 2013 07:00:30 +0000

החקלאות הביולוגית-אורגנית: חזון והגשמתו המעשית, הרצאתו של מריו משה לוי מחלוצי החקלאות האורגנית בישראל ומקבל התואר "דוקטור לשם כבוד" לשנת תשע"ג.
ההרצאה התקיימה במסגרת מושב חבר הנאמנים ב-12 במאי 2013, אוניברסיטת בר-אילן.

‫הנדסת גנים: מניחוח הפרח, דרך היין ועד לתרופה למלריה‬

‫university‬ — Sun, 26 May 2013 06:00:17 +0000

הרצאתו של פרופ' אלכסנדר ויינשטיין, המכון למדעי הצמח וגנטיקה, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, האוניברסיטה העברית בירושלים במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: האוכלוסייה האנושית הגדלה מכלה במהירות את אספקת המזון העולמית וכך לא נוכל להוסיף ולהסתמך אך ורק על חקלאות מסורתית.
בעזרת שילוב של גישות מדעיות ממגוון תחומים יחד עם ביוטכנולוגיה נוכל לפתוח אופקים חדשים עבור העולם המתפתח.
בהרצאה זו אדגים כיצד חקר ריח הורדים הוביל לפיתוח שמרים המשמשים להכנת יינות משובחים, שבתורם אפשרו לנו להגות אסטרטגיות להפיכת צמחי טבק לבתי חרושת ביולוגים לייצור תרופה נוגדת מלריה.
12/05/2013

‫מה הוא המוח החיידקי?‬

‫university‬ — Sun, 26 May 2013 05:57:04 +0000

הרצאתה של פרופ' חנה אנגלברג-קולקה, המכון למחקר רפואי ישראל-קנדה, המחלקה למיקרוביולוגיה וגנטיקה מולקולרית, בית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. ההרצאה במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: מקובל לחשוב כי החיידקים הינם יצורים חד-תאיים. ואכן כך הם נראים כאשר מסתכלים עליהם במיקרוסקופ. בהרצאה זו, תובאנה ראיות כי לאוכלוסיית החיידקים ישנן תכונות רב-תאיות. הדגש יושם על שתי תכונות שהתגלו במעבדתנו:
• יכולת תקשורת בין חיידקים.
• קיומן של שתי מערכות מוות מתוכנת בחיידקים.
מערכת מוות מתוכנתת אחת מכונה mazEF, היא ייחודית לחיידקים ומהווה מערכת בקרת-על (שתתואר "כמוח החיידקי"), למוות, חיים ולהתנהגות רב-תאית של אוכלוסיית החיידקים.
מערכת המוות השנייה מכונה ALD, היא דומה למערכת המוות המתוכנת המצויה בתאים עילאיים ומהווה מערכת גיבוי ל-mazEF.
יוצע כי קיומן של שתי מערכות מוות מתוכנתות אלה יכולות לשמש מודל לשמירת התנהגות אלטרואיסטית.

‫ננו-טכנולוגיה למחקר גנטי – מיפוי אופטי של כרומוזומים בודדים‬

‫university‬ — Mon, 20 May 2013 06:44:33 +0000

מרצה: ד"ר יובל אבנשטיין
מתוך סדרת ההרצאות "בצהרי היום" של אוניברסיטת תל-אביב.

‫הגנום האנושי ורפואת העתיד‬

‫university‬ — Mon, 20 May 2013 06:15:24 +0000

הרצאתו של ד"ר נועם שומרון, מנהל היחידה לגנומיקה יישומית באונ' ת"א, במסגרת הרצאות WIZE.
ההרצאה נערכה בסטורג'
4.5.2013

‫מיזמי האפיגנום: עוד מפתחות קסמים?‬

‫university‬ — Wed, 17 Apr 2013 19:11:59 +0000

הרצאתה של פרופ' חוה יבלונקה, המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן, אוניברסיטת תל-אביב, במסגרת יום עיון בנושא "עשור למיזם הגנום" : הישגים מדעיים בצד השלכות חברתיות ואתיות – מה הלאה?
3/4/2013

‫המחשב הביולוגי: חדשנות בעולם המִחשוּב‬

‫university‬ — Thu, 21 Feb 2013 10:34:22 +0000

הרצאתו של ד"ר תום רן ,מכון ויצמן למדע.
מסגרת כנס"האדם הלומד בעידן הטכנולוגי" לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה ע"ש צ'ייס 19-20.2.2013

‫ראיה בעולם החי‬

‫university‬ — Mon, 10 Dec 2012 09:17:53 +0000

הרצאתו של פרופ' רון עופרי במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
למה הכלב שלי לא רואה טלוויזיה? למי יש ראיה טובה יותר, לסוס או לחתול?

‫ביומימטיקה – חומרי העתיד‬

‫university‬ — Thu, 22 Nov 2012 19:34:40 +0000

הרצאתו של פרופ' עודד שוסיוב במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
צמחים ובעלי חיים מתפקדים לעיתים באופן מעורר השתאות, למשל, יכולת הקפיצה לגובה המרשימה של הפרעוש פי 400 מגובהו, או חוזקו המדהים של קור העכביש שאם ניתן היה לייצר ממנו חבל בעובי עיפרון בלבד היה מסוגל לעצור מטוס ג'מבו במעופו.
מדע החומרים המשלב הנדסה גנטית וננוטכנולוגיה מאפשר לנו היום לחקות את מערכות ייצור החומרים המופלאים האלו בטבע ולייצר אותם בכמויות גדולות לשימוש האדם ברפואה, ספורט, תעופה וחלל.
18/11/12

‫השתקת הגנים‬

‫university‬ — Tue, 28 Aug 2012 19:41:35 +0000

הרצאתו של פרופ' חיים סידר במסגרת סדרת הרצאות 'תגליות מדעיות', הטכניון, 2012.
מי מבקר את המידע הגנטי שלנו?
איך מתפתח אדם שלם מתא אחד?
האם הסביבה משפיעה על הגנים שלנו?

‫כיצד התא חושב?‬

‫university‬ — Mon, 27 Aug 2012 17:41:23 +0000

הרצאתו של פרופ' אורי אלון במסגרת סדרת הרצאות 'תגליות מדעיות', טכניון, 2012
איך עקרונות מהנדסה עוזרים להבין תכנון ביולוגי?
מה המעגלים הבסיסיים לעיבוד מידע בהם התא משתמש?
כיצד הורגים תאים סרטניים?

‫פענוח עץ שושלת התאים האנושית‬

‫university‬ — Tue, 21 Aug 2012 21:04:09 +0000

הרצאתו של פרופ' אהוד שפירא, מכון ויצמן.
מהו עץ שושלת התאים האנושית? כיצד אפשר לפענחו ומדוע כדאי להתאמץ?
האם הביציות אשר אישה נולדת עמן רק הולכות ומתמעטות עם השנים, או שמא נוצרות ביציות חדשות במהלך החיים הבוגרים?
האם חזרה של סרטן לאחר טיפול כימותרפי נגרמת על ידי תאי סרטן "רגילים" שהתחמקו במקרה, או על ידי תאים "מיוחדים" אשר אינם פגיעים לכימותרפיה?

‫כל מה שרצית לדעת על אלרגיה ולא העזת לשאול‬

‫university‬ — Wed, 02 May 2012 17:56:17 +0000

הרצאתה של פרופ' פרנצ'סקה לוי שפר, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: מחלות אלרגיות כגון אסטמה, נזלת אלרגית, דלקת עורית אלרגית ואלרגיה למזון פוגעות בכ-5-20% מכלל אוכלוסיית העולם. שכיחותן עולה עם הזמן, בעיקר בקרב ילדים.
לתופעות האלרגיה קיים בסיס גנטי מורש וביטוין מושפע משילוב הגנטיקה וגורמים סביבתיים רבים.
במרבית המקרים, אלרגיה פוגעת ברמות שונות באיכות חיי החולה ובמקרים קשים עשויה אף לגרום למוות. אלרגיה מהווה מוקד מחקרי נרחב וכיום קיימים טיפולים תרופתיים רבים המצליחים להחליש את הסימפטומים האלרגיים. חלקם, כגון סטרואידים, מחלישים גם את הבסיס הדלקתי של המחלה. יחד עם זאת, חלק מהחולים, בייחוד חולי אסטמה קשים, לא מגיבים לכלל הטיפולים הקיימים. כתוצאה מכך, תרופה אופטימאלית שתמנע ו/או תעכב משמעותית את הופעת הסימפטומים ואת הבסיס הדלקתי של האלרגיות הקשות – עדיין חסרה ונדרשת.
המטרה העיקרית של המחקרים הנעשים במעבדתנו היא לפתח תרופה מקורית שתוכח כיעילה כנגד כל סוגי המחלות האלרגיות, ללא תופעות לואי משמעותיות. במטרה להשיג זאת, אנו חוקרים לעומק את התאים העיקריים הפעילים במחלות האלרגיות — תאי פיטום (mast cells) ותאים אאוזינופילים, על מנת למצוא מטרות שבעזרתן נוכל לעכב ו/או לעצור את פעילות התאים.
עד כה הצלחנו לזהות שתי מולקולות חוץ תאיות טבעיות — האחת מפעילה את התהליך האלרגי והשנייה מעכבת אותו. על ידי עיכוב המולקולה המפעילה או הפעלת המולקולה המעכבת אנו מקווים להצליח ולמנוע את התפתחות או החמרת הדלקת האלרגית ובכך לנצח את המחלות האלרגיות.
29/04/2012

‫ביולוגיה בסקאלה ננומטרית‬

‫university‬ — Mon, 02 Apr 2012 15:21:11 +0000

מרצה: ד"ר רועי בק-ברקאי, מתוך סדרת ההרצאות 'בצהרי היום' של אוניברסיטת תל-אביב.
13.3.11

‫לשלד יש חלקי חילוף: תאי גזע, גנים וכל מה שביניהם‬

‫university‬ — Tue, 27 Mar 2012 15:06:47 +0000

הרצאתו של פרופ' דן גזית, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר ההרצאה: בשנות השבעים של המאה ה-20 הלהיבה הסדרה האמריקאית על האדם הביוני את דמיונם של רבים. כזכור, גיבור הסדרה נפצע בתאונה וחלקים מגופו שוחזרו באמצעות שתלים מלאכותיים, שהעניקו לו כוחות מיוחדים. אולם המציאות עולה על כל דמיון. כיום מתרכזת הרפואה המודרנית בשיקום והחלפת רקמות ואיברים לא באמצעים מכאניים הנדסיים, אלא באמצעים ביולוגיים. בכל רקמה בגופינו מצויים תאי גזע האחראים על שיקום הרקמה במקרה של פגיעה כתוצאה ממחלה או טראומה. אולם לעיתים הנזק לרקמה הוא כה גדול עד שמנגנון הריפוי הפנימי אינו מסוגל להתגבר על הפגיעה.
במעבדתו של פרופ' גזית מבודדים תאי גזע מרקמות מח העצם ושומן למטרות ריפוי של פגיעות נרחבות ברקמות השלד כגון: שברים מורכבים בעצמות הגפיים, הגולגולת ובחוליות עמוד השדרה, התנוונות הדיסק הבין חולייתי וקרעים בגידים וברצועות. החוקרים במעבדה משתמשים בהנדסה גנטית כדי לכוון את תאי הגזע ליצור את הרקמה הדרושה לטיפול. פרופ' גזית מסמן את תאי הגזע בסמנים זרחניים כדי לעקוב אחריהם לאחר השתלתם ובכך ללמוד על הישרדותם ותפקודם בגוף החי. כדי לעקוב אחר שחזור הרקמה בצורה לא פולשנית, משתמשים החוקרים באמצעי דימות משוכללים הכוללים CT, MRI ועוד. נכון להיום טופלו כ- 20 חולים, שסבלו משברים מורכבים, בתאי גזע, שבודדו על פי השיטות שפותחו במעבדת פרופ' גזית.
כיום אין ספק שהרפואה המשחזרת, המבוססת על תאי גזע, עתידה לחולל מהפכה בטיפול בחולים רבים הזקוקים לתרומת רקמות או איברים.

‫אבולוציה והתנהגות בעולם החי (קורס)‬

‫university‬ — Tue, 13 Mar 2012 19:56:47 +0000

סדרת הרצאות של פרופ' יוסף הלר, במסגרת סדרת 'אבני פינה' של האוניברסיטה העברית.
במהלך הקורס נדבר על הנושאים הבאים: מהן תפיסות היסוד בבסיס המיון של המגוון העצום שבטבע? כללי יסוד באבולוציה (כללי דרווין) – מה הרקע ההיסטורי בו גובשו? תהליכי שינוי אבולוציוניים: מתי התפתחו חיים רב-תאיים על פני כדור הארץ? למה חולייתנים היו לגדולים שבבעלי-החיים? אלו קבוצות חולייתנים עלו ליבשה? מה הייתה ממלכת הזוחלים? מדוע התמוטטה? כיצד התפתחו העופות? היונקים? האם ליישם את עקרונות האבולוציה של דרווין על חברת האדם? – מבט היסטורי תוקפנות בעולם החי. מתי היא אלימה ומתי טקסית? מה מצית אותה? מה משמעותה המרחבית? מהו מסדר דומיננטיות, כיצד הוא נוצר ולמי הוא מועיל? מה לדומיננטיות ולקרבה משפחתית? חיזור והזדווגות בעולם החי מה בין אופני רבייה לטיפול הורי? הסביבה מעצבת אופני רבייה? מתי נוצר הרמון נקבות? מהו עקרון ההכבדה? מהן זירות הזדווגות? מתי זכר ונקבה מתחלפים בתפקיד? אלטרואיזם קיים בעולם החי? מה ההסברים לו? אבולוציה של חברתיות: מיחידאות ועד לחברתיות מתקדמת בעולם החרקים.

שיעור 1

שיעור 2

שיעור 3

שיעור 4

שיעור 5

‫ממוח הדבורה לצלחת‬

‫university‬ — Sat, 10 Mar 2012 21:41:40 +0000

הרצאתו של פרופ' שרון שפיר, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית בירושלים.
תקציר: דבורת הדבש מייצרת דבש, מוצר בעל תכונות ייחודיות, אשר נחשק על-ידי בני האדם עוד מימי קדם. יחד עם זאת, תרומתן העיקרית של הדבורים לבני האדם היא דווקא במתן שירותי האבקה: כשליש מהדיאטה האנושית נסמכת על שירותי ההאבקה של דבורים.
דבורים חופשיות לעוף ולבחור לבקר בפרחים שונים ברדיוס של מספר קילומטרים מהכוורת. תנובת גידולים חקלאיים רבים תלויה בבחירות אלו של הדבורים, ובהעדפותיהן. בזמן שהן משחרות אחר מזונן, על הדבורים לערוך חישובים כלכליים של עלות-תועלת כדי לבזבז מינימום אנרגיה ולבחור בפרחים המתגמלים ביותר.
דבורים מתקשרות זו עם זו באמצעות שפה סימבולית מורכבת ביותר של מעין "ריקוד". ניתן לפענח את ה"ריקודים" הללו, ועל-ידי כך לבצע אומדן של ההערכה הסובייקטיבית של דבורה מסוימת את מקור המזון שמצאה, מידע אותו היא מעבירה לאחיותיה בכוורת. להפתעתנו, בדומה לבני-אדם, דבורים מושפעות מגורמים כגון אי-ודאות שבקבלת גמול ומההקשר של הבחירה, וכך מקבלות לעתים החלטות בדרך לא רציונאלית.
בהרצאה תודגם החשיבות הרבה של הדבורים, ובפרט החשיבות בהבנת הקוגניציה שלהן: יכולות למידה וזיכרון, תפיסה, הערכה של משאבים, תקשורת ובחירה. במקרים אחדים הדבורה משמשת מודל להבנת תהליכים דומים בבעלי-חיים אחרים, כולל באדם. במקרים אחרים הבנת התהליכים אצל הדבורה תורמת לייעול תפקודה כמאביק של גידולים חקלאיים שונים ולהגדלת היבולים.
באזורים רבים בעולם חלה ירידה באוכלוסיית הדבורים ונחלשות הכוורות, ולכך גורמים רבים ושונים. בד בבד עם ניסיונות להציל את אוכלוסיות הדבורים, אנחנו מנסים להעמיק ולחקור תהליכי קבלת החלטות של דבורת הדבש כדי להבטיח את מזוננו.
תאריך: 04/03/2012

‫ננוטכנולוגיה ועתיד הרפואה: המדע והאמנות של שבבים חיים‬

‫university‬ — Wed, 15 Feb 2012 14:16:48 +0000

הרצאתו של פרופ' יעקב נחמיאס, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: ננוטכנולוגיה שינתה ללא היכר את המציאות הסובבת אותנו. שבבי סיליקון ורכיבים זעירים הנחבאים מתחת למכסה המנוע של כלי רכב, וטלפונים סלולרים, חוללו מהפכה של ממש בכל תחומי החיים. רכיבים שגודלם כאלפית השערה מצליחים לחשב, לזכור ולהעביר מידע שכמותו ואיכותו נדמו בעבר כמדע בדיוני.
עם תחילת המאה ה21, מהפכה דומה מתרחשת גם בעולם הביולוגיה ובמקצועות הרפואה עם פריצתו של תחום הנדסי חדש. שדה המחקר המהפכני שזכה לשם מערכות ביו−מיקרו−אלקטרו−מכניות (BioMEMS) מציע גישה רב-תחומית ליצירה של מבנים תלת ממדיים, תצורות זעירות וזרימה מקרוסקופית. השילוב של פיסיקה וכלים ביולוגיים מאפשר סריקה רחבת פס של עשרות אלפי תנאים תוך שליטה מוחלטת על הסביבה התאית, ויכולת גילוי וריפוי מחלות בתנאי שטח קשים.
מערכות BioMEMS ראשונות כבר הגיעו לשוק ושינו בצורה מהותית את עולם הרפואה. לדוגמא ה-©GeneChip הוא שבב בגודל של בול דואר המפשר סריקה של כל הגנום האנושי מביופסיית עור פשוטה או טיפת דם. מערכות אחרות מאפשרות הפרדה של חלבונים, תאים, או מטען גנטי ברזולוציה גבוהה ותוך דקות ספורות, ומאפשרות גילוי מהיר של גורמי מחלה מסוכנים. העבודה במעבדה של ד"ר נחמיאס מתמקדת בטכנולוגית אדם על שבב המייצרת מודלים זעירים של פיזיולוגית האדם על ידי אינטגרציה של רקמות אנושיות על שבבים מיקרוסקופיים. טכנולוגית אדם על שבב עתידה להחליף ניסויים בבעלי חיים, שהם אבן הפינה בפיתוח תרופות ומוצרי קוסמטיקה.

‫התייחסות ההלכה לחרקים במזון‬

‫university‬ — Fri, 10 Feb 2012 09:18:44 +0000

הרצאתו של פרופ' מרדכי כסלו, אוניברסיטת בר-אילן.
תקציר: איך התייחסו היהודים תושבי הארץ וחו"ל במהלך ההיסטוריה למזון נגוע בחרקים? להלן נראה שהמדרש וההלכה מלווים את ההיסטוריה של הצטברות מזיקי המחסן והתחלפות מיני המזיקים במשך אלפי השנים האחרונות וכן את ההתייחסות של האדם אליהם. לפי מדרש ההלכה, מתייחסת התורה לאכילת חרקים בפרשת שמיני בספר ויקרא, ומזכירה בתחילה את מיני הארבה המותרים באכילה. ובהמשך, כאשר מוזכרים שרצים (עכבר, לטאה וכדומה) האסורים באכילה, מתייחסים גם לאכילת חרקים החיים בבתי גידול שונים. אלה כוללים מזיקי שדה ומזיקי אסמים.

‫אנטיביוטיות קטנות משתקות ריבוזום ענק‬

‫university‬ — Wed, 08 Feb 2012 18:16:09 +0000

הרצאה שנערכה במסגרת "בכור המהפכה", סדרת הרצאות לזכרו של אהרון קציר.
מרצה: פרופ' עדה יונת,
תאריך הקלטה: פברואר 2010

‫מה קדם למה: הצופן הגנטי או מוצריו?‬

‫university‬ — Tue, 07 Feb 2012 11:56:39 +0000

מה קדם למה: הצופן הגנטי או מוצריו? ומחשבות על תוחלת החיים.
הרצאתה של כלת פרס נובל לכימיה לשנת 2009, פרופ' עדה יונת, מכון ויצמן למדע.

תקציר: הריבוזום הוא רכיב תאי מורכב ביותר המתרגם את הצופן הגנטי שבדנ"א לחלבונים.
החלבונים הם רכיבי התא המבצעים את רוב תהליכי החיים ופעילותם תלויה במבנה המרחבי שלהם המוכתב על פי הרצף של הגנים המקדדים אותם.
הריבוזומים מייצרים את החלבונים במהירות רבה, המוכתבת על-פי צורכי התא, ובדיוק מפתיע. הם צברים גמישים הבנויים ממספר רב של מרכיבים (חלבונים ורנ"א) המאורגנים בשתי יחידות משנה – גדולה וקטנה. לאחר פיענוח מבנה הריבוזום נמצא שכל פעילויות הריבוזום ובכללן קריאת הצופן הגנטי, "בחירת המשתתפים", תרגום הצופן ובניית הקשר החלבוני, מתבצעות על-ידי רנ"א. עוד נמצא שהאזור בו מתבצע חיבור החומצות האמיניות (שגודלו אחוזים בודדים מתוך הריבוזום העכשווי) שהינו אלמנט מבני בעל ארכיטקטורה ייחודית, השמור לכל אורך האבולוציה. על כן אנו מניחים שהינו מייצג מכונה כימית שפעלה בעולם הרנ"א, לפני התהוות החיים ועדיין פועלת בצורה דומה בתוך הריבוזום העכשווי. אנו מנסים להוכיח שהמכונה העתיקה יצרה "חלבונונים" בעלי רצפים אקראיים, מהם שרדו אלה שביצעו תפקידים משמעותיים בעולם הרנ"א. הצורך בהם גרם להיווצרות צופן גנטי "התחלתי" שלאחר מכן התפתח במקביל להתפתחות הריבוזומים והחלבונים.
עקב חשיבותם הרבה, הריבוזומים משמשים מטרה לאנטיביוטיקות רבות. הבנת אופן פעולתן והדרך בה חיידקים מחוללי מחלות מפתחים עמידות לאנטיביוטיות מסבירה את תרומת תהליכים אלה לאורך החיים הממוצע מחד, וכן משמשת אבן דרך בפיתוח תרופות יעילות יותר, מאידך.

‫פירוק חלבונים תוך תאיים‬

‫university‬ — Sun, 15 Jan 2012 13:19:40 +0000

הרצאתו של חתן פרס נובל לכימיה פרופ' אהרן צ'חנובר בנושא: 'פירוק חלבונים תוך תאיים: ממנגנונים בסיסיים דרך מנגנוני מחלות ועד לפיתוח תרופות'.

‫החיים כתופעה בעולם החומר‬

‫university‬ — Tue, 03 Jan 2012 13:04:58 +0000

הרצאה מתוך הקורס "החיים כתופעה בעולם החומר" המועבר על ידי פרופ' אלישע האס מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן.
טבע החומר נשלט על ידי חוק הפירוק והפירוד, לפיו כל מבנה וכל גוף סופו להתפורר. תופעת החיים לעומת זאת היא תהליך הפוך, תהליך של גידול והתפתחות. אולם החיים מתקיימים בחומר, גופו של כל אורגניזם עשוי מחומר וחלים עליו כל חוקי טבע החומר. כיצד מתקיימת תופעת החיים בעולם שבו פועל הכח ששואף ל"מוות אנטרופי" של העולם כולו?

‫הדברת מחלות צמחים והנדסה גנטית: סיכויים וסיכונים‬

‫university‬ — Tue, 04 Oct 2011 20:47:21 +0000

הרצאתו של פרופ' אילן חת, נשיא מכון ויצמן למדע, מתוך סדרת הרצאות 'בכור המהפכה' של אוניברסיטת תל-אביב לזכרו של פרופ' אהרון קציר.
ההרצאה ניתנה בתאריך 28.3.04.

‫חקר תורשת האישיות, ההתנהגות וההרגלים‬

‫university‬ — Wed, 03 Aug 2011 15:45:26 +0000

הרצאתו של פרופ' דן גראור, הפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס. וייז
"גנום, גנומים, הנדסה גנטית וגנאתיקה", סדרת הרצאות בחסות הרקטור, אוניברסיטת תל אביב
ההרצאה ניתנה בשנת 2001

‫מהמפץ הגדול להיווצרות חיים‬

‫university‬ — Wed, 27 Apr 2011 20:22:09 +0000

מרצה: פרופ' אבישי דקל מכון רקח לפיזיקה, האוניברסיטה העברית בירושלים. ההרצאה התקיימה במסגרת מועדון האסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב.

‫הכשל של לבונטין – מגוון גנטי או מיון?‬

‫university‬ — Tue, 05 Apr 2011 20:04:33 +0000

הרצאתו של עמרי טל, מאוניברסיטת תל-אביב, במסגרת תכנית המחשבה הביולוגית לתואר מוסמך בפילוסופיה והיסטוריה של הביולוגיה של האוניברסיטה הפתוחה.