הרצאתו של פרופ' אבי שמחון, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
חלקה הראשון של ההרצאה יציג את השינויים הכלכליים הדרמטיים שמדינת ישראל עברה במהלך קיומה ובמיוחד בשלושים השנים האחרונות.
בחלקה השני תידון השאלה כיצד זה שלמרות אותם שינויים נישמר הפער ביננו לבין העולם המפותח.
בחלק השלישי יוצעו מספר תשובות לשאלה.
27/01/2013
(המשך…)

הרצאתה של פרופ' רחל אליאור, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: ההרצאה תעסוק בנסיבות ההיסטוריות המשבריות שהביאו לצמיחת השבתאות בשליש האחרון של המאה השבע-עשרה, ולצמיחת החסידות בשליש השני של המאה השמונה-עשרה ובמקומה המכריע של הקבלה המשיחית בהתפשטות תנועות אלה. הדיון יכלול הערכה חדשה על יחסי שבתאים ומתנגדים לאור המשיחיות הקבלית השבתאית והארה חדשה על יחסי חסידים ומתנגדים לאור החשד בשבתאות שהטיחו המתנגדים המחרימים בחסידים המוחרמים. עוד תוצע זווית ראייה חדשה על המניעים שעמדו מאחורי החרמות שהטילה ההנהגה הרבנית הנודעת בשם מתנגדים, על חוגי המקובלים-השבתאים והחסידים במאה השמונה-עשרה.
ההרצאה תעסוק בבעש"ט ובבני דורו שעמדו במוקד המחלוקת במאה השמונה-עשרה: ברוכיה רוסו, ר' נחמיה חיון, ר' לייב פרוסניץ, ר' יהונתן אייבשיץ, ר' יעקב יהושע פאלק, ר' יעקב עמדן, ר' חיים רפפורט, יעקב פראנק ומנהיגי ועד ארבע ארצות ר' יצחק מביאלי, ר' אברהם יוסקעס מליסא, ר' אברהם הכהן מזאמושט וברוך בן דוד מביאלי.
30/12/2012
(המשך…)

הרצאתו של פרופ' רון עופרי במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
למה הכלב שלי לא רואה טלוויזיה? למי יש ראיה טובה יותר, לסוס או לחתול?
(המשך…)

הרצאתו של פרופ' אייל קמחי במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
משבר מחירי המזון נובע מגורמי ביקוש ומגורמי היצע. קצב הגידול בביקוש הואץ בשנים האחרונות עקב שינוי בהרגלי הצריכה של אוכלוסיית המדינות המתפתחות הצומחות ועקב הזינוק ביצור דלקים ביולוגיים.
הגידול בהיצע לא הדביק את הגידול בביקוש עקב תהליכים ארוכי טווח ועקב אסונות טבע והתייקרות התשומות לחקלאות ובמיוחד האנרגיה. עליית המחירים הואצה בגלל מדיניות של הגנה על צרכנים במדינות המייצאות גרעינים ובגלל פעילות ספקולטיבית בשוקי הסחורות העתידיות.
הפתרון בטווח הארוך הוא בעידוד היצור החקלאי, ובעיקר במדינות מתפתחות, באמצעות שילוב של השקעה בתשתיות ובטכנולוגיה ומדיניות סחר מתאימה.
25/11/2012
(המשך…)

הרצאתו של פרופ' עודד שוסיוב במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
צמחים ובעלי חיים מתפקדים לעיתים באופן מעורר השתאות, למשל, יכולת הקפיצה לגובה המרשימה של הפרעוש פי 400 מגובהו, או חוזקו המדהים של קור העכביש שאם ניתן היה לייצר ממנו חבל בעובי עיפרון בלבד היה מסוגל לעצור מטוס ג'מבו במעופו.
מדע החומרים המשלב הנדסה גנטית וננוטכנולוגיה מאפשר לנו היום לחקות את מערכות ייצור החומרים המופלאים האלו בטבע ולייצר אותם בכמויות גדולות לשימוש האדם ברפואה, ספורט, תעופה וחלל.
18/11/12
(המשך…)

הרצאתו של ד"ר ערן רגב, המחלקה לכירורגית פה ולסתות הפקולטה לרפואת שיניים, האוניברסיטה העברית בירושלים והמרכז הרפואי הדסה, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
שתלים דנטליים הם טיפול מקובל בימינו והשימוש בו הולך וגדל בקצב מהיר. פתרון השתלים מוצע היום כמעט לכל אדם הסובל מחסר שיניים כלשהוא וכמעט ע"י כל מרפאת שיניים. ישנם מאות סוגי שתלים וזוהי תעשיה עולמית המגלגלת סכומי עתק. ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בשימוש בשתלים באופן יחסי לאוכלוסייה. ישנם הרבה מיתוסים ודעות לגבי שתלים אשר עולים גם בפרסומים ופרסומות שונים.
בהרצאה ננסה להבין מהם שתלים דנטליים, מה הוא הבסיס המדעי לשימוש בהם, מהן ההתוויות והתוויות הנגד לשימוש בהם וננסה לבחון את המיתוסים והדעות הרווחות לגבי השתלים.
04.11.12
(המשך…)

הרצאתה של ד"ר אורלי שדה, המחלקה למימון, בית הספר למנהל עסקים, הפקולטה למדעי החברה, האוניברסיטה העברית, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
המחקר האקדמי והמציאות הכלכלית החלו לאתגר לאחרונה את ההנחות הקלאסיות במודלים של תורת המימון בהם הפרטים מקבלים החלטות בצורה רציונלית והשווקים הפיננסיים הם יעילים. בהרצאה נסקור מספר הטיות (biases) בתחום המימון ההתנהגותי המאתגרות את הנחת הרציונליות של הפרטים עם קישור לשוק ההון הישראלי.
28.10.2012
(המשך…)

הרצאתו של פרופ' אבישי דקל, מכון רקח לפיסיקה, הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, האוניברסיטה העברית, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
ההרצאה תתמקד בהתפתחות המבנים ביקום, מהמפץ הגדול ועד היווצרות כוכבי לכת שעל פניהם נוצרו החיים. היא תסקור את המודל הקוסמולוגי הסטנדרטי שמבוסס על העדויות התצפיתיות להתפשטות היקום ממצב צפוף וחם שתחילתו ב"מפץ גדול" לפני כארבעה עשר מיליארד שנה. בפרט תתואר התגלית של ההאצה בהתפשטות היקום בהשפעת אנרגיה אפלה, אשר זיכתה את מגליה בפרס נובל לפיסיקה לשנת 2011. על רקע היקום המאיץ, יתוארו התהליכים שהובילו להיווצרות הגלקסיות, בתוכן כוכבים, וסביבם כוכבי לכת שעליהם יתכנו חיים. תוזכרנה התובנות החדשות בעניין היווצרות הגלקסיות ביקום הקדום, וידון הקשר בין היקום בממדים הגדולים ובין היווצרות החיים בממדים קטנים בהרבה.
21/10/12
(המשך…)

הרצאתה של פרופ' רחל מילשטיין, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: במאה הראשונה לאסלאם, בסוף המאה השביעית לספה"נ, תוכננה הקמתו של מרכז דתי מרכזי ומפואר על מתחם הר הבית בירושלים. בתחילה הוקם מבנה כיפת הסלע, ואחריו, בראשית המאה השמינית לספה"נ, נוספו לו מסגד גדול לתפילה בציבור ומבני ממשל מפוארים מדרום למתחם.
מדוע נבנו כל אלו בירושלים, בשעה שעיר הבירה אז הייתה דמשק? מה משמעותה של כיפת הסלע, בעלת הצורה המתומנת ועיטורי הפסיפס המרהיבים? מדוע היה שמה הרשמי הראשון של ירושלים "איליא" ואחר-כך "אל-קודס"? מדוע נהרו אליה צליינים גם לאחר שמרכזי השלטון האסלאמי עברו מזרחה, לעיראק ואיראן, מה גרם לאצולה הממלוכית לבנות בתים ומוסדות בירושלים, ומה הטעם להשקעה העות'מאנית בחומות העיר ובהר הבית? במילים אחרות – מה הייתה משמעותה של ירושלים לאורך ההיסטוריה של עולם האסלאם?
תשובות לשאלות שהצגנו כאן ניתן לחפש בין השורות של טקסטים כתובים, אך לא תמיד נמצאים כאלו בידי החוקרים, וגם הטקסטים הקיימים נגועים לעיתים במגמתיות או שכחה. על-כן תסתמך הרצאתנו על מקור נוסף — האמנות החזותית בתור עדות היסטורית. בשיטה זו נבדוק מה מספרים האתרים הירושלמיים עצמם, ומה מוסיפים לידיעתנו תיאורים מצוירים של הר-הבית ואתריו. כמו בכל עניין חברתי והיסטורי, נראה כיצד אמונות דתיות ואינטרסים פוליטיים, דת רשמית ואמונות עממיות מעורבים זה בזה בתהליך היצירה של ערכים תרבותיים, וניווכח עד כמה היו שלוש הדתות המונותיאיסטיות קרובות זו לזו.
15/04/2012
(המשך…)

הרצאתו של פרופ' ישראל פינקלשטיין, אוניברסיטת תל-אביב. ההרצאה עוסקת ב-20 שנים קריטיות בתולדות עם ישראל הקדום, בין נפילת שומרון בשנת 722 לבין מסע סנחריב מלך אשור על יהודה בשנת 701 לפסה"נ. שנים אלה היו מכריעות בעיצובה של ממלכת יהודה: גל של פליטים ממלכת הצפון הגיעו ליהודה ושינה את הרכבה הדמוגראפי ואת תרבותה לעד. המצב החדש חייב את בית המלוכה והחוגים המקורבים אליו לעצב מחדש את האידיאולוגיה של הממלכה, בראש ובראשונה בקשר למרכזיותה של הבירה ירושלים ושל שושלת בית דוד. כתוצאה מכך רוכז הפולחן בירושלים ונכתבה הגרסה המוקדמת של תולדות מייסדי השושלת דוד ושלמה.
25/12/2005
(המשך…)