הרצאתה של פרופ' רחל אליאור, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
החלומות בעולם העתיק נחשבו למקור ידע מקודש, מהימן ובעל סמכות אשר מקורו בגילוי אלוהי מחוץ לישותו של החולם. החלומות נתפסו בדרך כלל כאמצעי תקשורת ראשון במעלה עם עולמות עליונים וכגילוי של עובדות אובייקטיביות בעלות משמעות עמוקה, העשוי לגלות לחולם את הצפון לו בעתיד ולחשוף בפניו אירועים בעלי חשיבות מכרעת לעתידו ולעתיד משפחתו, הקשורים בממד אלוהי נעלם ובהיסטוריה ידועה מראש.
לעומת זאת במציאות המודרנית יוחד לחלומות מקום מרכזי בהבנת ההתנהגות האנושית, מאחר שהחלום נתפס כמשקף את חייו הפנימיים של החולם ולא את העולם שמעבר לו. החלום, כידוע, נחשב בעידן המודרני כרב משמעות בחשיפת עברו של החולם ובגילוי העצמי הנחשף בחלום.
ההרצאה תעסוק בחלומות המשקפים מרחבי תודעה המתרקמים מעבר לגבולות הנודעים בעולם החושים, ובדרך בה הפרשנות התרבותית של תופעות אלה, שנוצרה בעולם המסורתי מהעת העתיקה ועד לראשית העידן המודרני, עשתה שימוש יוצר בחלומות, מכאן, ובדיבוקים, מכאן, בהרחבת מממדי הידע ואופקי התודעה הפתוחים בפני בן אנוש. אופקים חדשים אלה, אשר גילו לחולמים ידע בעל משמעות על העתיד (חלום), או חשפו סודות נסתרים מן העבר (דיבוק) היו תלויים בפריצת גבולות הזמן והמקום, הנפתחים בפני בן אנוש בעולם החלומות, המגלה את העתיד, בפני החולם המאמין במקורו האלוהי של החלום, ובעולם המתים, החושף את סודות העבר המושתק, בפני אחוז הדיבוק ושומעי דברו.
לצד העיון בהבדל בין תופעת החלום בעולם העתיק שלכאורה מתרכזת בראש וראשונה בחשיפת העתיד או האלוהי או הנעלם, לבין התפישה הפרוידיאנית הרואה בחלום כלי להגיע לחשיפת העבר או העצמי, נדון בממד הזמן הייחודי לחוויית הלא מודע, המעמיד בפנינו זמניות אחרת שאיננה כפופה לחוקיות הרגילה של העבר, ההווה והעתיד, המשותפת לחולמים ולאחוזי דיבוק.
הדיבוק, בדומה לחלום הפורץ את גבולות הזמן והמקום ביחס לעתיד, הוא תופעה החוצה את גבולות הזמן והמקום ביחס לעבר, שכן דיבוק הוא הפרעה שבה מתרחשת פלישה של העבר, בדמות קול מעולם המתים, להווה חסר שליטה, שבו רוח מת (קול זר) משתלטת על אדם חי (גוף מוכר) ומדברת מגרונו בשם עולם המתים, על הנסתר מידיעת החיים.
ההרצאה תעסוק במידע הנגלה בדברי חולמים ואחוזי דיבוק, שמן הנמנע להתווכח עמו, ובמשמעותו ההיסטורית בהקשרים תרבותיים שונים.

דיון בשני פרקים על המדיניות הישראלית בנוגע לבריאות עולים ומהגרים (השפעת ארצות המוצא על הגדרת המצב הבריאותי של העולה, בדיקות וטיפולי-מנע שגרתיים וכד'), תוך התמקדות בתקופה שקדמה לקום המדינה.
יולי 2006

משתתפים:
ד"ר נדב דוידוביץ'
ד"ר רקפת זלשיק
פרופ' רפאל פלק
ד"ר אורית רוזין

שיחה ראשונה

מרצה: פרופ' עופר בר יוסף, אוניברסיטת הרווארד, ארצות הברית
דברי פתיחה: פרופ' תמר דיין, המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב
מתוך סדרת הרצאות "בכור המהפכה" של אוניברסיטת תל אביב לזכרו של פרופ' אהרון קציר
19.5.13

הרצאתו של פרופ' איל רגב מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל ואריכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.
מתוך יום פתוח ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה שנערך ב-10 במאי 2013 באוניברסיטת בר-אילן.

הרצאתה של ד"ר נירה אלפסראון מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל ואריכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.
מתוך יום פתוח ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה שנערך ב-10 במאי 2013 באוניברסיטת בר-אילן.

מרצה: אל"מ (מיל') מוקי בצר
מתוך יום עיון "דרך הנשר בשמים 2013" ביוזמה משותפת של חיל האוויר, מכון פישר, המרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים בלטרון, אוניברסיטת תל אביב, החברה להגנת הטבע וקרן הדוכיפת
האירוע הופק ע"י פרופ' יוסי לשם ונערך באוניברסיטת תל אביב
29/04/13

הרצאתו של פרופ' ראסם ח'מאיסי, החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה, אוניברסיטת חיפה, בנושא "מגב אל גב לפנים מול פנים: גישה שונה בתכנון אזורי גבול", במסגרת יום עיון בנושא "גבולות" לזכרו של זאב סוקר ז"ל באוניברסיטה הפתוחה

פרופ' אדיר כהן מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה משוחח עם פרופ' עליזה שנהר לרגל צאת ספרה "זמן אשה" על דמותן של הנשים במקרא, במדרש ובספרות העברית החדשה.
מרץ 2008

סדרת הרצאות של פרופ' חנוך גוטפרוינד במסגרת תכנית 'אבני פינה' של האוניברסיטה העברית.
הקורס יעסוק במושגים בסיסיים של המכניקה (כמו מסה ותנועה, כוח ואנרגיה, חוקי ניוטון,תורת הכבידה…), של חשמל ומגנטיות (כמו שדות אלקטרומגנטיים, קרינה אלקטרומגנטית, מהות האור, …) ושל התרמודינאמיקה (טמפרטורה, חום ואנטרופיה, חוקי התרמודינמיקה, תורת הגזים הקינטית, מושגים במכניקה סטטיסטית….). הקורס יהווה מסע היסטורי של רעיונות, תפישות עולם וויכוחים גדולים. הוא יבהיר את הקשיים והסתירות של הפיסיקה הקלאסית בשלהי המאה התשע-עשרה וראשית המאה העשרים. הפרק האחרון יראה כיצד איינשטיין יישב את כל הקשיים והסתירות האלה והניח את היסודות לפיסיקה המודרנית.

שיעור 1

סדרת הרצאות של פרופ' רוני אלנבלום במסגרת תכנית 'אבני פינה' של האוניברסיטה העברית.
הקורס יעסוק בהשפעת שינויי האקלים על ההיסטוריה. חלקו הראשון יוקדש לתורות דטרמיניסטיות שהיו מקובלות בעבר ונדחו, להבדלי ההשקפה בין מדעי הטבע והמדעים ההיסטוריים והארכיאולוגיים בעניין חשיבות האקלים בהיסטוריה. בהמשך ננתח את "תקופת החום הימי ביניימית" תקופה ששינויי האקלים שהתרחשו בה ותהליכי הדומינו שבאו בעקבותיהם תועדו בצורה מקיפה הן בתעודות ההיסטורית והן בממצאים הארכאולוגיים התומכים בצורה חד משמעית בעדויות העולות מן העדויות ההיסטוריות. נבחן שאלות כמו טווח ההשפעה של שינוי אקלימי, דרכי ההשפעה של האקלים, משך השינוי ואופיו. הממצאים ייבדקו באירוע אקלימי היסטורי אחר, זה שהתרחש בתקופת המעבר בין הברונזה המאוחרת לתקופת הברזל. גם שם נבחן את טווח ההשפעה של שינויי האקלים, ננתח את התפתחותם ואת תוצאותיהם העולות מן הממצאים הארכאולוגיים.

שיעור 1

הרצאתו של פרופ' אייל נווה, החוג להיסטוריה כללית בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל-אביב.
מתוך סדרת הרצאות בנושא 'ארצות הברית של אמריקה – מעלייה לשקיעה?', אוניברסיטת תל אביב

שיעור 1 – עולם חדש, אדם חדש

מהי הגניזה הקהירית ומה ניתן ללמוד ממנה? פרופ' אפרים לב מאוניברסיטת חיפה חוקר את ההיסטוריה של הרפואה על פי כתבי הגניזה משוחח עם פרופ' סטפן רייף, שעמד בראש היחידה לחקר הגניזה הקהירית בקיימברידג' וחוקר תפילה אשר הגניזה משמשת לו כמקור עיקרי. בתוכנית יעלו שאלות הקשורות להיסטוריה של העם היהודי בכלל ובארצות האסלאם בפרט.
ינואר 2013

הרצאתה של ד"ר פנינה לוי, מרצה בחוג להסטוריה כללית באוניברסיטת בר-אילן, במסגרת סדרת הרצאות WIZE, בהרצאה משכרת על בתי המרזח של המערב הפרוע ועל ההסטוריה של האלכוהול בארה"ב.
ההרצאה התקיימה בסטורג', 12.01.2013

הרצאתו של ד"ר יגאל לוין מהמחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן.
13.11.2012

פרופ' יואל מוקיר מאוניברסיטת נורת'ווסטרן ואוניברסיטת תל-אביב, בהרצאה המרכזית שניתנה באוניברסיטת בר-אילן, במסגרת הכנס השנתי הראשון של האגודה הישראלית להיסטוריה כלכלית.
12.12.2012

הרצאתה של פרופ' רחל אליאור, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: ההרצאה תעסוק בנסיבות ההיסטוריות המשבריות שהביאו לצמיחת השבתאות בשליש האחרון של המאה השבע-עשרה, ולצמיחת החסידות בשליש השני של המאה השמונה-עשרה ובמקומה המכריע של הקבלה המשיחית בהתפשטות תנועות אלה. הדיון יכלול הערכה חדשה על יחסי שבתאים ומתנגדים לאור המשיחיות הקבלית השבתאית והארה חדשה על יחסי חסידים ומתנגדים לאור החשד בשבתאות שהטיחו המתנגדים המחרימים בחסידים המוחרמים. עוד תוצע זווית ראייה חדשה על המניעים שעמדו מאחורי החרמות שהטילה ההנהגה הרבנית הנודעת בשם מתנגדים, על חוגי המקובלים-השבתאים והחסידים במאה השמונה-עשרה.
ההרצאה תעסוק בבעש"ט ובבני דורו שעמדו במוקד המחלוקת במאה השמונה-עשרה: ברוכיה רוסו, ר' נחמיה חיון, ר' לייב פרוסניץ, ר' יהונתן אייבשיץ, ר' יעקב יהושע פאלק, ר' יעקב עמדן, ר' חיים רפפורט, יעקב פראנק ומנהיגי ועד ארבע ארצות ר' יצחק מביאלי, ר' אברהם יוסקעס מליסא, ר' אברהם הכהן מזאמושט וברוך בן דוד מביאלי.
30/12/2012

הרצאתה של פרופ' מארן נייהוף, האוניברסיטה העברית בירושלים

הרצאתו של ד"ר אבריאל בר־לבב, המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות, האוניברסיטה הפתוחה, בנושא "סוף העולמות וסוף העולם בקבלה", במסגרת יום עיון בנושא "מחר סוף העולם (…לפי לוח השנה של המאיה)" באוניברסיטה הפתוחה
20/12/2012

הרצאתו של שמעון לב על מערכת היחסים בין מהטמה גנדי לאדריכל היהודי הרמן קלנבאך, יחסו של גנדי ליהדות, לציונות, לאנטישמיות.
המכון הבינלאומי למחשבת ישראל ע"ש גולדשטיין-גורן, אוניברסיטת בן-גוריון

מרצה: ד"ר ישראל שק
ההרצאה נערכה בפקולטה לכימיה, אוניברסיטת תל אביב
25.10.12

מרצה: פרופ' רוני אלנבלום
הקורס יעסוק במקביל בשני תחומים:
א. בהתפתחות הערים באירופה החל משלהי העת העתיקה ועד לתקופת הרנסנס תוך בחינה מדוקדקת של ההתפתחות האורבנית בערים כמו: ארל, ונציה, פריז, פירנצה, פיזה, לוקה קונסטנטינופוליס ערי איבריה וקלן ויצביע על מאפיינים משותפים לכל הערים ועל מאפיינים שאינם משותפים להן.
ב. במקביל נבחן את התפתחות התפישה של "ימי ביניים" ו"העיר הימי ביניימית" כפי שהם משתקפים בכתיבה ההיסטורית וההיסטוריוגרפית מאז תקופת הרנסנס (פטררקה, תומאס מורוס ומקיאוולי), בכתיבתם של אדוארד גיבון, הנרי פירן ומקס וובר ואת ההשלכות שהיו לכתיבה זאת על תפיסת העיר "המערבית" ולעומת "העיר המזרחית".

הקורס מועבר בסמסטר הנוכחי. הרצאות יתווספו מעת לעת.

קישור לקורס משנה"ל תשע"א

שיעור 1

קורס של ד"ר אבי שמחון במסגרת סדרת הרצאות 'אבני פינה' של האוניברסיטה העברית.
הקורס סוקר את התפתחות כלכלת ישראל לאורך השנים. הקורס בוחן את השאלה מדוע, למרות הקפיצה הטכנולוגית של העשורים האחרונים והשינויים המפליגים במבנה המשק, התוצר לנפש עדין נמוך מזה של מרבית המדינות המפותחות בעוד אי-השוויון גבוה יותר.

הקורס מועבר בסמסטר הנוכחי. הרצאות יתווספו מעת לעת.

שיעור 1

קורס במסגרת תכנית "אבני פינה" של האוניברסיטה העברית. מרצה: פרופ' יוסף גרפינקל.
נסקור וננתח את הנתונים השונים הקיימים אודות תהליך הקמת ממלכת יהודה המקראית. כל דיסיפלינה מדעית תיסקר בניפרד, תוך ציון יתרונותיה ומגבלותיה. בתחום הארכיולוגיה יובהרו היבטים הקשורים בחפירות, סקרים, וניתוח ממצאים. בתחום ההיסטוריה יבדקו המקורות השונים מהמזרח הקדום אודות האלף השני והראשון לפני הספירה. בתחום המקרא ייבדקו המסורות הקשורות לראשית תקופת המלוכה, ומה מידת תרומתן לנושא.

הקורס מועבר בסמסטר הנוכחי, שיעורים נוספים יתווספו מעת לעת

שיעור 1

הרצאתה של פרופ' רחל מילשטיין, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: במאה הראשונה לאסלאם, בסוף המאה השביעית לספה"נ, תוכננה הקמתו של מרכז דתי מרכזי ומפואר על מתחם הר הבית בירושלים. בתחילה הוקם מבנה כיפת הסלע, ואחריו, בראשית המאה השמינית לספה"נ, נוספו לו מסגד גדול לתפילה בציבור ומבני ממשל מפוארים מדרום למתחם.
מדוע נבנו כל אלו בירושלים, בשעה שעיר הבירה אז הייתה דמשק? מה משמעותה של כיפת הסלע, בעלת הצורה המתומנת ועיטורי הפסיפס המרהיבים? מדוע היה שמה הרשמי הראשון של ירושלים "איליא" ואחר-כך "אל-קודס"? מדוע נהרו אליה צליינים גם לאחר שמרכזי השלטון האסלאמי עברו מזרחה, לעיראק ואיראן, מה גרם לאצולה הממלוכית לבנות בתים ומוסדות בירושלים, ומה הטעם להשקעה העות'מאנית בחומות העיר ובהר הבית? במילים אחרות – מה הייתה משמעותה של ירושלים לאורך ההיסטוריה של עולם האסלאם?
תשובות לשאלות שהצגנו כאן ניתן לחפש בין השורות של טקסטים כתובים, אך לא תמיד נמצאים כאלו בידי החוקרים, וגם הטקסטים הקיימים נגועים לעיתים במגמתיות או שכחה. על-כן תסתמך הרצאתנו על מקור נוסף — האמנות החזותית בתור עדות היסטורית. בשיטה זו נבדוק מה מספרים האתרים הירושלמיים עצמם, ומה מוסיפים לידיעתנו תיאורים מצוירים של הר-הבית ואתריו. כמו בכל עניין חברתי והיסטורי, נראה כיצד אמונות דתיות ואינטרסים פוליטיים, דת רשמית ואמונות עממיות מעורבים זה בזה בתהליך היצירה של ערכים תרבותיים, וניווכח עד כמה היו שלוש הדתות המונותיאיסטיות קרובות זו לזו.
15/04/2012

הרצאתה של ד"ר לילך רוזנברג-פרידמן, במסגרת ערב פתוח של המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה של אוניברסיטת בר-אילן, שנערך ב-19 ביוני 2012.

הרצאתו של פרופ' אהרון מאיר, במסגרת ערב פתוח של המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה של אוניברסיטת בר-אילן, שנערך ב-19 ביוני 2012.

הרצאתו של ד"ר קובי כהן-הטב, במסגרת ערב פתוח של המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה של אוניברסיטת בר-אילן, שנערך ב-19 ביוני 2012.

הרצאתו של פרופ' אבי פאוסט, במסגרת ערב פתוח של המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה של אוניברסיטת בר-אילן, שנערך ב-19 ביוני 2012.

הרצאתו של פרופ' ישראל פינקלשטיין, אוניברסיטת תל-אביב. ההרצאה עוסקת ב-20 שנים קריטיות בתולדות עם ישראל הקדום, בין נפילת שומרון בשנת 722 לבין מסע סנחריב מלך אשור על יהודה בשנת 701 לפסה"נ. שנים אלה היו מכריעות בעיצובה של ממלכת יהודה: גל של פליטים ממלכת הצפון הגיעו ליהודה ושינה את הרכבה הדמוגראפי ואת תרבותה לעד. המצב החדש חייב את בית המלוכה והחוגים המקורבים אליו לעצב מחדש את האידיאולוגיה של הממלכה, בראש ובראשונה בקשר למרכזיותה של הבירה ירושלים ושל שושלת בית דוד. כתוצאה מכך רוכז הפולחן בירושלים ונכתבה הגרסה המוקדמת של תולדות מייסדי השושלת דוד ושלמה.
25/12/2005

הרצאתה של ד"ר רוני שריג מתוך כנס בשם "השתיקה – רק סייג לחכמה?", שנערך באוניברסיטת חיפה ועוסק בפניה הרבות של השתיקה במעשיות, באמנות, בפוליטיקה, בפילוסופיה ובתהליך הפסיכותרפי.
אפריל 2006