סדרת הרצאות של ד"ר אן סעדה-רייך במסגרת הרצאות 'אבני פינה' של האוניברסיטה העברית.
קורס נלמד את באופן פשוט ובהיר העקרונות תורשת האדם, המבנה וביטוי גנים תוך כדי הסבר על שיטות אנליטיות. נעסוק ביתר בהרחבה , בהבנת בסיס המולקולרי של (כמה) מחלות תורשתיות תוך כדי התייחסות סוגיות אתיות שונות. קורס בסיסי זה בהחלט מיועד גם למי שטרם נתקלו במושגים מדעיים בסיסיים. (סילבוס)
שיעור 1
הרצאתו של פרופ' רון ליפשיץ, ביה"ס לפיסיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב, בנושא "פרס נובל בכימיה 2011 – Dan Shechtman".
במסגרת יום עיון בנושא פרסי נובל וטיורינג 2011 – פיסיקה, מדעי המחשב, רפואה וכימיה.
13/6/2011
הרצאתו של פרופ' דן שכטמן, במסגרת סדרת הרצאות "בכור המהפכה" לזכרו של פרופ' אהרון קציר.
דברי פתיחה: פרופ' יוסף קלפטר, נשיא אוניברסיטת תל אביב.
23.4.12
מרצה: ד"ר רועי בק-ברקאי, מתוך סדרת ההרצאות 'בצהרי היום' של אוניברסיטת תל-אביב.
13.3.11
הרצאות של פרופ' ששון צחייק במסגרת סדרת הרצאות 'אבני פינה' של האוניברסיטה העברית.
תיאור הקורס: המונח כימיה מעורר נחיל של מילים כמו זיהום אויר, אסונות כימיים; דברים נוראיים.. במילה אחת תדמית הכימיה היא נמוכה. במהלך ההרצאות, אנסה לעשות תפנית של 180 מעלות ולקחת אתכם למסע שיראה את הפן האוניברסאלי של הכימיה. כימיה היא "החלון" שניתן למין האנושי להציץ לעבר הוויתו החומרית ולתפקד במסגרת מגבלותיה. אנו נשוחח על הקשר הקיים בין "החומר הכימי" לבין אהבה, מין, עצב, התמכרות- כל התכונות הקרויות אנושיות. במהלך הקורס, נלמד לבנות מולקולות מאבני בניין כבמשחק לגו. נלמד על מולקולות החשובות לחיים ואלה אשר משפיעות על חיי היומיום. אנו נלמד איך לחזות את מבניהן התלת מימדי ואת תכונותיהן.
שיעור 1
הרצאה של פרופסור דן שכטמן בנושא "גילוי הגבישים הקוואזי מחזוריים" במסגרת הקורס 'תגליות מדעיות' בטכניון.
הרצאה שנערכה במסגרת "בכור המהפכה", סדרת הרצאות לזכרו של אהרון קציר.
מרצה: פרופ' עדה יונת,
תאריך הקלטה: פברואר 2010
מה קדם למה: הצופן הגנטי או מוצריו? ומחשבות על תוחלת החיים.
הרצאתה של כלת פרס נובל לכימיה לשנת 2009, פרופ' עדה יונת, מכון ויצמן למדע.
תקציר: הריבוזום הוא רכיב תאי מורכב ביותר המתרגם את הצופן הגנטי שבדנ"א לחלבונים.
החלבונים הם רכיבי התא המבצעים את רוב תהליכי החיים ופעילותם תלויה במבנה המרחבי שלהם המוכתב על פי הרצף של הגנים המקדדים אותם.
הריבוזומים מייצרים את החלבונים במהירות רבה, המוכתבת על-פי צורכי התא, ובדיוק מפתיע. הם צברים גמישים הבנויים ממספר רב של מרכיבים (חלבונים ורנ"א) המאורגנים בשתי יחידות משנה – גדולה וקטנה. לאחר פיענוח מבנה הריבוזום נמצא שכל פעילויות הריבוזום ובכללן קריאת הצופן הגנטי, "בחירת המשתתפים", תרגום הצופן ובניית הקשר החלבוני, מתבצעות על-ידי רנ"א. עוד נמצא שהאזור בו מתבצע חיבור החומצות האמיניות (שגודלו אחוזים בודדים מתוך הריבוזום העכשווי) שהינו אלמנט מבני בעל ארכיטקטורה ייחודית, השמור לכל אורך האבולוציה. על כן אנו מניחים שהינו מייצג מכונה כימית שפעלה בעולם הרנ"א, לפני התהוות החיים ועדיין פועלת בצורה דומה בתוך הריבוזום העכשווי. אנו מנסים להוכיח שהמכונה העתיקה יצרה "חלבונונים" בעלי רצפים אקראיים, מהם שרדו אלה שביצעו תפקידים משמעותיים בעולם הרנ"א. הצורך בהם גרם להיווצרות צופן גנטי "התחלתי" שלאחר מכן התפתח במקביל להתפתחות הריבוזומים והחלבונים.
עקב חשיבותם הרבה, הריבוזומים משמשים מטרה לאנטיביוטיקות רבות. הבנת אופן פעולתן והדרך בה חיידקים מחוללי מחלות מפתחים עמידות לאנטיביוטיות מסבירה את תרומת תהליכים אלה לאורך החיים הממוצע מחד, וכן משמשת אבן דרך בפיתוח תרופות יעילות יותר, מאידך.
הרצאתו של פרופ' דן שכטמן, זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 2011, בפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע של האוניברסיטה העברית.
פרופ' שטכמן מדבר על "תגלית הגבישים הקוואזי-מחזוריים" עליה זכה לאחרונה בפרס הנובל לכימיה היוקרתי לשנת 2011.
הרצאתו של חתן פרס נובל לכימיה פרופ' אהרן צ'חנובר בנושא: 'פירוק חלבונים תוך תאיים: ממנגנונים בסיסיים דרך מנגנוני מחלות ועד לפיתוח תרופות'.
יום עיון של האוניברסיטה הפתוחה בו מוסברים פרסי נובל לשנת 2010 בתחומים פיזיקה, כימיה ורפואה.
דברי פתיחה (פרופ' חגית מסר-ירון) והרצאתו של ד"ר עודד הוד, על פרס נובל לפיזיקה
הרצאתו של פרופ' יואל ששון במסגרת סדרת הרצאות 'שומו שמיים' של האוניברסיטה העברית.
ההרצאה מתחילה בדקה 13:40
הרצאתו של פרופ' רוני קוזלוב.
תקציר: הסקרנות האנושית תמיד מחפשת מה נמצא מעבר לאופק. לפעמים תגליות מעניינות ביותר נמצאות דווקא מתחת לאף. בהרצאה זו אתמקד בתחום קטן של טמפרטורות. בין טמפרטורה של מינוס מאתיים ושבעים מעלות צלסיוס (טמפרטורת החלל החיצון ) ובין טמפרטורה של ננו מעלה מעל האפס המוחלט (האפס המוחלט הוא מינוס מאתיים שבעים ושלוש מעלות צלסיוס). בתחום זה ישנו עולם שלם של תופעות כימיות שרק נחשף בשנים האחרונות. כימיה היא עולם של שינוי: אטומים מתחברים ויוצרים מולקולות, שבתורן מתפרקות ויוצרות מולקולות חדשות. הדינאמיקה המולקולארית חוקרת את עולם השינויים הכימיים. לכאורה בטמפרטורה כל כך קרה, הינו מצפים לקפיאת התנועה. תגליות חדשות מראות שתגובות כימיות מתרחשות בגזים קרים בטמפרטורות הקרובות לאפס המוחלט. תגובות אלו מתרחשות ע"פ כללים השונים לחלוטין מהתגובות המוכרות לנו בטמפרטורת החדר. כיצד מקררים לטמפרטורות אלו? מהם העקרונות של הכימיה הקרה? נסקור תגליות חדשות בתחום מרתק זה.
ההצראה מתחילה בדקה 17:20