הרצאתה של ד"ר ענבל גושן, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
מחלות נוירופסיכיאטריות (כגון דיכאון, PTSD, אוטיזם, סכיזופרניה…) מאובחנות בכחצי מיליארד אנשים בעולם ומשפיעות בעקיפין על רבים יותר. מחלות אלו מתווכות על ידי מנגנונים מורכבים, ולעתים חופפים, וגם לאחר עשורים של מחקר, לרובן לא קיים טיפול רפואי יעיל.
ההרצאה תעסוק בשיטות מהפכניות המשולבות בשנים האחרונות במחקר המדעי המוח, והפוטנציאל הגלום בהן לפריצות דרך מדעיות הנוגעות להפרעות נוירופסיכיאטריות שונות:
- אופטוגנטיקה הינה שיטה המשתמשת בחלבונים רגישים לאור ממקור מיקרוביאלי להפעלה או שיתוק של אוכלוסיות תאים ייחודיות במוח בזמן אמת. שיטה זו מאפשרת לראשונה להצביע באופן סיבתי על תרומתם של סוגי תאים שונים באזורי מוח מובחנים להתנהגויות מורכבות.
- בסוף ההרצאה תוצג שיטה חדשה (CLARITY) שפורסמה בחודשים האחרונים להדמיה אנטומית תלת-ממדית של מוחות שלמים, ויידונו דרכים בהן תוכל שיטה זו לתרום אף היא להבנת המנגנונים המורכבים העומדים בבסיס הפרעות נוירופסיכיאטריות שונות.
03/11/2013

הרצאתה של פרופ' רחל אליאור, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
החלומות בעולם העתיק נחשבו למקור ידע מקודש, מהימן ובעל סמכות אשר מקורו בגילוי אלוהי מחוץ לישותו של החולם. החלומות נתפסו בדרך כלל כאמצעי תקשורת ראשון במעלה עם עולמות עליונים וכגילוי של עובדות אובייקטיביות בעלות משמעות עמוקה, העשוי לגלות לחולם את הצפון לו בעתיד ולחשוף בפניו אירועים בעלי חשיבות מכרעת לעתידו ולעתיד משפחתו, הקשורים בממד אלוהי נעלם ובהיסטוריה ידועה מראש.
לעומת זאת במציאות המודרנית יוחד לחלומות מקום מרכזי בהבנת ההתנהגות האנושית, מאחר שהחלום נתפס כמשקף את חייו הפנימיים של החולם ולא את העולם שמעבר לו. החלום, כידוע, נחשב בעידן המודרני כרב משמעות בחשיפת עברו של החולם ובגילוי העצמי הנחשף בחלום.
ההרצאה תעסוק בחלומות המשקפים מרחבי תודעה המתרקמים מעבר לגבולות הנודעים בעולם החושים, ובדרך בה הפרשנות התרבותית של תופעות אלה, שנוצרה בעולם המסורתי מהעת העתיקה ועד לראשית העידן המודרני, עשתה שימוש יוצר בחלומות, מכאן, ובדיבוקים, מכאן, בהרחבת מממדי הידע ואופקי התודעה הפתוחים בפני בן אנוש. אופקים חדשים אלה, אשר גילו לחולמים ידע בעל משמעות על העתיד (חלום), או חשפו סודות נסתרים מן העבר (דיבוק) היו תלויים בפריצת גבולות הזמן והמקום, הנפתחים בפני בן אנוש בעולם החלומות, המגלה את העתיד, בפני החולם המאמין במקורו האלוהי של החלום, ובעולם המתים, החושף את סודות העבר המושתק, בפני אחוז הדיבוק ושומעי דברו.
לצד העיון בהבדל בין תופעת החלום בעולם העתיק שלכאורה מתרכזת בראש וראשונה בחשיפת העתיד או האלוהי או הנעלם, לבין התפישה הפרוידיאנית הרואה בחלום כלי להגיע לחשיפת העבר או העצמי, נדון בממד הזמן הייחודי לחוויית הלא מודע, המעמיד בפנינו זמניות אחרת שאיננה כפופה לחוקיות הרגילה של העבר, ההווה והעתיד, המשותפת לחולמים ולאחוזי דיבוק.
הדיבוק, בדומה לחלום הפורץ את גבולות הזמן והמקום ביחס לעתיד, הוא תופעה החוצה את גבולות הזמן והמקום ביחס לעבר, שכן דיבוק הוא הפרעה שבה מתרחשת פלישה של העבר, בדמות קול מעולם המתים, להווה חסר שליטה, שבו רוח מת (קול זר) משתלטת על אדם חי (גוף מוכר) ומדברת מגרונו בשם עולם המתים, על הנסתר מידיעת החיים.
ההרצאה תעסוק במידע הנגלה בדברי חולמים ואחוזי דיבוק, שמן הנמנע להתווכח עמו, ובמשמעותו ההיסטורית בהקשרים תרבותיים שונים.

הרצאתו של פרופ' עידן שגב במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
לפני מספר שבועות התחיל פרויקט חקר המוח הגדול בעולם "פרויקט מוח האדם". בבסיסו ההנחה שעל מנת להתקדם בהבנת המוח ובמציאת פתרון למצוקותיו, עלינו לרכז את כל הידוע עליו ולבנות, על בסיס זה, מודל ממוחשב של המוח. במסגרת הפרויקט מוצעת פלטפורמה חדשה לחקר המוח ובמסגרתה גם נסיון ללמוד מהמוח כיצד לבנות את דור העתיד של מחשבי העל.
ההרצאה תתאר את פרויקט מוח האדם ומיזמים אחרים גדולי-מימדים שהוכרזו אף הם לאחרונה.
20/10/2013

הרצאתו של פרופ' אלכסנדר ויינשטיין, המכון למדעי הצמח וגנטיקה, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, האוניברסיטה העברית בירושלים במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: האוכלוסייה האנושית הגדלה מכלה במהירות את אספקת המזון העולמית וכך לא נוכל להוסיף ולהסתמך אך ורק על חקלאות מסורתית.
בעזרת שילוב של גישות מדעיות ממגוון תחומים יחד עם ביוטכנולוגיה נוכל לפתוח אופקים חדשים עבור העולם המתפתח.
בהרצאה זו אדגים כיצד חקר ריח הורדים הוביל לפיתוח שמרים המשמשים להכנת יינות משובחים, שבתורם אפשרו לנו להגות אסטרטגיות להפיכת צמחי טבק לבתי חרושת ביולוגים לייצור תרופה נוגדת מלריה.
12/05/2013

הרצאתה של פרופ' חנה אנגלברג-קולקה, המכון למחקר רפואי ישראל-קנדה, המחלקה למיקרוביולוגיה וגנטיקה מולקולרית, בית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. ההרצאה במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: מקובל לחשוב כי החיידקים הינם יצורים חד-תאיים. ואכן כך הם נראים כאשר מסתכלים עליהם במיקרוסקופ. בהרצאה זו, תובאנה ראיות כי לאוכלוסיית החיידקים ישנן תכונות רב-תאיות. הדגש יושם על שתי תכונות שהתגלו במעבדתנו:
• יכולת תקשורת בין חיידקים.
• קיומן של שתי מערכות מוות מתוכנת בחיידקים.
מערכת מוות מתוכנתת אחת מכונה mazEF, היא ייחודית לחיידקים ומהווה מערכת בקרת-על (שתתואר "כמוח החיידקי"), למוות, חיים ולהתנהגות רב-תאית של אוכלוסיית החיידקים.
מערכת המוות השנייה מכונה ALD, היא דומה למערכת המוות המתוכנת המצויה בתאים עילאיים ומהווה מערכת גיבוי ל-mazEF.
יוצע כי קיומן של שתי מערכות מוות מתוכנתות אלה יכולות לשמש מודל לשמירת התנהגות אלטרואיסטית.

הרצאתו של פרופ' נסים גרתי, מכון קזאלי לכימיה יישומית, הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, האוניברסיטה העברית במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
ההרצאה תעסוק בהצגת התפיסה הבריאותית המודרנית, מקום המזון שאנו צורכים והקשר שלו להתפתחותן של מחלות שונות:
• יוסברו ההקשרים של החסרים הנוצרים במרכיבי מזון חיוניים בגופנו כתוצאה מאכילה לא מאוזנת ומזון תעשייתי.
• יעשה דיון מדוע יש צורך ומתי בתוספות בריאות בצורת טבליות או קפסולות.
• יובהרו מושגים כמו: Food Supplements, Nutraceuticals.
• יוצגו מספר תוספי בריאות חיוניים לעומת אלו שהיצרנים מנסים לשכנע אותנו לצרוך בלא סיבה מספקת.
• תידון השאלה מתי תוסף כלשהו ימצא מועיל ומתי יש לבחון היטב את אמינותו, תיפקדו וביעור הסכנות הכרוכות מתוספים המוגדרים כתוצרי מיצוי.
• יוסבר הקשר בין תוצאות מחקרים אפידמולוגים לביולוגיים ופיזיולוגים.
• יעשה דיון סביב השאלה מה הקשר בין תוספי מזון נתמכי מחקר מדעי אמיתי ואמין לאחיזת עיניים או אשליה.
• יודגם תפקידן של רשויות הבריאות בארץ ובעולם בהקשר הרגולטורי לאישורים ואיסורים ויודגם מדוע יש המתייאשים מנטילת תוספי בריאות.
לבסוף תשאל השאלה המשמעותית ביותר "אז איך נדע"?
10/03/2013

הרצאתו של פרופ' אלי פיקרסקי, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
ההרצאה תעסוק בשינויים שחלו בהבנתנו את מחלת הסרטן לצורותיה השונות. נתאר את ההיסטוריה שהביאה לתובנות הקיימות היום, את השינויים בדרכי ההסתכלות על המחלה ובגישות הטיפוליות. יוצגו ההישגים במחקר הסרטן בעידן המהפכה הגנומית, התרומה של מחקר בבעלי חיים מהונדסים גנטית, וההבדל בין תרופות מהדור הישן לתרופות החדשות. נלמד כיצד החזון שגובש בתחילת המאה הקודמת מתחיל היום להפוך למציאות שמשנה את דרך הטיפול בחולים ועשויה לשנות את התייחסותנו למחלה נפוצה זו.
17/2/2013

הרצאתה של פרופ' מרטה וינשטוק-רוזין, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית
תקציר: דחף בלתי נשלט במהלך ההיריון יכול להאט התפתחות הוולד ולגרום לשינויים בהתנהגותו. מחקרים בחיות ניסוי סייעו להבחין בין גורמים גנטיים לבין גורמים סביבתיים באם המשפיעים בקביעת דפוסי ההתנהגות של הצאצאים. נמצא שהפרעה מתרחשת בוויסות מערכת התגובה העוברית למצבי דחק (ציר היפותלמוס-היפופיזה-אדרנל) כאשר הורמוני הדחק, קורטיזול ואדרנלין, מגיעים למוחו בשלבים קריטיים בהתפתחותו. הורמונים אלה אחראיים לשינויים מבניים ותפקודיים בקליפת המוח ובמערכת הלימבית וגורמים לקשיי התמודדות במצבי לחץ במהלך החיים. דחק טרום-לידתי גם גורם להפרעה קוגניטיבית בריכוז ובלמידה, להתנהגות אנטי-חברתית, לחרדה ולדיכאון.
ממצאים אלה אמורים להצביע על הדרכים לטיפול.
03/02/2013

הרצאתו של פרופ' אבי שמחון, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
חלקה הראשון של ההרצאה יציג את השינויים הכלכליים הדרמטיים שמדינת ישראל עברה במהלך קיומה ובמיוחד בשלושים השנים האחרונות.
בחלקה השני תידון השאלה כיצד זה שלמרות אותם שינויים נישמר הפער ביננו לבין העולם המפותח.
בחלק השלישי יוצעו מספר תשובות לשאלה.
27/01/2013

הרצאתו של פרופ' איל וינטר, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: ההרצאה תעסוק בספר "רגשות רציונליים" שיצא לאור בסתיו בהוצאת זמורה ביתן. נעסוק בקשר בין המערכת הרגשית שלנו לזו הרציונלית והשלכות קשר זה על מגוון סוגיות מתחום הכלכלה והחברה. כדוגמא לקשר זה נתמקד בתופעת הנתינה והאמפטיה. בהקשר זה נשאל מה ההבדל בין תועלות חומריות לתועלות נפשיות ורוחניות? מהו אלטרואיזם? כיצד משרתים הנתינה והאלטרואיזם את האינטרס האישי (החומרי (שלנו? נעסוק בדוגמאות לנתינה בקרב בעלי חיים. נספר על "הורמון האהבה" האוקסיטוצין ותפקידו האבולוציוני ונסכם במספר תובנות הקשורות למדניות רווחה ולמחאה החברתית.
13.1.2013

הרצאתו של פרופ' מיכה ספירא, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: הפוטנציאל הטמון בחיבור ישיר בין מוח למכונה מצית את דמיוננו מזה עשורים. כיום בעידן הטכנולוגיות המתקדמות בתחום המחשבים, הרובוטיקה והנוירו-ביולוגיה קל לדמיין:
* כיצד ניתן להחליף אברים פגועים כגון עניים בהתקנים אלקטרוניים.
* לאחות אזורים שנפגעו בחוט השדרה והמוח וע"י כך לתקן שיתוק.
* כיצד לחבר למוחו של משותק התקנים שיקלטו גלי מוח וישדרו אותם לרובוטים שיבצעו פעילויות חיוניות ב"שם המשותק".
הדמיון לא פוסח כמובן על היתרונות והעניין הרב שמעוררת האפשרות ליצור מחשבים היברידיים שמנצלים את יתרון המהירות של התקני סיליקון והיצירתיות של המוח.
המרחק בין הדמיון והמציאות בתחום זה הולך ומצטמצם אך עדיין קיימות שאלות בסיסיות וטכנולוגיות לא פתורות. מדובר בעיקר בקושי ליצור ממשק יעיל בין שני עולמות שנבראו ע"י ישויות שונות, בעזרת תהליכים בלתי תלויים, על צירי זמן שונים, תוך שימוש בתהליכים פיזיקאליים וכימיים שאינם מתיישבים זה עם זו: עולם החי (יציר הבריאה או האבולוציה) ועולם הסיליקון (יציר האדם).
בהרצאה יוצגו הסוגיות המדעיות והקשיים הטכנולוגיים העומדים בפנינו ביצירת ממשק אפקטיבי, אמין והדיר בין נוירונים (תאי עצב) ובין התקנים אלקטרוניים ומה צופן העתיד.
06/01/2013

הרצאתה של פרופ' רחל אליאור, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: ההרצאה תעסוק בנסיבות ההיסטוריות המשבריות שהביאו לצמיחת השבתאות בשליש האחרון של המאה השבע-עשרה, ולצמיחת החסידות בשליש השני של המאה השמונה-עשרה ובמקומה המכריע של הקבלה המשיחית בהתפשטות תנועות אלה. הדיון יכלול הערכה חדשה על יחסי שבתאים ומתנגדים לאור המשיחיות הקבלית השבתאית והארה חדשה על יחסי חסידים ומתנגדים לאור החשד בשבתאות שהטיחו המתנגדים המחרימים בחסידים המוחרמים. עוד תוצע זווית ראייה חדשה על המניעים שעמדו מאחורי החרמות שהטילה ההנהגה הרבנית הנודעת בשם מתנגדים, על חוגי המקובלים-השבתאים והחסידים במאה השמונה-עשרה.
ההרצאה תעסוק בבעש"ט ובבני דורו שעמדו במוקד המחלוקת במאה השמונה-עשרה: ברוכיה רוסו, ר' נחמיה חיון, ר' לייב פרוסניץ, ר' יהונתן אייבשיץ, ר' יעקב יהושע פאלק, ר' יעקב עמדן, ר' חיים רפפורט, יעקב פראנק ומנהיגי ועד ארבע ארצות ר' יצחק מביאלי, ר' אברהם יוסקעס מליסא, ר' אברהם הכהן מזאמושט וברוך בן דוד מביאלי.
30/12/2012

הרצאתו של פרופ' רון עופרי במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
למה הכלב שלי לא רואה טלוויזיה? למי יש ראיה טובה יותר, לסוס או לחתול?

הרצאתו של פרופ' אייל קמחי במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
משבר מחירי המזון נובע מגורמי ביקוש ומגורמי היצע. קצב הגידול בביקוש הואץ בשנים האחרונות עקב שינוי בהרגלי הצריכה של אוכלוסיית המדינות המתפתחות הצומחות ועקב הזינוק ביצור דלקים ביולוגיים.
הגידול בהיצע לא הדביק את הגידול בביקוש עקב תהליכים ארוכי טווח ועקב אסונות טבע והתייקרות התשומות לחקלאות ובמיוחד האנרגיה. עליית המחירים הואצה בגלל מדיניות של הגנה על צרכנים במדינות המייצאות גרעינים ובגלל פעילות ספקולטיבית בשוקי הסחורות העתידיות.
הפתרון בטווח הארוך הוא בעידוד היצור החקלאי, ובעיקר במדינות מתפתחות, באמצעות שילוב של השקעה בתשתיות ובטכנולוגיה ומדיניות סחר מתאימה.
25/11/2012

הרצאתו של פרופ' עודד שוסיוב במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
צמחים ובעלי חיים מתפקדים לעיתים באופן מעורר השתאות, למשל, יכולת הקפיצה לגובה המרשימה של הפרעוש פי 400 מגובהו, או חוזקו המדהים של קור העכביש שאם ניתן היה לייצר ממנו חבל בעובי עיפרון בלבד היה מסוגל לעצור מטוס ג'מבו במעופו.
מדע החומרים המשלב הנדסה גנטית וננוטכנולוגיה מאפשר לנו היום לחקות את מערכות ייצור החומרים המופלאים האלו בטבע ולייצר אותם בכמויות גדולות לשימוש האדם ברפואה, ספורט, תעופה וחלל.
18/11/12

הרצאתו של פרופ' יורם בילו במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית
תקציר: ההתלהבות המשיחית שעורר רבי מנחם מנדל שניאורסון (1902- 1994), האדמו"ר השביעי הכריזמטי של תנועת חב"ד, לא שככה עם פטירתו. במוקד מחקרי ניצבים החסידים המכונים משיחיסטים, המאמינים כי הרבי, מלך המשיח, חי וקיים בביתו שבברוקלין וכי התגלותו צפויה בקרוב ממש.
בהרצאתי אציג את ערכת הכלים התרבותית, הצומחת מתוך האקולוגיה המשיחית בחב"ד, המאפשרת לחסידים לכתוב לרבי, לחוש בקרבתו ואף לראות אותו מדי פעם. אנסה להראות כיצד השילוב של טכנולוגיה ויזואלית מתוחכמת עם תורה מיסטית מאפשר להנכיח רבי וירטואלי, נגיש, נראה ורב-ייצוגים.
בצד היתרונות, אעמוד גם על הסכנות לאחדות התנועה הטמונות ברבי וירטואלי ומבוזר.
11/11/2012

הרצאתו של ד"ר ערן רגב, המחלקה לכירורגית פה ולסתות הפקולטה לרפואת שיניים, האוניברסיטה העברית בירושלים והמרכז הרפואי הדסה, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
שתלים דנטליים הם טיפול מקובל בימינו והשימוש בו הולך וגדל בקצב מהיר. פתרון השתלים מוצע היום כמעט לכל אדם הסובל מחסר שיניים כלשהוא וכמעט ע"י כל מרפאת שיניים. ישנם מאות סוגי שתלים וזוהי תעשיה עולמית המגלגלת סכומי עתק. ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בשימוש בשתלים באופן יחסי לאוכלוסייה. ישנם הרבה מיתוסים ודעות לגבי שתלים אשר עולים גם בפרסומים ופרסומות שונים.
בהרצאה ננסה להבין מהם שתלים דנטליים, מה הוא הבסיס המדעי לשימוש בהם, מהן ההתוויות והתוויות הנגד לשימוש בהם וננסה לבחון את המיתוסים והדעות הרווחות לגבי השתלים.
04.11.12

הרצאתה של ד"ר אורלי שדה, המחלקה למימון, בית הספר למנהל עסקים, הפקולטה למדעי החברה, האוניברסיטה העברית, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
המחקר האקדמי והמציאות הכלכלית החלו לאתגר לאחרונה את ההנחות הקלאסיות במודלים של תורת המימון בהם הפרטים מקבלים החלטות בצורה רציונלית והשווקים הפיננסיים הם יעילים. בהרצאה נסקור מספר הטיות (biases) בתחום המימון ההתנהגותי המאתגרות את הנחת הרציונליות של הפרטים עם קישור לשוק ההון הישראלי.
28.10.2012

הרצאתו של פרופ' אבישי דקל, מכון רקח לפיסיקה, הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, האוניברסיטה העברית, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
ההרצאה תתמקד בהתפתחות המבנים ביקום, מהמפץ הגדול ועד היווצרות כוכבי לכת שעל פניהם נוצרו החיים. היא תסקור את המודל הקוסמולוגי הסטנדרטי שמבוסס על העדויות התצפיתיות להתפשטות היקום ממצב צפוף וחם שתחילתו ב"מפץ גדול" לפני כארבעה עשר מיליארד שנה. בפרט תתואר התגלית של ההאצה בהתפשטות היקום בהשפעת אנרגיה אפלה, אשר זיכתה את מגליה בפרס נובל לפיסיקה לשנת 2011. על רקע היקום המאיץ, יתוארו התהליכים שהובילו להיווצרות הגלקסיות, בתוכן כוכבים, וסביבם כוכבי לכת שעליהם יתכנו חיים. תוזכרנה התובנות החדשות בעניין היווצרות הגלקסיות ביקום הקדום, וידון הקשר בין היקום בממדים הגדולים ובין היווצרות החיים בממדים קטנים בהרבה.
21/10/12

הרצאתה של פרופ' רחל מילשטיין, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: במאה הראשונה לאסלאם, בסוף המאה השביעית לספה"נ, תוכננה הקמתו של מרכז דתי מרכזי ומפואר על מתחם הר הבית בירושלים. בתחילה הוקם מבנה כיפת הסלע, ואחריו, בראשית המאה השמינית לספה"נ, נוספו לו מסגד גדול לתפילה בציבור ומבני ממשל מפוארים מדרום למתחם.
מדוע נבנו כל אלו בירושלים, בשעה שעיר הבירה אז הייתה דמשק? מה משמעותה של כיפת הסלע, בעלת הצורה המתומנת ועיטורי הפסיפס המרהיבים? מדוע היה שמה הרשמי הראשון של ירושלים "איליא" ואחר-כך "אל-קודס"? מדוע נהרו אליה צליינים גם לאחר שמרכזי השלטון האסלאמי עברו מזרחה, לעיראק ואיראן, מה גרם לאצולה הממלוכית לבנות בתים ומוסדות בירושלים, ומה הטעם להשקעה העות'מאנית בחומות העיר ובהר הבית? במילים אחרות – מה הייתה משמעותה של ירושלים לאורך ההיסטוריה של עולם האסלאם?
תשובות לשאלות שהצגנו כאן ניתן לחפש בין השורות של טקסטים כתובים, אך לא תמיד נמצאים כאלו בידי החוקרים, וגם הטקסטים הקיימים נגועים לעיתים במגמתיות או שכחה. על-כן תסתמך הרצאתנו על מקור נוסף — האמנות החזותית בתור עדות היסטורית. בשיטה זו נבדוק מה מספרים האתרים הירושלמיים עצמם, ומה מוסיפים לידיעתנו תיאורים מצוירים של הר-הבית ואתריו. כמו בכל עניין חברתי והיסטורי, נראה כיצד אמונות דתיות ואינטרסים פוליטיים, דת רשמית ואמונות עממיות מעורבים זה בזה בתהליך היצירה של ערכים תרבותיים, וניווכח עד כמה היו שלוש הדתות המונותיאיסטיות קרובות זו לזו.
15/04/2012

הרצאתו של פרופ' ישראל פינקלשטיין, אוניברסיטת תל-אביב. ההרצאה עוסקת ב-20 שנים קריטיות בתולדות עם ישראל הקדום, בין נפילת שומרון בשנת 722 לבין מסע סנחריב מלך אשור על יהודה בשנת 701 לפסה"נ. שנים אלה היו מכריעות בעיצובה של ממלכת יהודה: גל של פליטים ממלכת הצפון הגיעו ליהודה ושינה את הרכבה הדמוגראפי ואת תרבותה לעד. המצב החדש חייב את בית המלוכה והחוגים המקורבים אליו לעצב מחדש את האידיאולוגיה של הממלכה, בראש ובראשונה בקשר למרכזיותה של הבירה ירושלים ושל שושלת בית דוד. כתוצאה מכך רוכז הפולחן בירושלים ונכתבה הגרסה המוקדמת של תולדות מייסדי השושלת דוד ושלמה.
25/12/2005

הרצאתו של פרופ' יורי פינס, הפקולטה למדעי הרוח, האוניברסיטה העברית.
תקציר: עלייתה של סין והפיכתה לאחת המעצמות המובילות בעולם היא בעיני רבים ההתפתחות המרתקת והמשמעותית ביותר במישור הגלובלי המתרחשת לנגד עינינו. מדובר בשינוי מרחיק לכת הן במישור הכלכלי, הן במישור יחסי הכוחות הבינלאומיים, והן, אולי בעיקר, בסין עצמה, אשר אוכלוסייתה עברה תוך שנות דור תמורות בהיקף בלתי נתפס, כאלה שלקחו באזורים אחרים של העולם מאה שנה ויותר. בהרצאתי אסקור את הרקע ההיסטורי לתקומתה המחודשת של סין, את הדפוסים וההכרעות אשר הובילו ל"נס הסיני", וכן את האתגרים הדמוגרפיים, האקולוגיים והבינלאומיים העומדים בפני סין בדרכה לשוב אל מעמד מעצמת-העל.

הרצאתו של פרופ' עוזי מוטרו, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: על פי ההבנה הפשטנית של התיאוריה הדרוויניסטית היינו מצפים למצוא בטבע התנהגות שהיא אנוכית לחלוטין. אך לא תמיד כך הוא המצב, ותינתנה דוגמאות, אחדות מני רבות, לתופעות של אלטרואיזם ועזרה הדדית. כיצד ניתן להסביר תופעות כאלה על פי התיאוריה הדרוויניסטית? שאלה לא פשוטה זו עמדה במרכז התעניינותם של חוקרי ההתנהגות האבולוציונית בעיקר בשנות הששים, השבעים והשמונים של המאה העשרים. הוצעו הסברים שונים, ועל כך נרחיב, וכמובן נוסיף הרהורים וערעורים, פולמוסים ופלוגתות עכשוויים (כלומר ממש מהשנתיים האחרונות).
מאי 2012

הרצאתה של פרופ' פרנצ'סקה לוי שפר, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: מחלות אלרגיות כגון אסטמה, נזלת אלרגית, דלקת עורית אלרגית ואלרגיה למזון פוגעות בכ-5-20% מכלל אוכלוסיית העולם. שכיחותן עולה עם הזמן, בעיקר בקרב ילדים.
לתופעות האלרגיה קיים בסיס גנטי מורש וביטוין מושפע משילוב הגנטיקה וגורמים סביבתיים רבים.
במרבית המקרים, אלרגיה פוגעת ברמות שונות באיכות חיי החולה ובמקרים קשים עשויה אף לגרום למוות. אלרגיה מהווה מוקד מחקרי נרחב וכיום קיימים טיפולים תרופתיים רבים המצליחים להחליש את הסימפטומים האלרגיים. חלקם, כגון סטרואידים, מחלישים גם את הבסיס הדלקתי של המחלה. יחד עם זאת, חלק מהחולים, בייחוד חולי אסטמה קשים, לא מגיבים לכלל הטיפולים הקיימים. כתוצאה מכך, תרופה אופטימאלית שתמנע ו/או תעכב משמעותית את הופעת הסימפטומים ואת הבסיס הדלקתי של האלרגיות הקשות – עדיין חסרה ונדרשת.
המטרה העיקרית של המחקרים הנעשים במעבדתנו היא לפתח תרופה מקורית שתוכח כיעילה כנגד כל סוגי המחלות האלרגיות, ללא תופעות לואי משמעותיות. במטרה להשיג זאת, אנו חוקרים לעומק את התאים העיקריים הפעילים במחלות האלרגיות — תאי פיטום (mast cells) ותאים אאוזינופילים, על מנת למצוא מטרות שבעזרתן נוכל לעכב ו/או לעצור את פעילות התאים.
עד כה הצלחנו לזהות שתי מולקולות חוץ תאיות טבעיות — האחת מפעילה את התהליך האלרגי והשנייה מעכבת אותו. על ידי עיכוב המולקולה המפעילה או הפעלת המולקולה המעכבת אנו מקווים להצליח ולמנוע את התפתחות או החמרת הדלקת האלרגית ובכך לנצח את המחלות האלרגיות.
29/04/2012

הרצאתו של פרופ' אדוין סרוסי, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר ההרצאה: אנו חיים בעידן בתולדות המוסיקה שאך לפני שנים מעטות היה דמיוני: הלכה למעשה, כמעט כל מוסיקה נגישה לרוב אוכלוסיית העולם בכל רגע נתון ובכל מקום בגלובוס. יתרה מזאת, כל בעל מחשב עם גישה לתוכנות פשוטות יחסית יכול לחבר, לשכפל, לערוך, לערבב ולשלב קטעי מוסיקה משלו ומשל אחרים.
האם הקידמה הטכנולוגיה הזאת תורמת לחיי המוסיקה? לכאורה כן, אבל מאז ומעולם הטכנולוגיה הייתה לחרב פיפיות עבור עולם המוסיקה. למשל, המצאת אמצעי ההקלטה בשלהי המאה ה-19 הביאה למשבר עמוק ולשינוי דרסטי במעמד גופי הביצוע, בתעשיית הפסנתרים, בסגנונות ועוד.
אז מהו עתידה של המוסיקה? האם המושג "מוסיקה" עצמו יחזיק מעמד בעידן של "הנדסת סאונד" ו"ארכיטקטורת צליל"?
01/04/2012

הרצאתו של פרופ' דן גזית, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר ההרצאה: בשנות השבעים של המאה ה-20 הלהיבה הסדרה האמריקאית על האדם הביוני את דמיונם של רבים. כזכור, גיבור הסדרה נפצע בתאונה וחלקים מגופו שוחזרו באמצעות שתלים מלאכותיים, שהעניקו לו כוחות מיוחדים. אולם המציאות עולה על כל דמיון. כיום מתרכזת הרפואה המודרנית בשיקום והחלפת רקמות ואיברים לא באמצעים מכאניים הנדסיים, אלא באמצעים ביולוגיים. בכל רקמה בגופינו מצויים תאי גזע האחראים על שיקום הרקמה במקרה של פגיעה כתוצאה ממחלה או טראומה. אולם לעיתים הנזק לרקמה הוא כה גדול עד שמנגנון הריפוי הפנימי אינו מסוגל להתגבר על הפגיעה.
במעבדתו של פרופ' גזית מבודדים תאי גזע מרקמות מח העצם ושומן למטרות ריפוי של פגיעות נרחבות ברקמות השלד כגון: שברים מורכבים בעצמות הגפיים, הגולגולת ובחוליות עמוד השדרה, התנוונות הדיסק הבין חולייתי וקרעים בגידים וברצועות. החוקרים במעבדה משתמשים בהנדסה גנטית כדי לכוון את תאי הגזע ליצור את הרקמה הדרושה לטיפול. פרופ' גזית מסמן את תאי הגזע בסמנים זרחניים כדי לעקוב אחריהם לאחר השתלתם ובכך ללמוד על הישרדותם ותפקודם בגוף החי. כדי לעקוב אחר שחזור הרקמה בצורה לא פולשנית, משתמשים החוקרים באמצעי דימות משוכללים הכוללים CT, MRI ועוד. נכון להיום טופלו כ- 20 חולים, שסבלו משברים מורכבים, בתאי גזע, שבודדו על פי השיטות שפותחו במעבדת פרופ' גזית.
כיום אין ספק שהרפואה המשחזרת, המבוססת על תאי גזע, עתידה לחולל מהפכה בטיפול בחולים רבים הזקוקים לתרומת רקמות או איברים.

הרצאתו של פרופ' שרון שפיר, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית בירושלים.
תקציר: דבורת הדבש מייצרת דבש, מוצר בעל תכונות ייחודיות, אשר נחשק על-ידי בני האדם עוד מימי קדם. יחד עם זאת, תרומתן העיקרית של הדבורים לבני האדם היא דווקא במתן שירותי האבקה: כשליש מהדיאטה האנושית נסמכת על שירותי ההאבקה של דבורים.
דבורים חופשיות לעוף ולבחור לבקר בפרחים שונים ברדיוס של מספר קילומטרים מהכוורת. תנובת גידולים חקלאיים רבים תלויה בבחירות אלו של הדבורים, ובהעדפותיהן. בזמן שהן משחרות אחר מזונן, על הדבורים לערוך חישובים כלכליים של עלות-תועלת כדי לבזבז מינימום אנרגיה ולבחור בפרחים המתגמלים ביותר.
דבורים מתקשרות זו עם זו באמצעות שפה סימבולית מורכבת ביותר של מעין "ריקוד". ניתן לפענח את ה"ריקודים" הללו, ועל-ידי כך לבצע אומדן של ההערכה הסובייקטיבית של דבורה מסוימת את מקור המזון שמצאה, מידע אותו היא מעבירה לאחיותיה בכוורת. להפתעתנו, בדומה לבני-אדם, דבורים מושפעות מגורמים כגון אי-ודאות שבקבלת גמול ומההקשר של הבחירה, וכך מקבלות לעתים החלטות בדרך לא רציונאלית.
בהרצאה תודגם החשיבות הרבה של הדבורים, ובפרט החשיבות בהבנת הקוגניציה שלהן: יכולות למידה וזיכרון, תפיסה, הערכה של משאבים, תקשורת ובחירה. במקרים אחדים הדבורה משמשת מודל להבנת תהליכים דומים בבעלי-חיים אחרים, כולל באדם. במקרים אחרים הבנת התהליכים אצל הדבורה תורמת לייעול תפקודה כמאביק של גידולים חקלאיים שונים ולהגדלת היבולים.
באזורים רבים בעולם חלה ירידה באוכלוסיית הדבורים ונחלשות הכוורות, ולכך גורמים רבים ושונים. בד בבד עם ניסיונות להציל את אוכלוסיות הדבורים, אנחנו מנסים להעמיק ולחקור תהליכי קבלת החלטות של דבורת הדבש כדי להבטיח את מזוננו.
תאריך: 04/03/2012

הרצאתו של פרופ' ערן פייטלסון, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית בירושלים.
הממשלה הנוכחית אישרה בשנת 2009 רפורמה בניהול מקרקעי ישראל ומתעתדת לאשר השנה רפורמה גדולה בתחום התכנון והבניה. הרפורמות מקודמות בשם היעילות. אך נשאלת השאלה מהי יעילות? האם הכוונה רק למשך הזמן של הטיפול ביוזמות בקרקע, או שמא יש להתייחס ליעלות משקית. בהקשר אחרון זה, השאלה הבאה היא מה צריך להיכלל בדיונים בכדי להבטיח יעילות משקית. הטענה היא שיש להתייחס בהקשר זה לתפיסות של פיתוח בר קיימא, הבאות לאזן בין שיקולים כלכליים, חברתיים וסביבתיים (צמיחה, צדק חברתי והתחלקות בין-דורית).
מתוך תפיסה זו מזוהים קריטריונים להערכת הרפורמות המדוברות. לשם כך יתוארו השינויים העיקריים שמוצעים במסגרת הרפורמות, וידונו הסוגיות העולות מהרפורמות לאור הקריטריונים של פיתוח בר קיימא.
לבסוף, נדון בשאלה מדוע מקודמות הרפורמות, מנקודת ראות של יחסי כוח ואידיאולוגיה.
מתאריך: 26.2.12.

הרצאתו של פרופ' יעקב נחמיאס, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: ננוטכנולוגיה שינתה ללא היכר את המציאות הסובבת אותנו. שבבי סיליקון ורכיבים זעירים הנחבאים מתחת למכסה המנוע של כלי רכב, וטלפונים סלולרים, חוללו מהפכה של ממש בכל תחומי החיים. רכיבים שגודלם כאלפית השערה מצליחים לחשב, לזכור ולהעביר מידע שכמותו ואיכותו נדמו בעבר כמדע בדיוני.
עם תחילת המאה ה21, מהפכה דומה מתרחשת גם בעולם הביולוגיה ובמקצועות הרפואה עם פריצתו של תחום הנדסי חדש. שדה המחקר המהפכני שזכה לשם מערכות ביו−מיקרו−אלקטרו−מכניות (BioMEMS) מציע גישה רב-תחומית ליצירה של מבנים תלת ממדיים, תצורות זעירות וזרימה מקרוסקופית. השילוב של פיסיקה וכלים ביולוגיים מאפשר סריקה רחבת פס של עשרות אלפי תנאים תוך שליטה מוחלטת על הסביבה התאית, ויכולת גילוי וריפוי מחלות בתנאי שטח קשים.
מערכות BioMEMS ראשונות כבר הגיעו לשוק ושינו בצורה מהותית את עולם הרפואה. לדוגמא ה-©GeneChip הוא שבב בגודל של בול דואר המפשר סריקה של כל הגנום האנושי מביופסיית עור פשוטה או טיפת דם. מערכות אחרות מאפשרות הפרדה של חלבונים, תאים, או מטען גנטי ברזולוציה גבוהה ותוך דקות ספורות, ומאפשרות גילוי מהיר של גורמי מחלה מסוכנים. העבודה במעבדה של ד"ר נחמיאס מתמקדת בטכנולוגית אדם על שבב המייצרת מודלים זעירים של פיזיולוגית האדם על ידי אינטגרציה של רקמות אנושיות על שבבים מיקרוסקופיים. טכנולוגית אדם על שבב עתידה להחליף ניסויים בבעלי חיים, שהם אבן הפינה בפיתוח תרופות ומוצרי קוסמטיקה.

מה קדם למה: הצופן הגנטי או מוצריו? ומחשבות על תוחלת החיים.
הרצאתה של כלת פרס נובל לכימיה לשנת 2009, פרופ' עדה יונת, מכון ויצמן למדע.

תקציר: הריבוזום הוא רכיב תאי מורכב ביותר המתרגם את הצופן הגנטי שבדנ"א לחלבונים.
החלבונים הם רכיבי התא המבצעים את רוב תהליכי החיים ופעילותם תלויה במבנה המרחבי שלהם המוכתב על פי הרצף של הגנים המקדדים אותם.
הריבוזומים מייצרים את החלבונים במהירות רבה, המוכתבת על-פי צורכי התא, ובדיוק מפתיע. הם צברים גמישים הבנויים ממספר רב של מרכיבים (חלבונים ורנ"א) המאורגנים בשתי יחידות משנה – גדולה וקטנה. לאחר פיענוח מבנה הריבוזום נמצא שכל פעילויות הריבוזום ובכללן קריאת הצופן הגנטי, "בחירת המשתתפים", תרגום הצופן ובניית הקשר החלבוני, מתבצעות על-ידי רנ"א. עוד נמצא שהאזור בו מתבצע חיבור החומצות האמיניות (שגודלו אחוזים בודדים מתוך הריבוזום העכשווי) שהינו אלמנט מבני בעל ארכיטקטורה ייחודית, השמור לכל אורך האבולוציה. על כן אנו מניחים שהינו מייצג מכונה כימית שפעלה בעולם הרנ"א, לפני התהוות החיים ועדיין פועלת בצורה דומה בתוך הריבוזום העכשווי. אנו מנסים להוכיח שהמכונה העתיקה יצרה "חלבונונים" בעלי רצפים אקראיים, מהם שרדו אלה שביצעו תפקידים משמעותיים בעולם הרנ"א. הצורך בהם גרם להיווצרות צופן גנטי "התחלתי" שלאחר מכן התפתח במקביל להתפתחות הריבוזומים והחלבונים.
עקב חשיבותם הרבה, הריבוזומים משמשים מטרה לאנטיביוטיקות רבות. הבנת אופן פעולתן והדרך בה חיידקים מחוללי מחלות מפתחים עמידות לאנטיביוטיות מסבירה את תרומת תהליכים אלה לאורך החיים הממוצע מחד, וכן משמשת אבן דרך בפיתוח תרופות יעילות יותר, מאידך.