סדרת מפגשים בנושא "ממחאה למהפכה: תרבות פופולרית ושינוי במזרח התיכון" של מכון ון-ליר בירושלים.
מפגש 1 – מאבק נשי במצרים: המאבק בהטרדות מיניות בעקבות המהפכה – 08/10/13
יו"ר: ד"ר מירה צורף
מרצה: ד"ר מרי תותרי
מגיבה: ד"ר הוניידה גאנם
בשנים האחרונות מתחוללות במזרח התיכון תהפוכות רבות. המתחים שעולים במהלכן אל פני השטח נוגעים לעתיד החברות והקהילות החיות במדינות האזור והם מתגלעים בין תפיסות שונות ובין חזונות מנוגדים. קשה לאמוד את השינוי המתחולל בחברות המזרח התיכון, ואנו נוהגים להבינו בעיקר באמצעות ההתרחשויות במערכות הפוליטיות והצהרות המנהיגים. בסדרת הרצאות זו נקדם דיון שונה: נסיט את המבט מהנאומים בפרלמנט וממגישי החדשות אל התרבות הפופולרית. בשלושת המפגשים שיתקיימו בחודש אוקטובר נתמקד בשלוש מדינות באזור — מצרים, איראן וסוריה — ונדון בהיבטים שונים של המחאות המתרחשות שם ובסוגים שונים של תרבות פופולרית.
במהלך ההרצאה הוקרנו הסרטונים הבאים
סרטון 1
סרטון 2
סרטון 3
סרטון 4
סרטון 5
הרצאתו של פרופ' רונן ישראל במסגרת 'הפנינג ידע 2013', המרכז הבינתחומי הרצליה
14.6.2013
הרצאה מפי הפרופ' דפנה ברק-ארז, שופטת בית המשפט העליון, במסגרת סדרת הרצאות "בכור המהפכה" לזכרו של פרופ' אהרון קציר
26/02/13
http://youtu.be/Xu6fSCl9w20?t=21m13s
]]>הרצאתו של פרופ' ישראל אומן, מכון אינשטיין למתמטיקה והמרכז לחקר הרציונליות, האוניברסיטה העברית בירושלים, בנושא "פרס נובל לכלכלה 2012: אלוין רות ולויד שאפלי", במסגרת יום עיון בנושא פרסי נובל 2012 — על מה ולמה? ספרות, שלום, וכלכלה
11/3/2013
יום עיון שנערך באוניברסיטה הפתוחה בנושא "תרבות פוליטית: המקרה של הון ושלטון"
18/2/2013
הון-שלטון – האמנם בעיה של טוהר המידות?
הרצאתו של ד"ר דורון נבות, ביה"ס למדעי המדינה, אוניברסיטת חיפה.
מבקר המדינה התגייס לטפל בסוגיית ההון והשלטון בעקבות הפגיעה בטוהר המידות שגורם הקשר האינטנסיבי בין בעלי הון לבין נושאי משרות שלטוניות. הטענה שתעמוד במרכז ההרצאה היא שאת הסוגיה הזו לא נכון להבין במסגרת המושג טוהר המידות. מדובר בסוגיה שקשורה בראש ובראשונה לכלכלה פוליטית ולמוסדות מדינה, ולכן כשדנים בה, יש לבחון גם את ההיבטים הללו, נוסף על ההיבטים של אתיקה ציבורית וחיזוק הנורמות של עובדי הציבור.
הרצאתה של ד"ר רעות ברק-וויקס מאוניברסיטת ת"א והאוניברסיטה העברית על הכלכלה הסינית, שנערכה בסטורג' במסגרת סדרת הרצאות WIZE.
31.01.2013
מיכאל גולן, מנכ"ל ומייסד גולן טלקום מכנס פתיחת במועדון ההשקעות טכניון.
31/10/2012
הרצאתו של פרופ' אבי שמחון, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
חלקה הראשון של ההרצאה יציג את השינויים הכלכליים הדרמטיים שמדינת ישראל עברה במהלך קיומה ובמיוחד בשלושים השנים האחרונות.
בחלקה השני תידון השאלה כיצד זה שלמרות אותם שינויים נישמר הפער ביננו לבין העולם המפותח.
בחלק השלישי יוצעו מספר תשובות לשאלה.
27/01/2013
פרופ' יואל מוקיר מאוניברסיטת נורת'ווסטרן ואוניברסיטת תל-אביב, בהרצאה המרכזית שניתנה באוניברסיטת בר-אילן, במסגרת הכנס השנתי הראשון של האגודה הישראלית להיסטוריה כלכלית.
12.12.2012
מתוך הכנס: "משפט וכלכלה בשיח הציבורי" שנערך במרכז לתקשורת ומשפט באוניברסיטת בר-אילן
מנחה: עו"ד משה גורלי, פרשן משפטי, כלכליסט.
משתתפים:
עו"ד אביה אלף, מנהלת המחלקה הכלכלית, פרקליטות המדינה.
אתי אשד, יועצת תקשורת.
ד"ר כלילה מגן, בית הספר לתקשורת, אוניברסיטת בר-אילן.
ניצב יואב סגלוביץ', ראש אגף חקירות, משטרת ישראל.
רני רהב, יו"ר רהב תקשורת ויחסי ציבור.
עו"ד נועם שרביט, פרשן משפטי, מעריב.
17.10.2012
הרצאתו של פרופ' אייל קמחי במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
משבר מחירי המזון נובע מגורמי ביקוש ומגורמי היצע. קצב הגידול בביקוש הואץ בשנים האחרונות עקב שינוי בהרגלי הצריכה של אוכלוסיית המדינות המתפתחות הצומחות ועקב הזינוק ביצור דלקים ביולוגיים.
הגידול בהיצע לא הדביק את הגידול בביקוש עקב תהליכים ארוכי טווח ועקב אסונות טבע והתייקרות התשומות לחקלאות ובמיוחד האנרגיה. עליית המחירים הואצה בגלל מדיניות של הגנה על צרכנים במדינות המייצאות גרעינים ובגלל פעילות ספקולטיבית בשוקי הסחורות העתידיות.
הפתרון בטווח הארוך הוא בעידוד היצור החקלאי, ובעיקר במדינות מתפתחות, באמצעות שילוב של השקעה בתשתיות ובטכנולוגיה ומדיניות סחר מתאימה.
25/11/2012
הקורס מועבר ע"י פרופ' אביה ספיבק, המחלקה לכלכלה, אוניברסיטת בן-גוריון, מראשי צוותי המומחים של המחאה החברתית. הקורס יציג את כלכלת ישראל ואת נושאי המדיניות הכלכלית בישראל שנדונו בחלקם בדיון הציבורי שהתפתח בתקופת המחאה החברתית בקיץ 2011. יוצגו באופן מעמיק הדילמות של אחריות המדינה כלפי אזרחיה ותושביה וגבולות פעולות הממשלה.
הקורס מועבר בסמסטר הנוכחי. הרצאות יתווספו מעת לעת.
שיעור 1
הרצאתה של ד"ר אורלי שדה, המחלקה למימון, בית הספר למנהל עסקים, הפקולטה למדעי החברה, האוניברסיטה העברית, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
המחקר האקדמי והמציאות הכלכלית החלו לאתגר לאחרונה את ההנחות הקלאסיות במודלים של תורת המימון בהם הפרטים מקבלים החלטות בצורה רציונלית והשווקים הפיננסיים הם יעילים. בהרצאה נסקור מספר הטיות (biases) בתחום המימון ההתנהגותי המאתגרות את הנחת הרציונליות של הפרטים עם קישור לשוק ההון הישראלי.
28.10.2012
קורס של ד"ר אבי שמחון במסגרת סדרת הרצאות 'אבני פינה' של האוניברסיטה העברית.
הקורס סוקר את התפתחות כלכלת ישראל לאורך השנים. הקורס בוחן את השאלה מדוע, למרות הקפיצה הטכנולוגית של העשורים האחרונים והשינויים המפליגים במבנה המשק, התוצר לנפש עדין נמוך מזה של מרבית המדינות המפותחות בעוד אי-השוויון גבוה יותר.
הקורס מועבר בסמסטר הנוכחי. הרצאות יתווספו מעת לעת.
שיעור 1
דיון בנושא "מחאה חברתית, משבר כלכלי, התעוררות צרכנים – למה לצפות ומה לעשות?" במסגרת הקתדרה לאחריות תאגידית, המכללה למנהל.
מנחים:
טליה אהרוני, מנהלת אקדמית, הקתדרה לאחריות תאגידית,
מומו מהדב, מנכ"ל מעלה.
משתתפים:
פרופ' עדי ערמוני, דיקאן ביה"ס למנהל עסקים
ד"ר אווה ברגר, דיקאן ביה"ס לתקשורת
ד"ר עידו באום, ראש התוכניות המשולבות, ביה"ס למשפטים
ד"ר קרן פרידמן, מדעי ההתנהגות
3.6.2012
מרצה: פרופ' אילה כהן, טכניון
שיעור 1
שיעור 2
שיעור 3
שיעור 4
שיעור 5
]]>מרצה ד"ר מירה ברון
שיעור 1
שיעור 2
שיעור 3
שיעור 4
שיעור 5
]]>הרצאתה של גב' אסתר דומיניסיני, מנכ"ל שירות התעסוקה הישראלי, על המגמות החדשות שנוצרו בשוק העבודה בעקבות עידן הגלובליזציה ועל הכישורים הנדרשים בכדי להשתלב בשוק העבודה בימינו.
דברי פתיחה: גבריאל מוצקין, ראש מכון ון ליר בירושלים
יו"ר: משה יוסטמן, ראש התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר בירושלים, המחלקה לכלכלה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
לאה אחדות, התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר בירושלים, המחלקה לכלכלה וניהול, המרכז האקדמי רופי
אביה ספיבק, התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר בירושלים, המחלקה לכלכלה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
האם יוכל תקציב המדינה הבא להניף גם את דגל הביטחון וגם את הדגל החברתי? – בין המלצות ועדת טרכטנברג למתווה של ועדת ברודט לתקציב הביטחון.
מגיבים:
נתן זוסמן, ראש חטיבת המחקר, בנק ישראל, המחלקה לכלכלה, האוניברסיטה העברית בירושלים
אבי שמחון, המחלקה לכלכלה, האוניברסיטה העברית בירושלים, יו"ר הפורום המייעץ לשר האוצר וחבר וועדת טרכטנברג
17/6/12
הרצאתו של פרופ' יורי פינס, הפקולטה למדעי הרוח, האוניברסיטה העברית.
תקציר: עלייתה של סין והפיכתה לאחת המעצמות המובילות בעולם היא בעיני רבים ההתפתחות המרתקת והמשמעותית ביותר במישור הגלובלי המתרחשת לנגד עינינו. מדובר בשינוי מרחיק לכת הן במישור הכלכלי, הן במישור יחסי הכוחות הבינלאומיים, והן, אולי בעיקר, בסין עצמה, אשר אוכלוסייתה עברה תוך שנות דור תמורות בהיקף בלתי נתפס, כאלה שלקחו באזורים אחרים של העולם מאה שנה ויותר. בהרצאתי אסקור את הרקע ההיסטורי לתקומתה המחודשת של סין, את הדפוסים וההכרעות אשר הובילו ל"נס הסיני", וכן את האתגרים הדמוגרפיים, האקולוגיים והבינלאומיים העומדים בפני סין בדרכה לשוב אל מעמד מעצמת-העל.
בשנת 2006 שכר משרד הבריאות את שירותיה של חברת הייעוץ פארטו, כדי להעריך את עלות האשפוז של קשישים במוסדות סיעודיים. בשנת 2008 שכר משרד הביטחון את שירותיה של חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי, לצורך קבלת ייעוץ וסיוע במימוש תוכנית ההתייעלות בצה"ל ובמשרד הביטחון. ביולי 2011 הודיעה ממשלת ישראל כי התאגיד הבינלאומי ראנד זכה במכרז לגיבוש אסטרטגיה כלכלית-חברתית למדינת ישראל.
אין רע בכך שהממשלה נעזרת במומחים, כל עוד אינה מפריטה את עיצוב המדיניות ואינה מוציאה מידיה את הליבה של תחום אחריותה ושל תפקידיה. כאשר תהליך התכנון והעיצוב של מדיניות מועבר אל חברות ייעוץ נוצר תהליך המזין את עצמו שבו השירות הציבורי מתקשה יותר ויותר להתוות מדיניות ולפקח עליה.
על מי מוטלת האחריות לעיצוב המדיניות במשטר דמוקרטי? מהן ההשלכות של הפרטת הייעוץ האסטרטגי, ומהי העלות הממשית של הוצאת תפקיד זה ממשרדי הממשלה? מהי הדרך החכמה להיעזר בגורמי חוץ? האם יש מודל עדיף למעורבות גופים פרטיים בתהליך עיצוב מדיניות?.
שאלות אלה ואחרות יידונו בכינוס שעורכים במשותף המרכז לצדק חברתי ודמוקרטיה ע"ש יעקב חזן במכון ון ליר בירושלים ומגזין ארץ אחרת.
מנחה: במבי שלג, עורכת מגזין ארץ אחרת
מושב ראשון: זליגת הידע מהממשלה לחברות הייעוץ: שני מקרי מבחן
ניוון הידע בשירות הציבורי: כיצד זולג הידע מידי הממשלה אל חברות הייעוץ? – ד"ר אמיר פז-פוקס, מנהל אקדמי שותף בפרויקט ההפרטה במרכז חזן לצדק חברתי במכון ון ליר; הפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו
מקרה מבחן: קווים לדמותו של התאגיד הבינלאומי ראנד, שזכה במכרז לייעוץ בגיבוש החזון הכלכלי-חברתי של מדינת ישראל – גלית בינט, מנהלת עמותת ארץ אחרת
מקרה מבחן: על הקשרים בין חברת מקינזי למערכת הביטחון – מישהו שיחשוב במקומנו – רבקה רוזנר, חברת מערכת ארץ אחרת
מושב שני: על הגבול בין ייעוץ לקביעת מדיניות: מתי הופך היועץ למדינאי?
מקרה המבחן של מכון ראנד – תגובה (באנגלית) – פרופ' סטיבן פופר, כלכלן בכיר במכון ראנד
רב-שיח בהשתתפות:
ירום אריאב, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר
אייל אפשטיין, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר
עו"ד דידי לחמן מסר, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בתחום הכלכלי-פיסקלי
ד"ר זאב רותם, מנכ"ל רותם אסטרטגיה – חברה לייעוץ אסטרטגי וארגוני; יועץ לגופים ממשלתיים
דברי סיכום: עצות אחיתופל ועיצוב מדיניות בישראל – פרופ' יצחק גל-נור, מנהל אקדמי של פרויקט ההפרטה במרכז חזן לצדק חברתי במכון ון ליר
]]>שלמה מעוז, הכלכלן הראשי לשעבר של אקסלנס-נשואה, בשיחה עם פרופ' ירון זליכה, דיקן הפקולטה למנהל עסקים בקריה האקדמית אונו, ביום הפתוח לתואר שני במנהל עסקים. בשיחה התייחס מעוז לבעיית הקרקעות, לתופעת הלוביסטים בכנסת, לריכוזיות בתקשורת ועוד.
2012 29.02.
הרצאתו של פרופ' איתן ששינסקי, במסדרת סדרת הרצאות 'אשנב לרציונאליות' של האוניברסיטה העברית בירושלים.
11/03/2012.
תקציר ההרצאה: מדינת ישראל העניקה זיכיונות ליזמים פרטיים להפקת הכנסות ממשאבי הטבע: גז ונפט, אשלג, פוספטים, מחצבות, מים (בבקבוקים) ועוד. במרבית הזיכיונות לא קבלה המדינה תמורה עבור הענקת הזיכיון אם כי בחלק מן המשאבים הזיכיון קבע חובת תשלום תמלוגים למדינה. עם עליית מחירי המשאבים (בעיקר בגלל הביקוש במדינות כמו סין, הודו ומדינות אסיאתיות נוספות), רווחי הזכיינים עלו באופן דרסטי. האם יש לממשלה, כנאמן של אזרחי ישראל, זכות לשנות את הכללים הפיסקאליים לגבי התשלומים למדינה (ע"י תמלוגים, מסים על רווחי יתר והיטלים אחרים)? התשובה העקרונית והמשפטית היא חיובית אולם יש להתחשב ב"מידתיות" של כל מקרה. חשוב גם להבטיח שליזמים הפרטיים תהיה תשואה נאותה על השקעותיהם תוך לקיחה בחשבון של הסיכונים הכרוכים בהשקעה.
נסקור את דו"ח ועדת ששינסקי, היתרונות והחסרונות של מכשירים פיסקליים שונים והפתרון לגבי מאגרי הגז שהוצע ואומץ בחקיקה ע"י הכנסת.
כארבעים מדינות בעולם הקימו קרנות משאבי טבע (Natural Resource Sovereign Funds), במטרה שההכנסות שמדינה מקבלת יישמרו לדורות העתידיים ויוכלו גם לשמש כביטוח נגד אירועים חיצוניים שליליים. עתה החליטה ממשלת ישראל להקים קרן כזו בארץ.
נסקור, בהסתמך על הנתונים בעולם, את היתרונות והחסרונות של קרנות אלו.
סדרת הרצאות של פרופ' אריה קצוביץ, במסגרת סדרת הרצאות 'אבני פינה' של האוניברסיטה העברית.
תיאור הקורס:
מגוון הנושאים אשר ניתן לחקור כיום תחת הכותרת של "יחסים בינלאומיים בעידן הגלובליזציה" הוא עצום, ומובן שלא ניתן ולא רצוי לכסותו במסגרת קורס אחד. יחד עם זאת, מטרתו המרכזית של הקורס היא להקנות לכם את הכלים הבסיסיים אשר יאפשרו לכם לגשת בהמשך לכל נושא יחב"לי שהוא ולבחון אותו בצורה שיטתית וביקורתית, גם אם אינכם תלמידי המחלקה ליחב"ל.
לפיכך הקורס סוקר מספר נושאים: ראשית נלמד על השחקנים המרכזיים בזירה הבינלאומית ואמצעי פעולתם. נתמקד במדינת הלאום ובעלייתם של שחקנים לא-מדינתיים, ונדון במושג החשוב של "עוצמה". לאחר מכן נדון במושג המערכת הבינלאומית- מהי על פי גישות שונות, ומה מידת ואופן השפעתה על התנהגות השחקנים השונים הפועלים בתוכה. הנושא הרביעי מתייחס לסוגיה של מדיניות חוץ ואת הגורמים השונים המשפיעים על עיצובה. הנושא החמישי בוחן את האתגרים השונים לשיתוף פעולה בינלאומי והדרכים השונות בעזרתן ניתן להתגבר עליהם. כאן למעשה מסתיים הדיון הכללי שלנו במושגי היסוד של התיאוריה היחב"לית, ומכאן נעבור לדון בתחומי נושא יותר ממוקדים: הנושא השישי יתמקד בסוגיות של קונפליקט ושתוף פעולה בתחום הביטחון הבינלאומי: מהם סכסוכים בינלאומיים, מדוע פורצות מלחמות, מה ההבדל בין מושג הביטחון בעולם הראשון ובעולם השלישי, מהי המשמעות של הרתעה גרעינית בימינו ומהם התנאים למעבר ל- וייצוב של שלום, ולאפשרות של שינויים בדרכי שלום (באזורנו ובכלל). הנושא השביעי של הקורס פותח בפניכם צוהר לתחום המחקר הרחב של הפוליטיקה של הכלכלה הבינלאומית. כאן נבחן כיצד ניתן ליישם את מושגי היסוד שנלמדו קודם לכן גם על התחום הכלכלי, נדון במספר תיאוריות מרכזיות בתחום המסבירות את היחסים הכלכליים מאז 1945, ונעריך את יחסי צפון-דרום. הנושא האחרון של הקורס ירחיב את היריעה לדיון בשאלות הנובעות מהפיכתה של המערכת ממערכת "בינ-לאומית" למערכת "גלובאלית". כאן נבחן את מושג הגלובליזציה, ונדון באתגרים של שתוף פעולה וקונפליקט הקשורים בהתמודדות עם בעיות גלובאליות כמו איכות הסביבה, טרור והפרות זכויות אדם.
שיעור 1
הרצאתו של פרופ' צבי אקשטיין, הדיקן לכלכלה של המרכז הבינתחומי הרצליה.
בנושא פרס נובל בכלכלה 2011: Thomas J. Sargent and Christopher A. Sims.
במסגרת יום עיון בנושא: פרסי נובל 2011 – על מה ולמה? שלום, ספרות וכלכלה.
מתאריך 2/2/2012.
הרצאתו של פרופ' דן אריאלי, שנערכה במסגרת פורום הסטודנטים לכלכלה, אוניברסיטת תל אביב, 6.6.11.
הרצאתו של פרופ' דן בן-דוד, הפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת תל-אביב.
מרצה: פרופ' אריאל רובינשטיין,
הרצאות בפורום הסטודנטים לכלכלה,
אוניברסיטת תל אביב
29.12.11
גיא רולניק, מייסד ועורך ראשי של עיתון 'דה מארקר' מדבר על ההתעוררות החברתית שקמה בחברה הישראלית בנוגע לנושאים חברתיים, שבעבר היה הציבור מאוד אדיש להם.
הרצאתו של סבר פלוקצר במסגרת תוכנית הקתדרה לאחריות תאגידית שפועלת במרכז לאחריות תאגידית של בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל.