הרצאה מפי הפרופ' דפנה ברק-ארז, שופטת בית המשפט העליון, במסגרת סדרת הרצאות "בכור המהפכה" לזכרו של פרופ' אהרון קציר
26/02/13

http://youtu.be/Xu6fSCl9w20?t=21m13s

יום עיון שנערך באוניברסיטה הפתוחה בנושא "תרבות פוליטית: המקרה של הון ושלטון"
18/2/2013

הון-שלטון – האמנם בעיה של טוהר המידות?
הרצאתו של ד"ר דורון נבות, ביה"ס למדעי המדינה, אוניברסיטת חיפה.
מבקר המדינה התגייס לטפל בסוגיית ההון והשלטון בעקבות הפגיעה בטוהר המידות שגורם הקשר האינטנסיבי בין בעלי הון לבין נושאי משרות שלטוניות. הטענה שתעמוד במרכז ההרצאה היא שאת הסוגיה הזו לא נכון להבין במסגרת המושג טוהר המידות. מדובר בסוגיה שקשורה בראש ובראשונה לכלכלה פוליטית ולמוסדות מדינה, ולכן כשדנים בה, יש לבחון גם את ההיבטים הללו, נוסף על ההיבטים של אתיקה ציבורית וחיזוק הנורמות של עובדי הציבור.

מתוך הכנס: "משפט וכלכלה בשיח הציבורי" שנערך במרכז לתקשורת ומשפט באוניברסיטת בר-אילן
מנחה: עו"ד משה גורלי, פרשן משפטי, כלכליסט.
משתתפים:
עו"ד אביה אלף, מנהלת המחלקה הכלכלית, פרקליטות המדינה.
אתי אשד, יועצת תקשורת.
ד"ר כלילה מגן, בית הספר לתקשורת, אוניברסיטת בר-אילן.
ניצב יואב סגלוביץ', ראש אגף חקירות, משטרת ישראל.
רני רהב, יו"ר רהב תקשורת ויחסי ציבור.
עו"ד נועם שרביט, פרשן משפטי, מעריב.
17.10.2012

הרצאתו של ד"ר אורי תימור, שנערכה ב-6 ביוני 2012, מתוך הקורס: "עולמות נפגשים" באוניברסיטת בר-אילן.
ההרצאה דנה בפיקוח וענישה בת זמננו לאור היהדות ועוסקת בשאלה: 'שילם את חובו לחברה – האמנם?'.

כנס של המסלול המשולב משפטים ותקשורת במכללה למנהל.
12.6.2012

הרצאתו של השופט חאלד כבוב. ההרצאה עוסקת ביחסים בין עורך הדין, "Officer Of The Court", לבין בית המשפט. יחסים אלו באים לידי ביטוי תפקידו הכפול של עורך הדין — חובת הנאמנות והייצוג של לקוחו (לרבות סוגיות הקשורות בצורך לאישור הפסקת ייצוג הלקוח ), וכן החובה לנהוג בהגינות כלפי בית המשפט. חובת הגינות זו כוללת, בין היתר, איסור הטעיה וכן החובה לנהוג בכבוד כלפי בית המשפט. חובות אלו מעוגנות הן בחוק לשכת עורכי הדין תשכ"א-1961 והן בכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) התשמ"ו-1986.
סוגיה נוספת בתחום הינה אימתי יתערב בימ"ש בחקירה נגדית, יגביל אותה הן בזמן והן בשאלות המופנות לעד, ותפקידו של השופט כמכוון ומנהל ההליך המשפטי המתנהל באולמו.בין כך ההרצאה תסקור מצבים בהם מופרים סטנדרטים אלו, בהם ישנה אפשרות בידי בימ"ש להטיל סנקציות ובהן הטלת הוצאות. הרצאה זו תידון באילו נסיבות יינתנו סנקציות אלו ומבחני העזר להחלטה בחיוב הוצאות, בזכות הטיעון של הפרקליט בטרם תינתן כנגדו החלטה זו וכן דוגמאות מן הפסיקה.

הרצאתו של הזמר אריאל הורוביץ, בנה של הפזמונאית נעמי שמר: "זהירות, הבאסקים מאחוריך!", במסגרת הפאנל "הרצאה ומופע מוזיקלי – של מי המנגינה הזאת?" בכנס "של מי העבודה הזאת" של לשכת סגנית הרקטור ומרכז לקידום ההוראה, בשיתוף פעולה עם "הגילדה" – אגודת הסטודנטים של בר-אילן, שנערך ב-18 באפריל 2012.

משפט מבוים במסגרת קורס בבית הספר למשפטים של המכללה למנהל

הרצאתו של פרופ' ערן פייטלסון, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית בירושלים.
הממשלה הנוכחית אישרה בשנת 2009 רפורמה בניהול מקרקעי ישראל ומתעתדת לאשר השנה רפורמה גדולה בתחום התכנון והבניה. הרפורמות מקודמות בשם היעילות. אך נשאלת השאלה מהי יעילות? האם הכוונה רק למשך הזמן של הטיפול ביוזמות בקרקע, או שמא יש להתייחס ליעלות משקית. בהקשר אחרון זה, השאלה הבאה היא מה צריך להיכלל בדיונים בכדי להבטיח יעילות משקית. הטענה היא שיש להתייחס בהקשר זה לתפיסות של פיתוח בר קיימא, הבאות לאזן בין שיקולים כלכליים, חברתיים וסביבתיים (צמיחה, צדק חברתי והתחלקות בין-דורית).
מתוך תפיסה זו מזוהים קריטריונים להערכת הרפורמות המדוברות. לשם כך יתוארו השינויים העיקריים שמוצעים במסגרת הרפורמות, וידונו הסוגיות העולות מהרפורמות לאור הקריטריונים של פיתוח בר קיימא.
לבסוף, נדון בשאלה מדוע מקודמות הרפורמות, מנקודת ראות של יחסי כוח ואידיאולוגיה.
מתאריך: 26.2.12.

הרצאה של מר אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון, ביום העיון העשירי בנושא 'ההיסטוריה של מדעי הנוירולוגיה' שהתקיים בתאריך 3.1.2012.

הרצאתה של ד"ר מרים ביטון בנושא 'תקנת השוק במקרקעין'.
כלל בסיסי בדיני קניין קובע שאדם אינו יכול להעביר זכויות רבות יותר מאלה שיש לו. מוסד תקנת השוק במקרקעין ומטלטלין הינו חריג לכלל זה. תקנת השוק במטלטלין או מקרקעין נועדה להתמודד עם מצב דברים שבו אדם קנה נכס מאדם אחר, אך מאוחר יותר התברר כי הנכס נגנב מבעליו המקוריים, הוצא ממנו במרמה, או אבד לו. אם הקונה של הנכס עמד בתנאים המסוימים הקבועים בחוק, הוא זוכה בבעלות על הנכס למרות הפגם הקנייני בהעברת הנכס לידיו. במשפט הישראלי קיימות מספר תקנות שוק, החלות במצבים שונים, ולכן התנאים לגיבושן שונים. מטרות כל התקנות היא להבטיח אינטרס ציבורי מסוים, כגון חיי מסחר תקינים בנוגע לתקנת השוק במטלטלין או הסתמכות על מרשם המקרקעין ביחס לתקנת השוק במקרקעין, וזאת באופן המאפשר לקונה ליהנות מן הכנס שרכש למרות שרכשו ממי שלא היו לו זכויות בנכס.
שיעור זה דן בתקנת השוק במקרקעין הקבועה בחוק המקרקעין הישראלי בסעיף 10. הסעיף קובע באילו תנאים אדם שרכש נכס מקרקעין מאדם אחר שזכותו בנכס המקרקעין פגומה יזכה בכל זאת בבעלות נקייה בנכס. הדיון בו תצפו דן בתנאי הזכיה בפרוטרוט, כולל דיון בפסקי דין מרכזיים שעסקו בנושא.

הרצאתו של פרופ' אורי ינאי, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
תקציר: יותר מבעבר תובע הציבור כיום עשיית צדק במובנה החברתי הרחב. ההרצאה מתמקדת בגישה חדשנית לעשיית צדק במישור הפלילי, ושמה "צדק מאחה". כוונתה להועיד עבריין עם נפגע העבֵרה בסביבה בטוחה ומכובדת בניסיון ליישב את הקונפליקט ביניהם. היוועדות זו חייבת להיעשות בהסכמת הצדדים. היא אינה קלה ומחייבת קיומם של כמה תנאי יסוד. על הפוגע להודות בביצוע העבֵרה ולקבל אחריות מלאה על ביצועה ועל תוצאותיה. עליו להסכים להיפגש עם הנפגע ולדון עמו על המעשה ומשמעותו. במקביל, על נפגע העבֵרה להסכים להיוועד עם מי שפגע בו ולשוחח עמו על העבֵרה ותוצאותיה. אם הושגו תנאי יסוד אלה עוברים הפוגע והנפגע בנפרד כמה שלבים מקדימים עם איש מקצוע, כהכנה לקראת ההיוועדות. מקובל שהיוועדות תסתיים ב"הסכם" שעליו יחתמו הנפגע והפוגע, ויכיל את התנאים ליישוב הסכסוך. את ההיוועדות מנחה "מְתָאֵם" שהוכשר לתפקידו זה. ההיוועדות עצמה היא חוויה אישית קשה אך משמעותית לרווחת הנפגע, ולהקטנת פשיעה חוזרת של הפוגע.
ההרצאה תדון בתֵיאוריה שבבסיס "צדק מאחה" והידע שהצטבר בתחום זה בעולם ובישראל. בישראל מוביל שירות המבחן לנוער הליך זה. כן משתמש בו שירות המבחן למבוגרים. שניהם עושים כן בתיאום עם התביעה המשטרתית ועם פרקליטות המדינה. בתנאים מסוימים עשוי הליך "צדק מאחה" להחליף את הדיון באולם בית המשפט. לעתים יתחיל הדיון הפלילי בפני שופט ובמהלכו יציע לצדדים להמשיך את התהליך מחוץ לבית המשפט בניסיון ליישב את העבֵרה ותוצאותיה. מחקרים מורים כי בקיום תנאים מסוימים, "צדק מאחה" זול, משמעותי ומועיל יותר לנפגע ולפוגע מהליך פלילי מקובל.

הרצאתו של פרופ' אוריאל פרוקצ'ה, מתוך סדרת הרצאות 'אשנב לרציונליות' של האוניברסיטה העברית בירושלים
תקציר: למושג הרציונליות בעולם המשפט לפחות שלוש משמעויות שונות, עליהן נעמוד במסגרת ההרצאה.
שחקני המשפט (צדדים, שופטים, עורכי דין, עדים) הם בני אדם, הצפויים למעוד במהמורות שונות הפזורות על אם הדרך, כלומר להתנהג בצורה שאיננה "רציונלית". בחלקה הראשון של ההרצאה נדגים מהמורות שכיחות אחדות ואף נראה כיצד ניתן לרתום מעידות צפויות אלה לשכלולה של שיטת המשפט. זהו הפן "הפרקטי" של התנהגות שחקני המשפט. בחלקה השני של ההרצאה ניווכח כיצד ניתן למדל תובנות תורת-משחקיות, שמהן ניתן לנבא כיצד שחקני משפט משחקים בתיאטרון החיים,כדי לגרום להם לשחק באופן המועיל לא רק להם אלא גם לשחקנים האחרים. זהו הפן "התיאורטי" של התנהגות שחקני משפט.לבסוף נחטא בהרהורים פילוסופיים בסיסיים על מהותו של המשפט, מהם ניתן ללמוד כי המשפט כשלעצמו הוא כלי ריק, שממנו אין אפשרות ללמוד דבר על התנהגות רציונלית או אי-רציונלית של שחקני משפט. את כל התובנות הנוגעות להתנהגות רציונלית או אי רציונלית עלינו לשאוב מבחוץ, מתוך תחומי ידע לבר-משפטיים.

הקורס מועבר ע"י השופטת (בדימוס) ד"ר דליה דורנר, במסגרת סדרת הרצאות 'אבני פינה' של האוניברסיטה העברית.
מטרת הקורס היא להכיר לסטודנטים את עיקרי המשפט החוקתי עליו מבוסס משטר מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית, להציג בפניהם את ערכי היסוד של המדינה (זכויות אדם, שבות ואזרחות) את מוסדות השלטון ואת תפקיד בית-המשפט בהשלטת שלטון החוק והגנה על זכויות אדם. על פי מתווה זה ידון הקורס ברכיבי החוקה המטריאלית של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, בסינתזה הנדרשת בין יהודיותה של המדינה לדמוקרטיה, בחוקי היסוד, ברשויות השלטון: הכנסת, הממשלה והרשות השופטת; בהפרדת הרשויות ובזכויות אדם: כבוד האדם, השוויון, החירות, חופש בענייני דת ומצפון, חופש הביטוי וההפגנה, חופש עיסוק וזכויות חברתיות וכן בדיני חירום.

שיעור 1 – חסר

הרצאתו של פרופ' מיגל דויטש במסגרת כנס של המכון להשתלמות עורכי דין של הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב בשנת 2005.

יום עיון של 'המרכז לאתיקה בירושלים' שנערך בשנת 2005.

חלק א'

הרצאתו של פרופ' מרדכי קרמניצר במסגרת סדרת הרצאות "בכור המהפכה" לזכרו של פרופ' אהרון קציר, אוניברסיטת תל אביב.

מרצה: ד"ר משה הלינגר, המחלקה למדעי המדינה, אוניברסיטת בר-אילן.

על הזיקה בין התקשורת לבין מערכת המשפט בישראל. בחלק הראשון מציג פרופ' קמיל פוקס מחקר שערך עם פרופ' זאב סגלוד"ר תיקי בלס, אודות השפעת התקשורת על עמדות הציבור במשפטים פליליים, ובחלק השני – רב שיח.

עד שנת 1969 במשפט המקובל האנגלי היתה חסינות מהותית בין בני המשפחה הקרובים מפני תביעות נזיקין, ילדים לא יכלו לתבוע הורים ובני הזוג היו מחוסנים מפני תביעות הדדיות. פרופ' יצחק אנגלרד, שופט בית המשפט העליון בדימוס מדבר על דיני נזיקין ביחסי משפחה.

הרצאתו של ד"ר שלמה כהן – יו"ר לשכת עורכי-הדין, בנושא התקשורת כחורצת גורלות: יחסי הגומלין בין העיתונאים, הפוליטיקאים ועורכי-הדין.

ד"ר מאיר נועם מדבר על "השיקולים הראויים בהגנה על פטנטים".
מתוך קורס יזמות טכנולוגית בטכניון

פרופ' דוד אנוך שואל "האם ייתכן שמעמדנו המוסרי יהיה תלוי בגורמים שהם בגדר מזל, כלומר לא תחת שליטתנו?"

תקציר: אם שנינו מתרשלים בנהיגה באופן דומה, אני פוגע בהולך רגל, ואתה לא, פשוט משום שבמקרה שום הולך רגל לא ניצב בפני מכוניתך, האם מבחינה מוסרית דבק בנו רבב באותה מידה? אחרי הכול, שנינו התרשלנו באופן דומה, וההבדל בתוצאות (אני פגעתי בהולך רגל ואתה לא) היה עניין של מזל בלבד. או שמא במצב כזה בי דבק יותר רבב מוסרי, משום שאחרי הכול, אני גרמתי נזק גוף רציני לאדם חף מפשע, ואילו אתה לא?

באופן כללי יותר, האם ייתכן שמעמדנו המוסרי (האם אנו ראויים לשבח או לגנאי מוסרי, למשל) יהיה תלוי בגורמים שהם בגדר מזל, כלומר לא תחת שליטתנו?

ובאותו סוג של מקרה, האם ראוי שהמשפט יבחין בינינו? האם, למשל, יש להעניש אותי יותר בחומרה, פשוט משום שההתרשלות שלי גרמה לנזק נורא כזה? האם אותך יש לפטור מעונש? אולי לפטור חלקית? או שאולי ראוי להעניש את שנינו באותה מידה, בהתאם למידת ההתרשלות, ולא בהתאם לתוצאות שהם במידה רבה גם פונקציה של מזל?
בהרצאה זו אציג כמה מהבעיות והשיקולים הרלבנטיים לדיון כללי במקומו של המזל במוסר ובמשפט.

הסנגוריה הציבורית שהוקמה בשנת 1996 באה להבטיח את זכות הייצוג של נאשמים וחשודים במשפט הפלילי. דיון במעמדה של זכות הייצוג בישראל ובמכלול תפקידיה ומטרותיה של הסנגוריה הציבורית.
משתתפים: עו"ד אורנה אליגון-דר, ד"ר לימור זר-גוטמן, פרופ' קנת מן וד"ר יואב ספיר

חלק א