‫אוניברסיטה מצולמת » מקרא‬

‫זמן אשה‬

‫university‬ — Wed, 06 Mar 2013 14:54:46 +0000

פרופ' אדיר כהן מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה משוחח עם פרופ' עליזה שנהר לרגל צאת ספרה "זמן אשה" על דמותן של הנשים במקרא, במדרש ובספרות העברית החדשה.
מרץ 2008

‫קווי יסוד לתולדות ישראל בתקופת המקרא‬

‫university‬ — Thu, 17 Jan 2013 12:09:43 +0000

הרצאתו של ד"ר יגאל לוין מהמחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן.
13.11.2012

‫ראשית ממלכת יהודה: ארכאולוגיה, היסטוריה והמסורת המקראית – קורס‬

‫university‬ — Thu, 25 Oct 2012 09:28:53 +0000

קורס במסגרת תכנית "אבני פינה" של האוניברסיטה העברית. מרצה: פרופ' יוסף גרפינקל.
נסקור וננתח את הנתונים השונים הקיימים אודות תהליך הקמת ממלכת יהודה המקראית. כל דיסיפלינה מדעית תיסקר בניפרד, תוך ציון יתרונותיה ומגבלותיה. בתחום הארכיולוגיה יובהרו היבטים הקשורים בחפירות, סקרים, וניתוח ממצאים. בתחום ההיסטוריה יבדקו המקורות השונים מהמזרח הקדום אודות האלף השני והראשון לפני הספירה. בתחום המקרא ייבדקו המסורות הקשורות לראשית תקופת המלוכה, ומה מידת תרומתן לנושא.

הקורס מועבר בסמסטר הנוכחי, שיעורים נוספים יתווספו מעת לעת

שיעור 1

שיעור 2

שיעור 3

שיעור 4

שיעור 5

‫הזהות האתנית הישראלית בתקופת המקרא‬

‫university‬ — Wed, 05 Sep 2012 09:52:41 +0000

הרצאתו של פרופ' אבי פאוסט, במסגרת ערב פתוח של המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה של אוניברסיטת בר-אילן, שנערך ב-19 ביוני 2012.

‫אור חדש על נקבת השילוח‬

‫university‬ — Wed, 25 Jan 2012 20:37:25 +0000

הרצאתו של פרופ' עמוס פרומקין, ראש המרכז לחקר המערות, המחלקה לגיאוגרפיה, הפקולטה למדעי הרוח, האוניברסיטה העברית בירושלים, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: נקבת השילוח היא אולי המתקן היחיד המוזכר בתנ"ך שכל אחד יכול להיכנס לתוכו. נעשו לאחרונה ניסיונות לערער על זיהוייה המקובל של הנקבה עם מפעל המים של חזקיהו המתואר במקרא. פרופ' פרומקין בוחן את הנושא בעזרת שיטות תיארוך מתקדמות. מאמר בנושא פורסם בכתב העת Nature. כמו כן הוא דן בחידות שטרם נפתרו לחלוטין: מדוע נחצבה הנקבה בפיתולים? וכיצד נפגשו שתי קבוצות החוצבים בבטן ההר מתחת עיר דוד?
פרופ' פרומקין מנתח את מבנה הנקבה לאור תצפיות מפורטות בתוכה, בצרוף נתונים ארכיאולוגיים והיסטוריים ומראה כי החוצבים תיקנו את מסלולם במהלך החציבה בהתאם למידע ולניסיון שצברו וגם בעזרת קשר אקוסטי. כמו כן טוען פרומקין כי לא הייתה מחילה טבעית שקדמה לנקבה החצובה.

‫צום העשירי – האומץ לדבר אל אלוהים ועליו ביצירה המקראית‬

‫university‬ — Fri, 06 Jan 2012 08:41:45 +0000

הרצאתה של ד"ר דלית רום-שילוני, המגמה למקרא בחוג ללימודי התרבות העברית, אוניברסיטת תל-אביב.

‫מיחזור, שכתוב והפקעה חתרנית בספרות המקרא‬

‫university‬ — Wed, 20 Jul 2011 20:15:51 +0000

הרצאה של ד"ר סינתיה אדנבורג, המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות של האוניברסיטה הפתוחה, במסגרת יום עיון בנושא שיח בין טקסטים: המקרא וגלגוליו בעת העתיקה.

‫הברית החדשה משתקפת בתוך הישנה‬

‫university‬ — Wed, 20 Jul 2011 20:08:48 +0000

הרצאה של ד"ר רבקה ניר, המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות של האוניברסיטה הפתוחה, במסגרת יום עיון בנושא שיח בין טקסטים: המקרא וגלגוליו בעת העתיקה.

‫יוסף בן מתתיהו ושכתוב המקרא‬

‫university‬ — Fri, 17 Jun 2011 11:43:37 +0000

הרצאתו של פרופ' חננאל מאק על הספרות היהודית בימי בית שני, שכתוב המקרא ויוסף בן מתתיהו.

‫הצופן התנכ"י – חידה ופתרונה‬

‫university‬ — Sun, 05 Jun 2011 04:03:32 +0000

פרופ' מיה בר-הלל בהרצאה על הצופן התנכ"י. ההרצאה ניתנה מסגרת הרצאות 'מדוע' (תשס"ו) של האוניברסיטה העברית.
באמצע שנות ה-80 עסקו שני ירושלמים, אחד מהם פרופסור למתמטיקה באוניברסיטה העברית, בחקר מה שנקרא "צופן בראשית" או "הצופן התנכ"י". ב-1994 זכתה הנחתם המדעית לקיומו של צופן זה להתפרסם בעיתון סטטיסטי מכובד, וב-1997 היא זכתה לפרסום עולמי בעקבות ספר עממי רב מכר בשם The Bible Code שנכתב על ידי עיתונאי אמריקאי, ועסק בניצול הצופן לניבוי עתידות. במקביל, עסקה קבוצת חוקרים אחרת בהפרכת ההנחה הנ"ל, וממילא הפרכת צופן בראשית. קבוצה זו כללה שלושה פרופסורים מן האוניברסיטה העברית (ובכללם מיה בר-הלל) ועוד אחד מאוסטרליה.

‫תמורות במושג גן עדן בתרבות היהודית ובמסורת העמים‬

‫university‬ — Tue, 25 Jan 2011 15:24:56 +0000

פרופ' רחל אליאור מהאוניברסיטה העברית בירושלים מדברת על גן עדן והתמורות שנעשו בו ביהדות ובדתות אחרות. ההרצאה ניתנה במסדרת סדרת הרצאות 'מדוע'.

תקציר ההרצאה:
`גן בעדן מקדם` (בראשית ב, ח – ג, כד), הוא המקום שבו מתחילה העלילה האנושית על פי המסורת המקראית ובו מוגדרים מושגי היסוד שלה הקשורים במעבר מטבע לתרבות ובהבחנה בין אל, אדם ועולם. בסיפור גן עדן, המתואר במסורת העתיקה כאתר מקודש המצוי מעבר לגבולות הזמן והמקום, נזכר לראשונה דיאלוג בין אל נצחי בורא לאדם נברא בן חלוף, שם נזכרת לראשונה החלוקה הארכיטיפית לאיש ואישה, ההבחנה בין תום לידיעה, בין ערום ללבוש, פקיחת העיניים בעקבות האכילה מעץ הדעת וההסתתרות, הכרוכה בבושה, אשמה ופחד, כמו ההבחנה הראשונית בין איסור והיתר, בין חטא ועונש, בין שולט לנשלט, ובין הנצחי והחולף. גן העדן, מקום ההתוודעות הראשוני לאל בורא ומצווה ולאדם נברא ומצוּוה, הפך במהלך הדורות למושג דיאלקטי הקשור בראשית האדם ובאחריתו, בגירוש האדם ובמקום מנוחתו, במושגי שכר ועונש, גמול וקידוש השם, נחמה ותקווה. לסיפור גן עדן נודע מקום מרכזי בהנמקה לסדר הפטריארכאלי שבו גברים שולטים על נשים בתוקף הקללה 'והוא ימשול בך' ומדירים אותן בשל קללה זו, הנגזרת מסיפור מיתי עתיק, ממוקדי הלימוד והסמכות, הדעת והמשפט הקשורים בכתבים מקודשים, מימי קדם ועד ימינו. לסיפור גן עדן נודע מקום מרכזי בהגדרת תבנית על זמנית של המקום המקודש הקשור בכרובים ובמרכבה – מקום הקושר בין גן עדן הנצחי והמקודש, למקדש על הר ציון, הוא הר הבית בעת העתיקה, שבו עמדה מרכבת הכרובים ובו נשמרו מעגליו הנצחיים של הזמן. מושגים אלה בגלגוליהם בתמורות ההיסטוריה הפכו כולם לתשתית תרבותית בעולמם של בני הדתות המונותיאיסטיות בהקשרים רבים הנפרשים בין ראשית החיים לאחריתם.

ההרצאה מתחילה בדקה 12:30

‫ירושלים ויהודה בתקופת המקרא: הטקסט והארכיאולוגיה‬

‫university‬ — Sun, 28 Nov 2010 10:14:07 +0000

מרצה: פרופ' ישראל פינקלשטיין
במסגרת סדרת "מדע ודעת",
אוניברסיטת תל אביב.
11.3.10