הפסנתרנית אירנה פרידלנד מגישה סדרת הרצאות ייחודית המקשרת בין אמנות הציור לאמנות המוסיקה הקלאסית. ההרצאות מלוות בתמונות ובקטעי נגינה על פסנתר.
פברואר 2006

חלק א

הרצאתו של פרופ' הרי גולומב, פרופ' אמריטוס בחוג לתיאטרון של אוניברסיטת ת"א: ייחודו של התרגום צמוד המוזיקה, או הכנסתו של מוצרט בברית המלה העברית", במסגרת הסמינר של המחלקה לתרגום וחקר התרגום של אוניברסיטת בר-אילן.

הרצאתו של פרופ' אדוין סרוסי, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר ההרצאה: אנו חיים בעידן בתולדות המוסיקה שאך לפני שנים מעטות היה דמיוני: הלכה למעשה, כמעט כל מוסיקה נגישה לרוב אוכלוסיית העולם בכל רגע נתון ובכל מקום בגלובוס. יתרה מזאת, כל בעל מחשב עם גישה לתוכנות פשוטות יחסית יכול לחבר, לשכפל, לערוך, לערבב ולשלב קטעי מוסיקה משלו ומשל אחרים.
האם הקידמה הטכנולוגיה הזאת תורמת לחיי המוסיקה? לכאורה כן, אבל מאז ומעולם הטכנולוגיה הייתה לחרב פיפיות עבור עולם המוסיקה. למשל, המצאת אמצעי ההקלטה בשלהי המאה ה-19 הביאה למשבר עמוק ולשינוי דרסטי במעמד גופי הביצוע, בתעשיית הפסנתרים, בסגנונות ועוד.
אז מהו עתידה של המוסיקה? האם המושג "מוסיקה" עצמו יחזיק מעמד בעידן של "הנדסת סאונד" ו"ארכיטקטורת צליל"?
01/04/2012

הרצאתו של ד"ר אריאל הירשפילד, במסגרת סדרת הרצאות 'בכור המהפכה' לזכרו של פרופ' אהרון קציר.
אוניברסיטת תל אביב.
4.3.12.

הרצאה של פרופ' איתן שטיינברג, ראש בית הספר לאומנויות באוניברסיטת חיפה, ביום העיון העשירי בהיסטוריה של מדעי הנוירולוגיה שהתקיים בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט ב-3 ביונואר 2012.

הרצאתו של גיל שוחט באסכולות, האוניברסיטה הפתוחה

הרצאתו של ד"ר אריאל הירשפלד, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
מלוות את ההרצאה – הזמרת יונית שקד גולן והפסנתרנית גבי ארגוב
תקציר: השירים העבריים המוכרים לנו הם לעיתים קרובות יצירות אמנות לכל דבר, והעובדה שהם נועדו לביצוע חובבני 'עממי' אינה מסתירה זאת.
בשירים הללו מתקיים יחס דרוך ומורכב בין המילים והמוזיקה; יחס היוצר לעיתים דראמה מוזיקאלית אמיתית. זאת ועוד: רבים מן השירים המושרים כתובים למילים שאינן בגדר תמליל, אלא הם שירים אמנותיים לכל דבר. הנובע מכך הוא שמלאכת ההלחנה נדרשה כאן להתמודדות עם עולם עמוק ומורכב יותר מהמקובל בעולם הבידור, וכך נולדו בתרבות הזמר העברי כמה יצירות מופת בתחום המוזיקה המושרת הישראלית.

מילות השירים שבהרצאה מופיעות בהמשך העמוד מתחת לוידאו

אם גוזלים מידיו צעצוע,
הוא נשאר מבולבל ומחייך,
מחייך מבלי דעת מדוע,
וכיצד ובשל מה זה ואיך.

ונדמה כי סביבו, זה מוזר,
אז דבר מה התרונן כה ושר.
בלי מדוע ובלי כיצד,
בלי היכן ובלי איך ולמה,
בלי לאן ומאיזה צד,
בלי מתי ובלי אן וכמה.
כי סביב ככינור וחליל
מנגינה מאירה, מצלצלת.
אם נסביר לך מה זה יועיל,
איזה ילד אתה אליפלט.

בליל קרב ברעום אש מזנקת,
בין אנשי הפלוגה קול עבר:
העמדה הקדמית מנותקת,
מלאי תחמושת אזל בה מכבר.
אז הרגיש אליפלט כאילו
הוא מוכרח את המלאי לחדש,
וכיוון שאין אופי במיל לו,
הוא זחל כך ישר מול האש.

ובשובו מהומם ופצוע,
התמוטט הוא, כרע וחייך.
הוא חייך מבלי דעת מדוע,
וכיצד ובשל מה זה ואיך.

ובליבות חבריו, זה מוזר,
אז דבר מה התרונן כה ושר.
בלי מדוע ובלי כיצד,
בלי היכן ובלי איך ולמה,
בלי לאן ומאיזה צד,
בלי מתי ובלי אן וכמה.
מסביב ככינור וחליל
מנגינה מאירה, מצלצלת.
אם נסביר לך מה זה יועיל,
איזה ילד אתה אליפלט.

ובלילה חבוש קסדת פלד,
אז ירד המלאך גבריאל,
וניגש למראשות אליפלט,
ששכב במשלט על התל.
הוא אמר: אליפלט אל פחד,
אליפלט, אל פחד וחיל ‟
במרום לנו יש ממך נחת,
אף שאין לך אופי במיל.

זהו זמר פשוט גם תמוה,
אין ראשית לו וסוף והמשך,
זימרנוהו בלי דעת מדוע
וכיצד ובשל מה זה ואיך.

זימרנוהו כך סתם זה מוזר,
כי דבר מה התרונן בו ושר

הגברת מי, הגברת מי, אדון צלחת.
קראי לי סתם צלחת. בשבילי מספיק.
לולא נפגשנו לא היינו פה ביחד…
האם זה לא מצחיק? זה באמת מצחיק.

הוי מי לימון מדוע זה את כה לימונית?
זה לא נכון אני צוחקת כל היום.
את אש בנגלית או פאטאלית או דמונית,
אמרי לי מה את? את חידה? אני חידון.

סלחי לי מי, ליבי הנה!
אני לוקחת אותו צלחת.
סלחי לי מי, יפה כל כך את!
אני סולחת לך צלחת.
אפשר לחיות שנים באופן אידיוטי
בלי אוונטורה ורומנטיקה כזאת'י.
לימון, לימון, מה יש צלחת?
אולי נלכה לטייל מעט ביחד.

את הגברים כולם יכולתי לשגע,
כי משגעת כף ידי הענוגה,
אבל בך אני רואה זה לא נוגע.
זה לא נוגע כי אני כבר משוגע.
ממי, ממי אתה כבר משוגע, ענני!
ממך, ממך, ממי? ממי?ממי לימון.
ממי לימון, אדון צלחת, זה ממני!
נכון מאוד, אלפי תודה, אלפי פרדון.

הו מי לימון, אל תתיחסי אלי בפחד.
אני פוחדת? איזה דיבורים של שוק.
משום דבר שבעולם, אדון צלחת,
עוד לא נבהלתי מימי, הביטי, גוק!

סלחי לי מי, סלחי לימון,
אני סולחת לך, צלחת.
את על ידי כעט מונחת.
אני מונחת על הצלחת.
אפשר לחיות שנים באופן אידיוטי
ללא שיחה אינטליגנטית שכזאת'י.
לימון, לימון, מה יש צלחת?
אולי נלך לרקוד מעט עכשיו ביחד.

אתמול ראיתי את הג'ירפים, איזה גובה!
אחד מהם הביט בי ככה כמו תם
והשני כמעט אכל לי את הכובע.
הכל פוליטיקה אנגלית, ימח שמם!

הוי מי לימון, מן הפוליטיקה אין נחת.
אבל ממך, צלחת, נחת יש , הוי פליז,
בלי מחמאות, אתה צלחת כה מוצלחת.
אני צלחת, מי לימון, ואת סרויז.
הוי מי לימון, כמטאור את לי זורחת!
חיי ריקים ומחכים לך כארמון.
כי בלעדי את לימון ללא צלחת!
ובלעדי אתה צלחת בלי לימון!

סלחי לי מי, ליבי הנה!
אני לוקחת אותו צלחת.
סלחי לי מי, יפה כל כך את!
אני סולחת לך צלחת.
אפשר לחיות שנים באופן אידיוטי
עד שלימון פוגש צלחת ש כזאת'י.
לימון, לימון, מה יש צלחת?
אולי נלכה לטייל מעט ביחד.

הוא ידע שאין בחוף שום מגדלור,
אך תמיד האיר לו אור מתוך השחור.

היא חיכתה לו בשפתיים מלוחות,
הוא חבק אותה אליו דומם,
הוא הבטיח: "אשאר עימך, אחות!"
אך עם שחר שוב חמק לים.

הוא ידע…

פעם היא לפתה אותו חזק חזק:
"השאר, כי לא אוכל יותר!"
הוא נשק לשתי עיניה, ושתק;
אך עם שחר שוב נראה חותר.

אך עם לילה, בשובו מים ושחור,
לא האיר לו עוד האור כמגדלור.

הם מצאו אותה בחוף, בין הצדפים,
וליבה כגוש פחם שחור.
ורק אז בלאט גילו לו השחפים,
כי ליבה היה לו מגדלור.

הוא ידע…

הוא חפן אז את הלב אשר אוכל,
פתע שוב זרח הלב וחם.
וכיום במרום הצוק, בראש מגדל,
הוא מאיר לכל מלח בים.

כי למרות שאין בחוף שום מגדלור,
לב אחד תמיד מאיר לו מן השחור.

היה נוצץ באביבים,
היה נושק אבי אבים,
חוצה שדות דגן.
היה מרווה נודד עייף
ולאילן המתכופף
את חיותו נתן.

אבל בעומק נשמתו המה המה
וערגתו שפך לסהר וחמה –
ישאף לנעלם ולחלום יכמה
ולא ידע אל מה (אל מה).

אך יום אחד רוטט מאוד
ביקש מאל הנהרות:
עשני נא גדול.
רוצה אני אשד להיות,
רוצה אני לזרום, לגאות
בפרא המחול.

שואף אני הרחק לנדוד,
בעוז לניע טחנות
לשאת גשרי זהב.
שואף אני להיות עמוק
עד חקר אין ועד בלי חוק
עם אניות על גב.

וכך בעומק נשמתו המה המה
וערגתו שפך לסהר וחמה –
ישאף לנעלם ולחלום יכמה
ולא ידע אל מה (אל מה).

שמע האל למעיין
וכל מבוקשו נתן
ויוליכו לים.
הים בקצף הלבן
בלע את שיר המעין
וגורלו נחתם.

הים גדול. מבוע קט
מתקו נמלח, שירו אבד
לא עוד ירווה נודד.
ורק דייג אחד קטן
שמע את בכי המעין
אשר ביקש לצאת.

ושוב מעומק נשמתו המה המה
וערגתו שפך לסהר וחמה –
ישאף לנעלם ולחלום יכמה
ולא ידע אל מה.

אל הפרדס אסתנן כגנב
ואתנפל על תפוח זהב
ואם ארצה ביום חום ושרב
אשכב לי בין שיבולי הזהב
וזה שווה מרגרינה חלב
כן, הכל זהב

לא כל אדם אשר יוצא לרחוב
רואה את מה שלפניו
על פי הרוב אדם יוצא לרחוב
והוא טרוד בענייניו
מתחשק לגשת אליו קרוב
ולומר לו בצחוק רחב

איזה ליל, איזה ים
איזה צל, כמה חם
הסתכל, בן אדם
כן, הכל זהב, הכל זהב

מחוץ לעיר מריחים את הסתיו
ומחכים לגשמי הזהב
וכבר הים מתרומם בגליו
ומסתער על חולות הזהב
אפשר לחטוף רבמטיזם עכשיו
כן, הכל זהב

פתחו נא את שערי הזהב
הצדיקים בוא יבואו עכשיו
הנה הגיע כבר תור הזהב
הנה פוסעים הם בשביל הזהב
ומחייכים בשיני הזהב
כן, הכל זהב

לא כל אדם אשר יוצא לרחוב
רואה את מה שלפניו
על פי הרוב אדם יוצא לרחוב
והוא טרוד בענייניו
מתחשק לגשת אליו קרוב
ולומר לו בצחוק רחב

איזה ליל, איזה ים
איזה צל, כמה חם
תשתולל, מטומטם
תתבטל עם כולם
תצלצל ככה סתם
תסתכל, בן אדם
כן, הכל זהב, הכל זהב

כל רוגז וחמות וטורח
ותאוות וחרוק שן
עברו חלפו כעוברי אורח
שיעברו אני ישן
גם שאלות לשאול אין צורך
ואין תועלת אין
רוב נגינות יש וצלילים
אך שיר הערש שידענו
ושנחבא אל הכלים
רק הוא בסוף נשאר אתנו
נשאר ושר הניחו לי
הניחו לנו לכולנו
נומי דרך בא הקץ
נומה מלך בא הלץ
נומו רוח ומפרש
הירדמו תולדות פרס
שייכבו את הפנס
כן, כן, הס.

הרצאתו של פרופ' יהואש הירשברג, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית בירושלים.
תקציר:
האופרה היא יצירת אמנות משולבת, הכוללת סיפור עלילה, הצגה בימתית על ידי זמרים-שחקנים, מקהלה, ותזמורת.
המרכיב החשוב ביותר באופרה הוא קול האדם – האמצעי הקמאי להבעה ישירה של רגשות.
נושא ההרצאה יהיה האריה – צורת הביטוי החשובה ביותר באופרה האיטלקית. האריה היא צורה פיוטית הכתובה במשקל
ובחרוזים והיא מבטאת את עולמה הפנימי של הדמות, בין כמונולוג הפונה אל הקהל, בין כפנייה אל דמות אחרת.
באמצעות האריה מעצב ומציג המלחין את כל עולמה הפנימי של הדמות ומערך יחסיה עם הדמויות האחרות במכלול אמצעים עשיר,
כגון מבנה הקו המלודי, הדגשה של מלים ומשפטים רגישים במיוחד. בה בשעה מהווה האריה כלי לביטוי של וירטואוזיות קולית
ו"שירה יפה" (בל-קנטו) – המרכיב הסגנוני החשוב ביותר באופרה האיטלקית.
בהרצאה יוצגו שתי אריות גדולות וינותחו מכלול האמצעים הפיוטיים, דרמטיים ומוסיקליים של כל אחת מהן.
ההרצאה תכלול ביצועים של האריות על ידי זמרת הסופרן ולריה פוביני-ונטורה והפסנתרנית סוניה מזר.

הרצאתו של פרופ' אברהם קציר במסגרת סדרת הרצאות "בכור המהפכה" לזכרו של פרופ' אהרון קציר, אוניברסיטת תל אביב.